בחודשים ספטמבר עד דצמבר 2008 (התקופה הנסקרת) התגברה ההאטה בפעילות הכלכלית ונחלשו מאוד הלחצים האינפלציוניים.
התכווצות ממדי הסחר העולמי הביאה להקטנת יצוא הסחורות מישראל, לראשונה מזה תקופה ממושכת.
הפגיעה בעושרו של הציבור, התגברות חוסר הביטחון התעסוקתי והשחיקה בשכר הריאלי, פגעו באמון הצרכנים והביאו להאטת קצב גידולה של הצריכה הפרטית.
סימני ההאטה ניכרים גם בשוק העבודה בבלימת התרחבות התעסוקה במגזר העסקי ועלייה משמעותית של מספר דורשי העבודה (במיוחד אקדמאיים) ושל מספר התביעות לדמי אבטלה.
הנסיגה בפעילות הכלכלית התבטאה בירידה ניכרת בתקבולי המיסים ומכאן שבשנת 2009 צפוי הגירעון התקציבי להתרחב מאוד.
בשלהי התקופה הנסקרת פרץ עימות צבאי ברצועת עזה (מבצע "עופרת יצוקה"), אשר השפעתו על הפעילות הכלכלית הייתה כנראה מוגבלת.
בשוקי ההון בעולם התאפיינה התקופה הנסקרת בהחרפתו של המשבר הפיננסי. עם זאת, הממשלות של המדינות המפותחות והבנקים המרכזיים בעולם החליטו בתקופה הנסקרת על הנהגת תכניות פיננסיות ופיסקאליות במטרה לבלום את העמקת המשבר. גם בישראל אשרה הכנסת את "תכנית האצה" של הממשלה.
חלחול המשבר הפיננסי למשק המקומי הביא לירידת ערכם של הנכסים הפיננסיים, ולגידול הפדיונות מקופות הגמל ומקרנות ההשתלמות. הירידה החדה במחירי האנרגיה סייעה לירידה של האינפלציה והציפיות לה. בתגובה על התפתחויות אלה, ובניסיון למתן את השפעתן על הפעילות במשק, הוריד בנק ישראל את הריבית מרמה של 4.25 אחוזים בספטמבר עד ל-1.0 אחוז בפברואר 2009.
