|
23.06.04 סיכום פעילות המשק במטבע חוץ בחודש מאי 2004 המחלקה לפעילות המשק במט"ח בבנק ישראל פרסמה היום את נתוני פעילות המשק במט"ח לחודש מאי 2004. מנתונים אלה עולה כי מתחילת חודש מאי ועד אמצע יוני התחזק השקל מול הדולר בכ-2% ומול סל המטבעות בכ-1.6%. הדבר משקף בעיקר את השינוים הגלובליים של הדולר מול המטבעות העיקריים. המגמות הגלובליות בחודשיים האחרונים השתקפו בפעילותם של תושבי חוץ באמצעות מכשירים נגזרים. בסיכון שער החליפין כפי שבא לידי ביטוי בסטיית התקן הגלומה, נרשמה יציבות יחסית ברמה של כ-5.5%. התנודות בשער החליפין בחודשיים האחרונים, נבעו בעיקר ממגמות גלובליות שהביאו לשינויים בשערו של הדולר מול המטבעות העיקריים. גורמים מקומיים השפיעו בצורה מינורית בלבד על התנהלות שער החליפין של השקל. המגמות הגלובליות – שעיקרן תנודתיות בתשואות בארה"ב על רקע האצה בפעילות שם והציפיות להקדמת העלאת הריבית - השתקפו, בעיקר בפעילות קצרת הטווח של תושבי חוץ באמצעות מכשירים פיננסים נגזרים. במקביל לכוחות אלה, פועלים כוחות ארוכי טווח בכיוון של התחזקות השקל שגם הם בעיקרם נובעים ממגמות עולמיות: נמשך יבוא ההון למשק בהיקף מתון אך יציב, על רקע ההאטה הקיימת בחודשיים האחרונים בשוק ההנפקות בארה"ב. בנוסף, נשמר העודף בחשבון השוטף כתוצאה מהמשך ההתרחבות ביצוא טכנולוגיה עילית, במקביל להתרחבות הביקושים העולמיים לענפים אלו; במקביל, נרשם גידול ניכר ביבוא מוצרי השקעה וחומרי גלם בעיקר לענפי הטכנולוגיה, ויש בו כדי להוות אינדיקציה להמשך התרחבות היצוא בענפים אלו. מאזן הכוחות שתואר לעיל ימשיך וישפיע על שער החליפין בכיוונים מנוגדים: המשך התרחבות בביקושים העולמיים למוצרי טכנולוגיה מגדילה את היקף היצוא ואת היקף ההנפקות של חברות ישראליות, מנגד היקף ההשקעות בחו"ל של יחידים ומשקיעים מוסדיים עשוי להתרחב על רקע הקדמת הרפורמה במס.
התפתחויות עיקריות בפעילות המגזרים בשוק שקל-מט"ח תושבי החוץ: תושבי חוץ רכשו החודש מטבע חוץ בסכום של כ- 510 מיליוני דולרים באמצעות מכשירים פיננסיים נגזרים. הרכישות היו מרוכזות במספר קטן של גופים פיננסים, והינן חלק מעסקות פיננסיות קצרות טווח, שבתחילת חודש יוני התבטאו במכירות נטו בהיקף ניכר של כ-820 מיליוני דולרים. במהלך חודש מאי, תושבי חוץ מימשו אג"ח ממשלתיות הנסחרות בבורסה בת"א, בהמשך לחודש אפריל. כמו כן מומשו השקעות במניות למסחר (בבורסה בת"א ובשוק המשני בחו"ל). בעשרת הימים הראשונים של חודש יוני, המימושים של האג"ח נבלמו ואף נרשמו השקעות חדשות במניות למסחר - בבורסה לני"ע בת"א, ובשתי הנפקות של חברות ישראליות בחו"ל. בחשיפה קצרת הטווח של תושבי חוץ לשקל (לאמצע חודש יוני) לא ניכר שינוי של ממש בהשוואה לחודשים האחרונים, והם עדיין מחזיקים בפוזיציה בעד השקל בהיקף של כמיליארד דולרים. תושבי ישראל: תושבי ישראל מכרו החודש מטבע חוץ בהיקף קטן. הפעילות נטו במכשירים השונים הייתה בהיקפים מצומצמים יחסית ובכיוונים מנוגדים. כל המכירות, כ-100 מיליוני דולרים, היו קצרות טווח בעוד שבפעילות ארוכת הטווח היו רכישות בסך 76 מיליוני דולרים. מכירות המט"ח קצרות הטווח נבעו ממשיכות מפיקדונות במט"ח בבנקים בארץ ובחו"ל ומפירעונות אשראי במט"ח. הרכישות ארוכות הטווח נבעו מהשקעות ישירות בסכום של 69 מיליוני דולרים במספר חברות. היחידים: רכישות המט"ח ע"י יחידים נבלמו מאז חודש מרץ, פעילותם נטו בחודשים מרץ-מאי אפסית. ברביע האחרון של 2003 ועד לחודש פברואר השנה, רכשו היחידים מט"ח בהיקף של כ-1.2 מיליארדי דולרים. התאמה זו בתיק הנכסים, התרחשה על רקע צמצום ניכר בפער הריביות, והחלת הרפורמה במס. משקיעים מוסדיים: משקיעים מוסדיים השקיעו החודש בני"ע זרים סכום אפסי. השקעות של 30 מיליוני דולרים של חברות ביטוח קוזזו ע"י מימושים של 20 מיליונים של קופות גמל והשתלמות. הפעילות במאזן התשלומים החשבון הפיננסי של המשק הסתכם בחודש מאי ביצוא הון נטו בהיקף ניכר של כ-1.1 מיליארדי דולרים. ההשקעות של תושבי חוץ במשק הסתכם במימושים נטו בהיקף ניכר של 1.4 מיליארדי דולרים. המימושים הם פועל יוצא של פדיון אגרות חוב של הממשלה הנסחרות בחו"ל – 300 מיליונים באג"ח סחירות וכ-350 מיליונים אגרות חוב מסוג בונדס. בנוסף, נפרעו החודש כ-500 מיליוני דולרים אגרות חוב שהונפקו בעבר ע"י הבנקים במסגרת "ההנפקות האנטיליות" ושנרשמו בזמנו בסעיף "פת"ח ציבור". כמו כן נרשמו מימושים נטו של כ-280 מיליונים בבורסה לני"ע בתל-אביב. השקעות תושבי ישראל בחו"ל הסתכמו החודש במימושים נטו בהיקף של כ-300 מיליוני דולרים.סכום זה כולל ירידת רזרבות של כ-650 מיליוני דולרים תוצאה ממשיכות של הממשלה לצורך פירעונות האג"ח שתוארו לעיל. נציין כי הירידה ביתרות באה לאחר גידול בסכום דומה בחודש אפריל לאחר שהממשלה הנפיקה במסגרת הערבויות. החשבון השוטף בחודש מאי נרשם גידול חריג ביבוא. בחודש זה נמשכה מגמת הגידול ביבוא חומרי גלם ומוצרי השקעה. ביבוא מוצרי צריכה נעצרה מגמת הגידול. יבוא חומרי הגלם התרכז בענפי הטכנולוגיה העילית ויש בו כדי להוות אינדיקציה להמשך התרחבות היצוא של ענפים אלו. לוח 4 : אינדיקטורים עיקריים לפעילות בשוק שקל/מט"ח ובחשבון הפיננסי של מאזן התשלומים (מיליוני דולרים) |
|