עיקר דברי נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר,היום, בפני ועדת הכספים של הכנסת

30.5.2005

עיקר דברי נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, היום, בפני ועדת הכספים של הכנסת

המשק הישראלי נהנה מזה תקופה ארוכה, מיציבות כלכלית ופיננסית. האינפלציה בישראל – כמו גם הציפיות לאינפלציה והתחזיות של החזאים השונים במשק לשנה הקרובה - נמצאים כבר די הרבה זמן בתחום של יציבות מחירים שקבעה הממשלה - בין 1% ל-3% לאורך זמן. הריבית נמצאת ברמה הנמוכה ביותר מאז קום המדינה, ויכולתו של המשק לשמר את יציבות המחירים ברמת ריבית כה נמוכה הוא הישג חשוב. זאת, על רקע, העלאת הריבית הדולרית וצמצום הפער בין הריבית השקלית לבינה. שער החליפין של השקל מול הדולר - וגם מול סל המטבעות – מתנהג באפן יציב מאד, כאשר בנק ישראל לא מתערב בשוק מט"ח מאז 1997. יציבות זו של שער החליפין של השקל מול הדולר גבוהה מזו שנרשמת במרבית המטבעות במדינות המפותחות והמתפתחות – מול הדולר. היציבות של המשק חשובה מאד כתשתית להשגת צמיחה מתמשכת לאורך זמן. זאת, במיוחד בעולם של גלובליזציה, כאשר מתקיימת תחרות על ההשקעות הבינלאומיות. כך, המשק הישראלי נהנה מזרם של השקעות מחו"ל שהסתכם בשליש הראשון של השנה בכ-5 מיליארדי דולר, קרוב לסכום שהצטבר ב-2004 כולה: כ-6.5 מיליארדים.
נושא הצמיחה – עם דגש על הצמיחה המתמשכת - הוא הנושא החשוב ביותר: זו המטרה העיקרית של המדיניות המקרו-כלכלית. בלעדיה לא ניתן להבטיח שיפור ברמת החיים וברווחה של אזרחי המדינה. על רקע הנתונים שפורסמו לאחרונה לגבי המצב הכלכלי בחודשים הראשונים של השנה אין צורך בשלב זה לשנות את תחזיות הצמיחה של בנק ישראל לשנת 2005 כולה – 4 אחוזים. נתוני הצמיחה במשק הישראלי ברביע הראשון של השנה שפורסמו לאחרונה נתנו רושם של האטה מסוימת בפעילות הכלכלית אך ישנם נתונים אחרים חיוביים למדי. כך, הייצוא של טכנולוגייה עילית עלה בצורה מהירה בחודש אפריל; רמת הצריכה הפרטית עדיין גבוהה מאד לאחר העלייה שנרשמה ב-2004; הנתונים על כניסת תיירים ממשיכים לעלות באפן הדרגתי; המדד המשולב של בנק ישראל למצב המשק לחודשים הראשונים של השנה עודכן לאחור כלפי מעלה; נתוני סקר כוח אדם מצביעים על שיפור גדול ברביע הראשון של השנה לגבי האבטלה והתעסוקה – כאשר 2/3 מהעלייה במספר המועסקים נקלטו ע"י הסקטור העסקי – כולל תעשייה ומסחר – רובם במשרות מלאות. חשוב לזכור גם, כי הצמיחה במשק הישראלי מושפעת, בין היתר, מהצמיחה של הכלכלה העולמית לגביה מתקבלת כיום תמונה מעורבת.
בנק ישראל תומך ברפורמה המתוכננת בשוק ההון, עפ"י המסגרת שנקבעה בהמלצות "ועדת בכר". הריכוזיות בשוק ההון גבוהה מאד ואינה מתאימה למשק מפותח ומודרני. אי אפשר לקדם מדיניות של רפורמות כלכליות מבלי לטפל בנושא זה בצורה מקיפה. המלצות "ועדת בכר" נותנות תשובה טובה לבעיות אלה. כאשר מדובר ברפורמה כה נחוצה, ברור לנו שאחריה המצב של שוק ההון יהיה טוב יותר מאשר לפניה, למרות הקשיים שבדרך היישום – וטבעי שיהיו קשיים.
בימים אלה הנגיד עובד יחד עם ראש הממשלה ושר האוצר בהכנת חוק חדש לבנק ישראל וזאת, מתוך הבנה משותפת לגבי החשיבות לסיים את הנושא בהקדם ולהביא את ההצעה לשולחן הכנסת בחודשים הקרובים. צריך שהחוק החדש יחזק את הבנק המרכזי ואת יכולתו לפעול לטובת המשק והמדינה. לכן חשוב שלחוק החדש תהיה הגדרה ברורה של מטרות הבנק המרכזי עפ"י התפישה שהתקבלה בעולם, לפיה יציבות המחירים-לפי היעד שהממשלה קובעת- תוגדר כיעד המרכזי, כאשר ייקבע כי הבנק יתמוך במטרות אחרות – כמו צמיחה ותעסוקה – כל עוד לא נפגעת יציבות המחירים. בנוסף, חשוב שהבנק גם יתמוך בפעילות הסדירה של המערכת הפיננסית; שנית, חשוב לתת לבנק עצמאות בהפעלת הכלים כדי להשיג את מטרותיו, לפי שיקול דעתו המקצועי; שלישית, חשוב לבנות מסגרת מסודרת של קבלת החלטות: ועדה מוניטרית שתחליט בנושאים המוניטריים, ומועצה מינהלית שתחליט או תאשר בנושאים כמו תקציב, שכר העובדים וכדומה. המערכות האלה יבטיחו מצד אחד את עצמאות הבנק בקבלת החלטות ומצד שני יהוו מנגנון בקרה חשוב; רביעית, צריך לבנות מערכת של דיווחיות ושקיפות – לממשלה, לכנסת ולציבור.

​​