סקירת ההתפתחויות הכלכליות במשק הישראלי
עבור התקופה שבין אוקטובר 1997 למארס 1998
 
מסקירת ההתפתחויות הכלכליות במשק הישראלי עבור התקופה שבין אוקטובר 1997 עד מארס 1998, עולות הנקודות העיקריות הבאות:
 
בתקופה הנסקרת החריפה ההתמתנות בפעילות המשקית. מספר גורמים מקשים על חזרת המשק לתוואי צמיחה מהיר יותר – ההשפעות של המשבר הכלכלי באסיה על היצוא, המחסור בכוח אדם במקצועות הטכנולוגיים; עלייתה שכר הריאלי ושכר המינימום; עליית נטל המס; הירידה בהשקעות הסקטור הציבורי בתשתיות; אי-הוודאות המדינית והביטחונית – כגון המתיחות האחרונה בעירק- שפוגעת, בין היתר, בתיירות הנכנסת.
 
כאמור, קצב הצמיחה של המשק נותר נמוך, זה הרביע השמיני ברציפות, והתוצר לנפש ירד.
התהליכים שהשפיעו ב- 1997 על קצב הצמיחה המשיכו להשפיע גם בתקופה הנסקרת – מיצוי ההשפעות המרחיבות של קליטת גל העלייה, המשך אי-הוודאות הביטחוניות והמדיניות, והריסון הפיסקלי והמוניטרי שנועד להשיב את הגירעון במאזן התשלומים לתוואי בר-קיימא ולעמוד ביעד האינפלציה.
 
רמת האבטלה במשק נותרה גבוהה, ויש סימנים לעלייה לקראת סוף התקופה הנסקרת. על אף זאת, נרשמה עליה בשכר הריאלי למשרת שכיר ובשכר המינימום.
 
נרשמה ירידה תלולה בסביבת האינפלציה – מכ- 10 אחוזים בתקופה הקודמת לכ- 4 עד 7 אחוזים בחודש מארס. הציפיות לאינפלציה ל- 12 החודשים הבאים ירדו בצורה חדה, והגיעו במארס ל- 5 עד 6 אחוזים. נוצרה עתה הזדמנות ממשית לביסוס הירידה בסביבת האינפלציה שתאפשר התקדמות מהירה לקראת יציבות מחירים, כמקובל במדינות המתועשות, על פי החלטות הממשלה.
 
הירידה בסביבת האינפלציה אפשרה לבנק ישראל להוריד בדרגה את הריבית הנומינלית בתקופה הנסקרת. מאחר שסביבת האינפלציה ירדה מהר יותר, חלקה בתקופה הנסקרת עלייה בריבית הריאלית לטווח קצר. הזהירות שננקטה מצד המדיניות המוניטרית חיונית על מנת להבטיח ולבסס את ההזדמנות שנוצרה בחודשים האחרונים, לירידה משמעותית באינפלציה, וכן על רקע הלקחים מהמשבר במזרח אסיה.
שער החליפין נותר בתקופה הנסקרת קרוב לתחתית הרצועה ובאפריל גברה התנודתיות בשוק מטבע החוץ על רקע אי-הוודאות הכרוכה בהפעלת שלב משמעותי נוסף בליברליזציה ושינוי משטר הפיקוח על מט"ח. הייסוף הריאלי בתקופה הנסקרת התמתן לעומת המגמה ששררה בשנים האחרונות.
תנועות ההון למשק נותרו בתקופה הנסקרת ברמה גבוהה. בחודשים נובמבר 1997 עד פברואר 1998 הייתה האטה בהשקעות הפיננסיות של תושבי חו"ל על רקע המשבר באסיה, אך השקעותיהם הריאליות נמשכו וברמה גבוהה.
ירידת הגירעון המסחרי נבלמה בתקופה הנסקרת ורמתו החודשית הממוצעת – כ- 450 מיליון דולר – דמתה לזו ששררה בתקופה הקודמת (אפריל עד ספטמבר 1997).