17.12.03

עיקרי דברי המפקח על הבנקים בכנס הרצליה

הפיקוח על הבנקים בישראל אינו מחמיר בדרך כלל מהנדרש על פי הסטנדרטים המקובלים בעולם. בדבריו בכנס הרצליה הדגיש המפקח על הבנקים, מר יואב להמן, כי פיקוח ראוי הינו חלק מכרטיס הביקור של המשק ושל הבנקאות הישראלית. תרומת קיומו של פיקוח לאמון הציבור ביציבות הבנקים מקנה להם יתרון מסחרי על פני מתחרים שאינם מפוקחים. אך לפיקוח כזה יש מחיר, והוא כרוך במגבלות על הבנקים. הפיקוח על הבנקים חייב להיות אפקטיבי ואין מקום למצב של מראית עין של פיקוח. מעבר לקיום הסטנדרטים הבינלאומיים, חייב הפיקוח להתאים את הוראותיו למאפיינים הייחודיים של המשק והבנקאות בישראל, ולנסיבות המשתנות בהם.

בהתייחסו לביקורת המושמעת על ההוראות האחרונות שהוציא הפיקוח על הבנקים, אמר המפקח, כי החמרת הגדרת קבוצות הלווים הגדולות התחייבה על מנת לעמוד בסטנדרטים הבינלאומיים, והייתה חיונית במיוחד עתה – כאשר התגברה הנטייה לסייע לחברות בקשיים עקב המצב, על ידי מיזוגן לחברות אחרות תוך החרפת הריכוזיות במשק וריכוזיות תיק האשראי של הבנקים.

בהתייחס להוראה החדשה האוסרת על דירקטורים לפנות ישירות לעובדים בבנק (למעט המנכ"ל) בקשר לעסקות או ללקוחות ספציפיים, הבהיר המפקח, כי תפיסת הפיקוח על הבנקים, כמו תפיסת חוק החברות בישראל, מדגישה את ההפרדה בין הדירקטוריון כקובע מדיניות התאגיד וכמפקח על ההנהלה, לבין המנכ"ל וההנהלה שבידם מופקד הניהול השוטף. פניות אישיות כאלה עלולות לפגוע במדרג הניהול התקין עקב עקיפת המנכ"ל ויו"ר הדירקטוריון, לפגום באובייקטיביות אותם דירקטורים בדיון המשותף במליאת הדירקטוריון וועדותיו, למנוע ניצול מלא של פוטנציאל הדיון בגופים אלה, וזאת מעבר לחשש להתממשות ניגודי עניינים וחשיפת מידע לדירקטורים להם יש עניין אישי או ענפי באותה עסקה או באותו לקוח. בנושאים כאלה, יכול כל דירקטור לבקש את כל ההבהרות והמידע הדרושים לו, הן בישיבות עצמן והן לקראתן או לאחריהן (באמצעות יו"ר הדירקטוריון או יו"ר הוועדה).

מבקרי ההוראה מייחסים לה דברים שאין בה, הוסיף המפקח – אין זה נכון שהיא אוסרת כל פניה של דירקטורים לעובדים, שכן היא אינה אוסרת פניות כאלה בכל הנושאים הנוגעים למדיניות הבנק, חשיפותיו לסיכונים וכל נושא בנקאי מקצועי או מנהלי אחר, שאינו מתייחס לעסקה או ללקוח ספציפי.

המפקח סיכם ואמר, כי אם רוצים להשתבח בפיקוח אפקטיבי, אסור לקעקע אותו או ולהחליש את הגבלותיו. פיקוח הוא נכס לבנקאות, התורם לביסוס חוסנה ולתדמיתה, אבל הוא גם התחייבות שיש לעמוד בה.