סקירת ההתפתחויות הכלכליות בחודשים האחרונים, 127, ינואר עד אפריל 2010

9.06.2010

סקירת ההתפתחויות הכלכליות בחודשים האחרונים 127, ינואר עד אפריל 2010

התאוששות המשק הישראלי מהמשבר הכלכלי נמשכה בתקופה הנסקרת - ינואר עד אפריל 2010 - אך ניכרת התמתנות מסוימת של קצב הצמיחה יחסית למחצית השנייה של 2009.	Ÿ
המשך ההתרחבות של הפעילות הכלכלית, שהקיפה את רוב ענפי המשק והובלה על ידי הביקושים המקומיים, הביאה לעצירת מגמת ירידתם של המלאים ולגידול מספר המועסקים. עם זאת, ההשקעה בענפי המשק המשיכה להצטמצם, ושיעור האבטלה, שירד אך במעט בתקופה הנסקרת, נותר גבוה ביחס לרמתו ערב המשבר.	Ÿ
תקבולי המסים הוסיפו לעלות, אומנם בשיעור מתון ביחס למחצית השנייה של שנת 2009. הגירעון המקומי ממשיך להיות נמוך בהשוואה בין-לאומית, ולא צפויה עלייה משמעותית של יחס החוב לתוצר.	Ÿ
להתמתנות קצב ההתאוששות של גוש האירו בעטיו של המשבר בדרום אירופה, שהוחרף בסוף התקופה הנסקרת, יכולות להיות השלכות על היצוא של המשק הישראלי. השלכות אלו התבטאו באופן חלקי בתקופה הנסקרת בירידת היצוא לחלק מהמדינות שקשורות למשבר.	Ÿ
בתקופה הנסקרת, ינואר עד אפריל 2010, נמשכה ההתאוששות של המשק הישראלי, במקביל להתאוששות הכלכלה הגלובלית. עם זאת ניכרת התמתנות מסוימת של קצב הצמיחה ביחס למגמת העלייה ששררה במשק בסוף שנת 2009.
התרחבות הפעילות הכלכלית, שהקיפה את רוב ענפי המשק, הביאה לעצירת מגמת ירידתם של המלאים ולשיפור מתון בתעסוקה, כפי שניכר מהגידול האיטי של מספר המועסקים, שהמשיך לעלות מעבר לרמתו ערב המשבר. עם זאת, ההשקעה בענפי המשק המשיכה לקטון, השכר הריאלי נשאר נמוך, למרות עצירת שחיקתו בתקופה הנסקרת, ושיעור האבטלה נותר גבוה ביחס לרמתו ערב המשבר.
התאוששות המשק באה לידי ביטוי גם בעלייה של תקבולי המסים, אף כי בשיעור מתון ביחס למחצית השנייה של שנת 2009. תקבולי המסים היו גבוהים מן התחזית בתקציב המדינה, ולכן הם הקטינו את הגירעון המקומי ביחס לתוואי העונתי המתיישב עם תקרת הגירעון שנקבעה במסגרת התקציב. מכאן שהגירעון המקומי ממשיך להיות נמוך בהשוואה בין-לאומית (לוח 1), ולא צפויה עלייה משמעותית של יחס החוב לתוצר.
התרחבות הפעילות הכלכלית, שהתבטאה בהמשך צמיחתו של התוצר ובגידול מואץ של היבוא, נבעה בעיקר מהמשך הגידול של הביקושים המקומיים, והחזירה את השימושים לרמתם ערב המשבר. ההשקעה המקומית הגולמית עלתה, כתוצאה מעצירת מגמת הירידה במלאים, וכן עלתה הצריכה הפרטית ללא בני קיימא. עלייה זו של הביקושים המקומיים נבעה מהתגברות הביטחון התעסוקתי, מעליית ערכו של תיק הנכסים של הציבור, מרמת ריבית נמוכה ומציפיות להמשך ההתאוששות של הפעילות במשק. יחד עם זאת ירד היצוא - בין השאר בגלל התמתנות ההתאוששות בחלק ממדינות היעד של המשק.
להתמתנות קצב ההתאוששות בגוש האירו בעטיו של המשבר בדרום אירופה, שהוחרף בסוף התקופה הנסקרת, יכולות להיות השלכות על היצוא של המשק הישראלי שכן היצוא של ישראל חשוף מאוד לשוק האירופי: כ-33 אחוזים מסך היצוא של הישראלי (ללא יהלומים) מיועדים לאירופה. השלכות אלו, שהתבטאו באופן חלקי כבר בתקופה הנסקרת בירידת היצוא ליוון ולאירלנד, כוללות הן השפעה ישירה של ירידת הביקושים של אירופה על היצוא הישראלי והן השפעה עקיפה של ייסוף שער החליפין הנומינלי מול האירו על כושר התחרות של היצואנים הישראלים.

​