עיקרי דבריה של דר קרנית פלוג - מנהלת מחלקת המחקר

 

עיקרי דבריה של ד"ר קרנית פלוג – מנהלת מחלקת המחקר

בפאנל על "המיתון והמדיניות הכלכלית"

שנערך במסגרת הכנס ה-18 של האגודה הישראלית לכלכלה:

 

ההשפעות המקרו כלכליות של התמשכות והתעצמות העימות עם הפלשתינאים והשלכותיהן על ניהול המדיניות.

 

m      אמדן הפגיעה בתוצר העסקי בעקבות האינתיפדה מראשית אוקטובר 2000 ועד סוף 2001 הוא

כ- 12 מיליארד ש"ח. הפגיעה התרכזה בענפי התיירות, הבנייה החקלאות והיצוא לאוטונומיה,

וההערכה היתה שבשלב ראשון ההשפעות העקיפות של האינתיפדה על השימושים העיקריים

בענפים אחרים היו קטנות יחסית. ואולם, עם התמשכות העימות, והחרפתו בשנת 2002 (בהנחה

שרמת האלימות כפי ששררה בחודשים האחרונים תמשך), גולשת השפעת העימות גם אל ענפי

המשק האחרים, ומשפיעה על כל השימושים ובכללם ההשקעה, הצריכה הפרטית והיצוא.

m      עלייה ברמת אי הוודאות, ירידה בתשואה הצפויה על השקעות עקב ירידה צפויה בביקושים

המקומיים, ואולי גם בביקושים מחו"ל, ועלייה משמעותית של הריביות לטווח ארוך עקב הגידול

הניכר בצרכי הגיוס של הממשלה הנובעים מהתרחבות הגירעון בתקציב, המושפע מהמצב

הביטחוני ומההאטה בפעילות בעטיו, פועלים להקטנת ההשקעות במשק. הריבית הריאלית

הקצרה על מקורות בנק ישראל ירדה אמנם, אך על פי המגמות בשווקים ספק אם ניתן יהיה

לשמר את יציבות המחירים ברמתה הנוכחית, ובשווקים ישנן ציפיות לעליית הריבית הקצרה כפי

שהדבר מתבטא גם בעליית התשואה על המק"ם.

m      ירידת ההכנסה הפרמננטית עקב השלכות עימות המתמשך, הגידול באי הוודאות, ירידת השכר

הריאלי שהחלה במחצית השנייה של 2001 ושחיקת ערכו של הרכוש הפיננסי פועלים עכשיו

להקטנת הצריכה הפרטית. לאלה מצטרפת גם עלייה באי הוודאות הכרוכה ב"תהליך הצריכה":

כך למשל אנשים נמנעים מצריכה המתבצעת במקומות החשופים לפעולות טרור (כגון ביקור

בקניונים, מסעדות,מלונות וכו').

m      באשר ליצוא, פגיעת המצב הביטחוני ביצוא שירותי התיירות, בהנחה שהרמה בפועל ברבעון

הראשון של 2002, תשרור עד סופה נאמדה בכ- 65 אחוזים. לגבי היצוא האחר, פגיעת

האינתיפדה עלולה להתבטא בירידת הביקושים העולמיים ליצוא הישראלי משתי סיבות: האחת

קשורה לאי הוודאות של קונים פוטנציאליים באשר ליכולת של היצרנים הישראלים לעמוד

במחויבותם לאספקת היצוא בהתאם ללוח הזמנים שסוכם, והשנייה, האפשרות לסנקציות או

חרם קונים מצד ארצות שונות באירופה בעקבות הביקורת על פעולותיה של ישראל בשטחים. יש

לציין כי ההשפעות השליליות שצוינו עשויות להיות מקוזזות במידה מסוימת על ידי ההשפעה

החיובית של פיחות ריאלי משמעותי של שער החליפין שהושפעה גם מההפחתה החדה של הריבית

בסוף דצמבר. זאת, כל עוד השינויים בשער החליפין אינם חדים מדי ומהירים מדי באופן שעלול

לפגוע ביציבות.

m      למרות הקושי להעריך את עוצמתן של חלק מההשפעות שפורטו, על פי הערכתנו עלולה לפעול

ההרעה במצב הביטחוני, במידה שתמשך עד סוף השנה, לפגיעה נוספת של 3.5 עד 5 אחוזי תוצר

 (או סדר גודל של 15-20 מיליארד ש"ח)בשנת 2002, מעבר לפגיעה שנאמדה עד סוף 2001.

המדיניות הכלכלית

m      יעד המדיניות הוא ליצור את התנאים לחזרה לתוואי של צמיחה בת קיימא וגידול בתעסוקה,

כאשר התנאים החיצוניים יאפשרו זאת. השגת יעדים אלה מחייבת קודם כל לבלום את

ההתדרדרות במצב הפיסקלי ולתרום בכך למניעת פגיעה ביציבות שעלולה להוביל למשבר פיננסי

שהשלכותיו, גם על הפעילות הריאלית, יכולות להיות מרחיקות לכת. חשוב במיוחד שהצעדים

שנעשים באווירה של משבר לא ילכו בכיוון המנוגד להשגת יעדי הצמיחה והתעסוקה.

m      ההסכמות שהושגו בדצמבר 2001 היו לשינוי בתמהיל המדיניות בכיוון של הרחבה מוניטרית

מסוימת, והידוק המשמעת הפיסקלית, שיאפשר פיחות ראלי אשר יתמוך בהתאוששות. ואולם,

ההרחבה המוניטרית (המתבטאת היום בריבית ריאלית של כ- 1.5 אחוזים על מקורות בנק

ישראל) לא לוותה בהידוק הפיסקלי המתבקש, והגירעון לא הוחזר לתוואי שהוסכם. בתנאים

אלה, ספק אם הריבית הנוכחית תוכל להבטיח שמירה על יציבות המחירים.

 

m      נקודת המוצא מבחינת המדיניות הפיסקלית באשר למשקל ההוצאה הציבורית בתוצר, החוב

הציבורי ומשקל המס בתוצר בעייתית. גם הגירעון הממשלתי, כאשר מודדים באופן העקבי עם

ההגדרה המקובלת במדינות המערב הגיע ב- 2001 לכמעט 5 אחוזי תוצר, כאשר רק יפן מקדימה

אותנו. מדינות אירופה אשר פעלו כדי לעמוד בתנאים המחמירים אשר אמצו כנורמות עברו

ברובן הגדול לעודף במהלך שנות ה- 90 , וכך גם ארה"ב ולכן יכלו להרשות לעצמן הרחבה

פיסקלית מסוימת בתגובה להאטה בכלכלותיהן בשנה שעברה. נקודת המוצא בישראל מצביעה

בברור על הכיוונים הרצויים לתיקונים בתוואי המתחייבים בעת הזאת. תזכורת להשלכות

האפשריות של המשך הסטייה מהתוואי קיבלנו לאחרונה בנימוקיה של חברת הדירוג S&P

כאשר הודיעה על הורדת הצפי שלה לגבי כלכלת ישראל מ"יציב, ל"שלילי.

m      לאור כל אלה, ומתוך התמקדות ביעדים שאותם נועדו התיקונים בתקציב להשיג, ברור כי

התיקונים צריכים לבוא ע"י קיצוץ משמעותי בהוצאות השוטפות. כאן המקום להזכיר את עלייתן

המהירה של אלה בעשור האחרון, ובכלל זה בשנתיים האחרונות: בתקופה 1994-1999 עלו

ההוצאות הציבוריות השוטפות, ללא תשלומי ריבית ב- 6 אחוזים בממוצע שנתי (ריאלית, הניכוי

מדד מחירי התוצר העסקי). ב- 2000 הן עלו ב- 5.6 אחוזים, וב- 2001 ב- 6.7 אחוזים. (דוח בנק

ישראל, 2001). מכאן, ובפרט בהינתן משקלה הגבוה של ההוצאה הציבורית בתוצר, ברור שאת

ההתאמות יש לעשות על ידי קיצוץ בהוצאות השוטפות. כמובן שזוהי משימה קשה, בהינתן

ה"קשיחות" הרבה בהוצאות אלו, והתהליך הנשען על "טייס אוטומטי" המקשה מאוד על שינויים

מהותיים בסדרי העדיפויות בתקציב.

m      בתכנית שאושרה בממשלה, ושאמורה עדיין לקבל את אישור הכנסת, עברו בקלות יחסית העדכון

כלפי מעלה של תוואי הגירעון כולו (לא רק העלאה "זמנית" של היעד לשנת 2002), והעלאות

המסים בהיקף של למעלה מ- 4 מיליארד ש"ח ב- 2002 וכמעט 8 מיליארד ב- 2003. לעומת זאת

הקיצוץ המוצע בהוצאות "קוצץ", ולא ברור מה ישאר ממנו בתהליך האישור בכנסת.

m      עוד נדבך של אי וודאות בניהול המדיניות הכלכלית נוגע להתנהלות סביב סוגיית השינויים בחוק

בנק ישראל. בהקשר זה ציטטה ד"ר פלוג מדוח על ישראל שפורסם ע"י אחד מבתי ההשקעות

אשר סוקרים באופן תדיר את כלכלת ישראל. אחרי דיון בחשיבות של קביעת יציבות המחירים

כיעד המרכזי למדיניות המוניטרית, ודיון בחשיבות העצמאות של בנק ישראל, ואחרי התייחסות

לחשיבות להגיע לניסוח הצעת חוק שתהייה מוסכמת בין האוצר לבנק ישראל נאמרו בדוח

הדברים הבאים: "המולה רבתי סביב מדיניות מוניטרית עצמאית ועצמאות הבנק המרכזי,

בתקופה של התרופפות פיסקאלית, תשלח מסר שלילי ביותר לשווקים הפיננסיים ולמשקיעים

מחו"ל. יש להימנע מכך בכל מחיר." מי שמכיר את האופן שבו מתבטאים בד"כ הגורמים הללו,

הוסיפה ד"ר פלוג, מבין את עוצמת המסר הטמונה בדברים הללו.

 

​