22.09.2011
 
עדכון התחזית המאקרו-כלכלית לשנים 2011-2012
 
להודעה זו בקובץ WORD - לחץ כאן
 
תמצית: חטיבת המחקר של בנק ישראל מעדכנת את התחזית המקרו-כלכלית אחת לרביע. פעמיים בשנה מתפרסמת התחזית במסגרת דוח המדיניות המוניטרית[1], ובפעמיים הנותרות – במסגרת הודעה לעיתונות. להערכת חטיבת המחקר:
שיעור האינפלציה הצפוי במהלך ארבעת הרביעים הקרובים הוא 2.3 אחוזים, מעט מעל מרכז יעד האינפלציה.  
במקביל צפוי כי ריבית בנק ישראל תעמוד בעוד שנה על 3.0 אחוזים.  
המשק צפוי לצמוח בשנים 2011–2012 בקצב של 4.7 ו-3.2 אחוזים, בהתאמה.  
תחזית[2]
א.    הסביבה העולמית
 

 
אי הוודאות לגבי המשך ההתאוששות של המשק העולמי גברה משמעותית מאז עריכת התחזית הקודמת, בסוף חודש יולי, אשר פורסמה במסגרת דוח המדיניות המוניטרית למחצית הראשונה של 2011. התחזיות של בתי השקעות וגופים בין-לאומיים מעודכנות מטה, בלוויית הערכה שעלתה הסבירות למיתון עולמי (אמנם פחות חריף מזה של 2008–2009). בסקירתה מחודש ספטמבר מציינת קרן המטבע שתי התפתחויות העומדות בבסיס הערכות אלו: האחת – שיעורי צמיחה נמוכים מהצפוי במשקים המפותחים מאז תחילת השנה; השנייה – התגברות של אי-הוודאות הפיסקלית והפיננסית, במיוחד מאז אוגוסט, על רקע בעיות החוב של חלק מהחברות באיחוד האירופי, בעיות הנתפסות כאיום על האיחוד כולו. על רקע זה עדכנה קרן המטבע את תחזית הצמיחה העולמית כלפי מטה, ל-4.0 אחוזים בכל אחת מן השנתיים 2011 ו-2012 (לוח 1). לשם השוואה: בתחזיתה הקודמת (מיוני 2011) צפתה קרן המטבע צמיחה עולמית בשיעור של 4.5 אחוזים בשנת 2012.
ב.הפעילות הריאלית בישראל
צמיחת התוצר ב-2011 וב-2012 צפויה לעמוד על 4.7 ועל 3.2 אחוזים, בהתאמה. תחזית הצמיחה ל-2012 עודכנה כלפי מטה יחסית לזו שפורסמה בדוח המדיניות המוניטרית האחרון (3.9 אחוזים). לאחר העדכון עומדת תחזית צמיחת התוצר ב-2012 סמוך לממוצע הרב-שנתי. ההאטה הצפויה של קצב הצמיחה, יחסית לזה של 2011, נגזרת מהערכות בדבר האטה של קצב צמיחת הביקושים (לוח 2). את ההאטה מוביל היצוא, שבשנת 2012 צפוי לצמוח בשיעור של 1.7 אחוזים בלבד, על רקע הציפיות להאטת הפעילות והסחר העולמיים.
היבוא צפוי לגדול ב-2012 ב-3.0 אחוזים, שיעור נמוך משמעותית מאשר בשנתיים האחרונות (לוח 2). הרכב זה של הצמיחה הצפויה במקורות, המשתקף בהאטת הצמיחה – שתתבטא בעיקר ביבוא ובמידה פחותה יותר בתוצר – נובע מהתחזית לגבי קצב גידול הביקושים ורכיביהם הפנימיים. עם זאת יצוין שהצמיחה המואצת של היבוא בשנתיים 2010 ו-2011 גבוהה משמעותית מהממוצע הרב-שנתי, והיא באה לאחר ירידה חדה מאוד בשנת 2009 (הן ירידה אבסולוטית והן במונחי משקל היבוא במקורות).
 

 
ג.הערכות לגבי התפתחות האינפלציה ומאזן סיכוניה
להערכת חטיבת המחקר של בנק ישראל, שיעור האינפלציה במהלך השנה הקרובה יעמוד על 2.3 אחוזים, קצת מעט מעל מרכז היעד. שיעור האינפלציה בשנים עשר החודשים האחרונים היה 3.4 אחוזים, מעל הגבול העליון של יעד האינפלציה. במקביל מעריכה החטיבה כי בעוד שנה תעמוד ריבית בנק ישראל על 3.0 אחוזים, ירידה ביחס לתחזית של כ-4.0 אחוזים בדוח המדיניות המוניטרית האחרון.
הערכה זו מבטאת שילוב של מספר כוחות כלכליים, הן כוחות אינפלציוניים והן כוחות מרסנים. עם הכוחות האינפלציוניים נמנים הפיחות מאז יולי, סעיף הדיור ומחירי הסחורות בעולם. מאז חודש יולי נרשם פיחות נומינלי אפקטיבי של השקל. ברקע הפיחות ירידה של עקומי התשואה על אג"ח ממשלתיות, מעבר לגירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים ועלייה באי–הוודאות על רקע התפתחויות גיאופוליטיות אזוריות. אשר לסעיף הדיור – נראה כי זה יוסיף להוות גורם אינפלציוני בשנה הקרובה, בעיקר על רקע היחס בין מלאי הדירות לאוכלוסייה, ויחל להתמתן משמעותית רק לקראת סוף 2012. לבסוף, מחירי הסחורות שעלו מאז 2009 אמנם מתמתנים מעט לאחרונה, אך רמתם הגבוהה עודנה מהווה גורם אינפלציוני.
עם הכוחות המרסנים את האינפלציה נמנים השכר הריאלי, ההאטה הצפויה בקצב צמיחת הביקושים והשפעות אפשריות של המחאה החברתית. השכר הריאלי עלה בשנה האחרונה בקצב נמוך ביחס לקצב הצמיחה של פריון העבודה, בין היתר על רקע הפתעות אינפלציוניות, וסביר שכך יהיה גם בשנה הקרובה, על רקע ההאטה הצפויה בקצב הגידול של הביקושים. האחרון צפוי להיות גורם מרסן גם דרך השפעתו על מירווחי המחירים של הפירמות והעסקים במשק, שעל פי דיווחים מן העיתונות נראה כי הם מושפעים גם מן המחאה החברתית. השפעה מרסנת נוספת של המחאה החברתית על האינפלציה תיתכן גם עקב צעדי תגובה מצד הממשלה.
תחזית האינפלציה והריבית חשופה לסיכונים משמעותיים לשני הכיוונים, אולם נראה כי במאזן הכולל הם נוטים מטה. עם הסיכונים הנוטים מטה נמנים:
האפשרות של דחייה נוספת במועדים הצפויים של העלאות הריבית בעולם.  
הציפיות לתוכניות נוספות של הרחבה כמותית.  
הסיכונים לקצב צמיחת הביקושים, הנוטים מטה – הן על רקע הסיכונים להתפתחות הפעילות והסחר העולמיים, והן על רקע אי-הוודאות המדינית והאזורית.  
כנגד זאת קיימים גם מספר תנאי רקע המהווים גורמי סיכון כלפי מעלה:
האינפלציה הצפויה אמנם ממותנת יחסית לעבר, אך נמצאת מעט מעל מרכז היעד.  
חלק מהתנאים ברקע הפיחות שהתרחש צפויים להוסיף ולהתקיים בתקופה הקרובה – גירעונות בחשבון השוטף ואי-הוודאות הגיאופוליטית.  
על פי נתוני הרביע השני נראה כי שוק העבודה קרוב לסביבת תעסוקה מלאה (5.5% אבטלה ויחס של 2.5 בין מספר המובטלים לסך המשרות הפנויות במגזר העסקי). מכאן שאם הביקושים יעלו בקצב מהיר מהצפוי, תהיה לכך השפעה אינפלציונית מעבר לצפוי.  
כאמור, נראה כי מאזן הסיכונים הכולל נוטה מטה.
 


 
[1] בעבר "דוח האינפלציה". והחל משנת 2011 הדוח מתפרסם במתכונת חצי-שנתית.
[2] תחזית בנק ישראל גובשה על בסיס נתונים שהיו זמינים לקראת מועד החלטת הריבית לחודש אוקטובר 2011 (21.9.2011). סעיף התחזית בדוח מבוסס על התחזית המקרו-כלכלית שחטיבת המחקר של בנק ישראל מגבשת בכל רביע (staff forecast). הסבר לתחזיות המקרו-כלכליות של חטיבת המחקר וסקירה של המודלים העומדים מאחוריהן ראו בדוח האינפלציה 31 לרביע השני של 2010, סעיף 3- ג'.