המשק הישראלי החל להתאושש מהמשבר הכלכלי הודות לעלייה מתונה של הביקושים בארץ כצריכה הפרטית, והודות לראשיתה של עלייה בסחר העולמי.
התאוששות הביקושים בארץ ובעולם תרמה לעליית התוצר המקומי הגולמי ברביע השני של 2009, וזו השתקפה בגידול הפעילות בחלק מענפי המשק ובעלייתו של המדד המשולב.
החלטת הממשלה להעלות את המסים העקיפים תרמה לעליית המחירים בתקופה הנסקרת. זאת, על רקע מדיניות מוניטרית מרחיבה תוך שמירת ריבית בנק ישראל ברמה של 0.5 אחוז עד חודש אוגוסט.
בנק ישראל העלה את שיעור הריבית החל מחודש ספטמבר בשיעור קל של 0.25 נקודות אחוז, העלאה המתיישבת עם המעבר מחששות למשבר חריג ומתמשך לראשיתה של התאוששות. בעקבות כך ירדו מעט הציפיות לאינפלציה בתום התקופה הנסקרת.
עלייתו של המשק הישראלי על מסלול של צמיחה מתמשכת מותנית בהמשך ההתאוששות בעולם.
על פי הנתונים הכלכליים לתקופה הנסקרת החל המשק הישראלי להתאושש מהמשבר הכלכלי מהר מהצפוי. את התאוששות הפעילות הובילה עלייה מתונה של הביקושים בארץ כצריכה הפרטית, וכן החלה עלייה בסחר העולמי, שלוותה בהתגברות האופטימיות בארץ ובעולם ובהמשך עליית המדדים בשוקי ההון. על התגברות האופטימיות מעיבים חששות מהשלכות אפשריות של הגירעונות, שרבות מהממשלות מתמודדות עמם בעקבות תוכניות סיוע יקרות, וכן חששות כי ההתייצבות הכלכלית מתבססת על תוכניות אלה ואינה מבטאת התחלה של צמיחה מתמשכת. עלייתו של המשק הישראלי על מסלול של צמיחה מתמשכת מותנית בהמשך ההתאוששות בעולם ובהתפוגגותם של חששות אלה.
התאוששות הביקושים בארץ ובעולם תרמה לעליית התוצר המקומי הגולמי ברביע השני של 2009, וזו השתקפה בגידול הפעילות בחלק מענפי המשק ובעלייתו של המדד המשולב. החלטת הממשלה להעלות את המסים העקיפים, על רקע המדיניות המוניטרית המרחיבה , תרמה לעליית המחירים ולעליית הציפיות לאינפלציה בתקופה הנסקרת. עם זאת, פער התוצר, המשתקף באבטלה ובניצולת נמוכה של ההון הפיזי, ואי-הוודאות, שעודה שוררת בארץ ובעולם באשר להמשך גידולה של הפעילות, מעמידים בסימן שאלה את התמדתה של עליית המחירים. על רקע כל אלה העלה בנק ישראל את שיעור הריבית בשיעור קל של 0.25 נקודות אחוז, העלאה המתיישבת עם המעבר מחששות למשבר חריג ומתמשך לראשיתה של אופטימיות. בעקבות כך ירדו מעט הציפיות לאינפלציה בתום התקופה הנסקרת.
ההכנסות ממסים בתקופה הנסקרת היו נמוכות מאשר אשתקד, אך בחודשים האחרונים נבלמה מגמת ירידתן - במיוחד בזכות עליית ההכנסות ממסים עקיפים, עם התאוששות הפעילות. הודות לכך צפויה הממשלה לעמוד בתקרת הגירעון המוגדלת, שהוגדרה בחוק התקציב. התקציב שאושר בתקופה הנסקרת לשנים 2009 ו-2010 כולל הגדלה נוספת של ההוצאות, מעבר לגידול השנתי הקבוע, והעלאות מסים, שצפויות לקזז את גידול ההוצאות.
שער החליפין של השקל מול סל המטבעות האפקטיבי1 יוסף בתקופה הנסקרת. התחזקות השקל נבעה בתקופה הנסקרת בעיקר ממגמות שער החליפין בעולם, ובהן היחלשות הדולר, וכן מהעודף בחשבון השוטף ומההערכות האופטימיות באשר להתאוששותו של המשק הישראלי מהמשבר מהר יחסית למשקים אחרים. רכישות המט"ח היומיות במרבית התקופה הנסקרת מיתנו את התחזקות השקל, ובחודש אוגוסט חל שינוי במדיניות הרכישות של בנק ישראל בשוק המט"ח, תוך מעבר מרכישות קבועות לרכישות מזדמנות במקרה של תנודות חריגות בשער החליפין אשר אינן תואמות את התנאים הכלכליים הבסיסיים או כאשר שוק המט"ח אינו מתפקד כיאות.
[1] סל המטבעות האפקטיבי משקלל את שערי החליפין של שותפות הסחר של ישראל על פי משקלותיהן בסך הסחר.
