עיקר דברי נגיד בנק ישראל, ד"ר דוד קליין, בכנס "משקיעים מוסדיים
בשנות ה-2000", שנערך היום בתל-אביב ע"י מעריב קונגרסים וחברת "גמול"
הגורם המגביל ביותר את התפתחותו של שוק ההון בישראל, ולכן את אחד הגורמים החשובים ביותר לצמיחת המשק, הוא המבנה עליו בנוי היום החיסכון לפנסיה. המדיניות בתחום זה צריכה להתבסס על שני יסודות:
- האחד: על הממשלה להמשיך לתמוך בחסכון לפנסיה באמצעות הטבות מס, כפי שהיא עושה כיום.
- והשני: גובה תשלומי הפנסיה החודשיים צריך להיות מבוסס על תשואת השוק בלבד.
יישום מדיניות זו מחייב מספר שינויים בהשוואה למצב כיום:
1. אימוץ גישה לפיה "פנסיה" פירושה תשלומים חודשיים לאחר גיל פרישה על בסיס קרן אישית, ולא תשלום חד-פעמי בעת הפרישה. אם לממשלה יש מספיק מקורות כדי לעודד גם חסכון למשיכה בסכום חד פעמי- היא, כמובן, יכולה לעשות זאת ולהגדיר לשם כך את משך החיסכון הראוי לעידוד, ואת דרך התמיכה בו, אולם אין זה חסכון לפנסיה. עם זאת, חיוני לפתח גם מסלול פנסיה אשר יישען על קרן חיסכון שתצטבר לגיל פרישה, במתכונת המקובלת כיום בקופות גמל ובביטוח מנהלים, אשר תשמש למימון תשלומים חודשיים על בסיס כללים ביטוחיים ותשואת השוק.
2. שינוי נוסף יש לבצע רק במסגרת קרנות פנסיה חדשות, אשר רק אליהן תתאפשר הצטרפות עמיתים חדשים. קרנות אלו לא תוכלנה לקבל מהממשלה אגרות חוב מיועדות, בתשואה המנותקת מאפשרויות השוק. כלומר: הקרנות הקיימות, אלה שנפתחו החל משנת 1995, תיסגרנה לעמיתים חדשים, אבל תוכלנה להמשיך לקבל את איגרות החוב המיועדות, בשיעור שהובטח להן, בגין צבירת העמיתים הקיימים. הסדר דומה בוצע, בצורה מוצלחת, לגבי ביטוח חיים החל מ- 1991.
3. יש להפריד את הבעלות והניהול בין קרנות הפנסיה הוותיקות, אלו שנסגרו לעמיתים חדשים ב- 1995 לצורך שיקומן, לבין הקרנות שהוקמו לאחר מכן. ללא הפרדה זו לא תיתכן תחרות בענף הפנסיה, שהיא חיונית לחוסך.
4. צריך לחזור לשאלת הביצוע של הסכם המעבר מפנסיה תקציבית לצוברת. בין השאר יש לשנות את ההסדר לפיו האיגוד המקצועי הוא המחליט על קרן הפנסיה אליה מצטרפים העובדים. הסדר זה מנציח את הריכוזיות בניהול ענף הפנסיה. ההחלטה על קרן הפנסיה צריכה להיות מסורה בידי העובד, על בסיס ייעוץ מקצועי אשר ימומן ע"י המעביד.
5. יש לאפשר לקרנות הפנסיה חופש השקעה במט"ח ובניירות ערך זרים. שוק ההון המקומי אינו רחב די הצורך למטרה זו.
קיימים עוד מספר נושאים משלימים אשר יש לתת עליהם את הדעת:
- ראוי לגבש עמדה בשאלה האם לחייב את השתתפותן של קרנות הפנסיה בקבלת החלטות מרכזיות של החברות אשר במניותיהן הם משקיעים. להשתתפות מעין זו יכולה להיות תרומה חשובה לניהולן התקין של החברות לטווח הארוך.
- עדיין קיימות הגבלות מנהליות על מיבנה התיק של הקרנות. יש לבטלן ולהסתפק רק בהגבלות אשר תורמות ליציבותן של הקרנות.
- ולבסוף יש לוודא שקיפות מלאה, על בסיס מידע סדיר לעמית על מצב קרן הפנסיה האישית שלו, במבנה בר-השוואה לכל הקרנות, וזכות להחליט - אף זאת לאחר ייעוץ מקצועי במימון המעביד- על מעבר לקרן אחרת, אם יבחר בכך.
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

​