| מערכת הבנקאות הישראלית שמרה על חוסנה ויציבותה והציגה שיפור בביצועיה, בתוצאותיה העסקיות וירידה בחשיפתה לסיכון. כך אמר היום רוני חזקיהו, המפקח על הבנקים, במסגרת סיכום פעילות הפיקוח על הבנקים לשנת 2009. |
| לדברי חזקיהו, השיפור במצב המערכת הבנקאית התרחש השנה בצד השלמת המהלך התלת-שנתי של הפיקוח על הבנקים להטמעתם של עקרונות באזל II במערכת הבנקאית ובפיקוח על הבנקים. חזקיהו: "יחס הלימות ההון של חמש הקבוצות הבנקאיות הגדולות גדל והגיע לשיא של כ-13.7% במונחי באזל I וכ-13.6% במונחי באזל II - בדומה לרמתו במערכות בנקאות רבות בעולם. זאת, בין היתר, בזכותן של פעולות פיקוח שננקטו על רקע ההתפתחויות בשוקי העולם וחוסר הוודאות באשר למשך המשבר ועוצמתו: הגבלות על חלוקת דיבידנדים, העמדת ערבויות ממשלתיות לצורך גיוס הון ועידוד גיוס הון". |
| "בהמשך למהלכים אלה", המשיך חזקיהו, "דרשתי מהתאגידים הבנקאיים ביוני 2010, להגיש תוכנית סדורה שעל פיה יחס הון הליבה לנכסי הסיכון יגיע עד סוף 2010 ל-7.5% לפחות". |
| צמצום תיק האשראי הבנקאי |
| לדברי חזקיהו, לשיפור בהלימות ההון בשנת 2009 תרמו גם פעולות התאגידים הבנקאיים לשינוי תמהיל נכסיהם: צומצם היקפם של נכסי הסיכון, ולראשונה מזה חמש שנים התכווץ תיק האשראי הבנקאי. התפתחות זו נגזרה בעיקרה מצמצום האשראי ללקוחות המגזר העסקי, על רקע ירידת הביקוש הכולל לאשראי הבנקאי – בעיקר לאור התאוששות שוק האשראי החוץ-בנקאי. מנגד התרחב האשראי הצרכני למשקי הבית, ובעיקר האשראי לדיור. |
| במהלך השנה פחתה חשיפתם של התאגידים הבנקאיים לסיכון אשראי – בין היתר עקב התרחבותה של הפעילות הריאלית וההתאוששות בשוקי ההון ובשוק העבודה, שהובילו לשיפור באיכות האשראי. עם זאת, רמת הסיכון המאפיינת פעילות זו נותרה גבוהה, בעיקר על רקע אי הוודאות הקשורה להתפתחויות בחו"ל. |
| ההפרשות לחובות מסופקים גדלו השנה במקצת ונשמרה בהן יציבות ביחס לרמתן אשתקד. ההפרשות לחובות מסופקים אמורות לשקף גם את אי-הוודאות לגבי הפעילות הכלכלית, וככאלה עליהן להיות שמרניות ולהבטיח רמת הפרשות נאותה גם בעתיד. כדי לענות על צורך זה ולחדד את הקשר שבין סיכוני האשראי להפסדי האשראי תוך שיפור תהליך ניטור הסיכונים עצמו, פרסם המפקח על הבנקים הוראה בנושא "מדידה וגילוי של חובות פגומים, סיכון אשראי והפרשי אשראי", שהחלתה נקבעה לינואר 2011 - תוצר של עבודה ממושכת בפיקוח על הבנקים בשיתוף המערכת הבנקאית. |
| למרות השיפור ברמות הרווח של הבנקים – עליהם ליצור מקורות הכנסה לנוכח הוצאות גבוהות |
| חזקיהו: "השנה הציגו התאגידים הבנקאיים שיפור ניכר ברמות הרווח ובמדדי הרווחיות. עם זאת, בניגוד לשיפור המתמשך בשנות הגאות שקדמו למשבר, עמדו בבסיס השיפור השנה גורמי השפעה חיצוניים למערכת הבנקאית, שספק רב אם יפעלו בעתיד הקרוב באותו כיוון ובאותה עוצמה. התאגידים הבנקאיים נאלצו להתמודד השנה עם סביבת ריבית נמוכה ויציבה, אשר הביאה לירידה חדה של רווחי המימון הנגזרים מפעילות התיווך הקלסית. כנגד זאת סייעה לתאגידים ההתפתחות החיובית בשוקי ההון בארץ ובעולם, שהובילה לגידול של רווחי המימון הנגזרים משוק ההון ושל ההכנסות התפעוליות. |
| "על רקע ייחודיות התנאים במשק וההתפתחויות בהסדרה ובניהול הסיכונים עומדת המערכת הבנקאית בפני אתגרים רבים, ובראשם יצירת מקורות הכנסה לנוכח רמתן הגבוהה של ההוצאות. על כן צריכים התאגידים הבנקאיים לחתור להגברת היעילות התפעולית באמצעות חקירת פונקציית ההוצאה וצמצום ההוצאות התפעוליות". |
| ממשל תאגידי – בראש סדר העדיפויות |
| במהלך השלמת ההטמעה של עקרונות באזל II במערכת הבנקאית, המשיך הפיקוח לפעול לקידום הנהגתם של עקרונות ממשל תאגידי הולם. הפיקוח מייחס לנושא זה חשיבות עליונה, בשל מרכזיותו בהגברת אמון הציבור במערכת הבנקאית וחיזוק יציבותה. במסגרת זו הנחה המפקח על הבנקים את התאגידים הבנקאיים להיערך ולהשלים עד סוף 2009 מדיניות תיגמול הולמת על-פי עקרונות שקבע. בדצמבר 2009 נתן הנחיה למינוי מנהל סיכונים ראשי בתאגיד הבנקאי, שיעמוד בראש פונקציית ניהול סיכונים בלתי תלויה. מהלך זה צפוי לחזק את הבנת הסיכונים בתאגידים הבנקאיים ולהבטיח את ניהולם הזהיר. |
| צעדים בשוק הנדל"ן |
| חזקיהו: "חוק בנק ישראל החדש רותם גם את הפיקוח על הבנקים לפעילות לשם השגת יעדיו, וביניהם השמירה על יציבותה של המערכת הפיננסית כולה והבטחת פעילותה הסדירה. זאת, בין השאר, באמצעות קידום מדיניות מקרו-יציבותית (Macro-prudential), שמטרתה חיזוק עמידותה של המערכת הפיננסית בפני זעזועים ומיתון ההשפעה של התממשות סיכון פיננסי על הכלכלה הריאלית. במסגרת זו, ובמסגרת יעדיו המוגדרים של הפיקוח על הבנקים לפעול להגנת הצרכן, נקטתי בשנה האחרונה מספר פעולות למיתון התפתחויות בלתי רצויות בשוק הנדל"ן ובמערכת הפיננסית". |
| התאגידים הבנקאיים הונחו לפעול בזהירות הראויה בעת העמדת הלוואות לדיור בריבית משתנה. התערבות זו נדרשה עקב גידול היקף ההלוואות האלה, ונועדה למנוע מצב שבו עלייה של הריבית תוביל לגידול ההחזר החודשי של הלווים ותיצור אצל חלקם קושי להמשיך ולפרוע את תשלומי ההלוואה כסדרם. כמו כן, הובהרו לתאגידים הבנקאיים הסיכונים הנשקפים מפעילות קבוצות הרכישה. |
| בחודשים האחרונים, על רקע התפתחויות מקרו-כלכליות וסביבה של ריביות נמוכות, גדלו הביקושים בשוק הדיור, ועמם עלו המחירים. מחשש להתפתחותה של בועה בשוק הנדל"ן, הוציא המפקח על הבנקים הוראה, המנחה את התאגידים הבנקאיים להחזיק הפרשה נוספת לחובות מסופקים בשיעור של 0.75% לפחות בגין יתרת הלוואות אשר מומנו בשיעור הגבוה מ-60%. "פעולות אלו צפויות לרסן התפתחויות בלתי רצויות, אשר פגיעתן תתגלגל בסופו של דבר לפגיעה בטובת הציבור", אמר חזקיהו. |
| |