26.07.04

פיזור ההשתתפות והזכיות במכרזי אג"ח ממשלתיות בין ינואר 2003 לבין יוני 2004

התחרות במכרזים  לרכישת איגרות חוב סחירות מהממשלה מסוג "שחר", "גליל" ו"גילון" גדולה יחסית ואין דומיננטיות לאף אחת מקבוצות המשתתפים בהם.

¦

בין ינואר 2003 ליוני 2004 רכשו שני הבנקים הגדולים מהממשלה כ-35% מכמות האג"ח שהנפיקה, בדומה למשקל הרכישות של כ-13 גופים קטנים אשר ברובם אינם בנקים.

¦

משקל הגופים הקטנים בזכייה במכרזים גבוה ממשקלם בכמות המבוקשת, דבר המעיד על תחרות אפקטיבית עם הבנקים הגדולים, המוזילה את עלות גיוס ההון לממשלה.

¦

ההצעה הנוכחית ליישום מערך עושי שוק באג"ח תחסום את הכניסה לשוק בפני מרבית הגופים שהיו פעילים בו עד עתה.  

¦

מהמחלקה המוניטרית בבנק ישראל נמסר, כי התחרות במכרזים  לרכישת איגרות חוב סחירות מהממשלה מסוג "שחר", "גליל" ו"גילון" גדולה יחסית וכי אין דומיננטיות לאף אחת מקבוצות המשתתפים בהם. כך,בתקופה שבין ינואר 2003 לבין יוני 2004, מידת ההשתתפות והזכייה במכרזים אלה של גופים גדולים, גופים בינוניים (הגופים שהביקוש שלהם במכרזים מהווה מעל 5% מסכום הביקוש הכולל) וגופים קטנים (הפעילים האחרים) היתה דומה.

מבנק ישראל מציינים כי משקל הזכייה של הגופים הבינוניים והקטנים עלה על משקלם בביקוש, דבר המצביע על תחרות רבה יחסית במכרזים, ללא עדיפות לשני הבנקים הגדולים, כאשר בחלק מהמכרזים הגופים הקטנים רכשו אף למעלה מ-80 אחוזים מכמות האג"ח שנמכרה. כך, משקל הכמות המבוקשת של שני הבנקים הגדולים בסך הכמות המבוקשת במכרזי אג"ח הממשלתיות היה בתקופה הנסקרת כ-43%, ומשקל הכמות המבוקשת של הגופים הבינוניים והקטנים היה כ–25% וכ-32%, בהתאמה. באותם מכרזים, רכשו שני הבנקים הגדולים רק כ-35% מכמות האג"ח שנמכרה ואילו כ-28% מהיתרה נמכרה לגופים הבינוניים וכ-36% לגופים הקטנים.

במחלקה המוניטרית מדגישים, כי מידת הנגישות למכרזים אלה שווה לכל הגופים הפיננסיים, ביניהם תאגידים בנקאים גדולים, תאגידים בנקאיים אחרים, גופים שאינם בנקים ("ברוקרים") ומשקיעים מוסדיים – קרנות נאמנות, קופות גמל, חברות ביטוח וקרנות פנסיה – דרכם מנהל הציבור את חסכונותיו. מספר המשתתפים במכרזים אלה גדול ומגוון ובתקופה הנסקרת היו בממוצע בכל מכרז 17 משתתפים - מזה 2 גופים בינוניים ו-13 גופים קטנים. גם מספר הזוכים במכרזים גדול ומגוון ובממוצע למכרז הוא עמד על  13 - מזה 2 זוכים בינוניים ו-9 זוכים קטנים.

במחלקה המוניטרית מסבירים, כי תוצאה זו הינה פרי מאמץ משותף שנעשה בשנים האחרונות ע"י בנק ישראל יחד עם משרד האוצר,להרחבת מעגל המשתתפים במכרזי האג"ח הממשלתיות הסחירות - ולהכללת המשקיעים המוסדיים בו, ולמתן תנאים שווים לכל המשתתפים. הרחבת הנגישות למכרזי אג"ח תרמה לשכלול השוק הראשוני – במקרה זה ע"י הוזלת העלויות עבור הציבור החוסך באמצעות המשקיעים המוסדיים. אמנם, המשקיעים המוסדיים אינם ניגשים בדרך כלל למכרזים ישירות – אלא באמצעות בנקים או חברי בורסה אחרים – אך, הדבר נובע מכך שמתן אפשרות הגישה הביאה להוזלת העמלות שבנקים וגופים אחרים דורשים מהם עבור העברת פקודותיהם.

במחלקה המוניטרית מציינים עוד, כי יש להמשיך ולפעול להרחבת מעגל המשתתפים במכרזי אג"ח הממשלתיות ולא לצמצמו. זאת, על מנת לשמר ולחזק את התחרות בהם וכך להוזיל את עלות גיוס ההון של הממשלה. הגברת התחרות בשוק הראשוני תתרום גם להגברת התחרות והיעילות בשוק המשני. בהקשר זה חשוב לציין, כי בניגוד למדינות אחרות – אשר בהן המסחר באג"ח ממשלתיות מתבצע מחוץ לבורסה לניירות ערך, המסחר בישראל נערך בבורסה בשיטת מסחר בין המתקדמות בעולם ולכן הוא יעיל, תחרותי, שקוף והוגן – הן כלפי משקיעים גדולים והן כלפי משקיעים בינוניים וקטנים והציבור כאחד. חשוב על כן, שכל צעד להמשך יישום מערך עושי שוק באג"ח ייעשה בכפיפות למידת התחרות והיעילות במכרזים ובמסחר בהן  ולא בניגוד אליה. ההצעה הנוכחית ליישום מערך עושי שוק באג"ח ממשלתיות תחסום, ללא צורך, את הכניסה לשוק בפני מרבית הגופים שהיו פעילים בו עד עתה ותייקר את עמלת התיווך בעסקאות אלה.

כולל אג"ח מסוג "גליל", "שחר" ו- "גילון".

1

המיון לגופים בינוניים וקטנים, המוצג בלוחות 1 ו- 2, נעשה עפ"י משקל הכמות  המבוקשת של כל אחד מהמשתתפים במכרזים בסך הביקוש הכולל במכרזים כאשר המשקל  הקובע לחלוקה בין שני סוגי  הגופים הללו הוא 5%.

2

גופים קטנים: הגופים האחרים שסך הביקוש שלהם פחות מ- 5% מסכום הביקוש הכולל במכרזים, והם כוללים 12 חברי בורסה שאינם בנקים ו-7 בנקים, ברובם קטנים.

3

גופים בינוניים: הגופים שסך הביקוש שלהם מהווה מעל 5% מסכום הביקוש הכולל במכרזים, והם:   בשנת 2003 – בנק אינווסטק ובנק הבינלאומי.במחצית הראשונה של שנת 2004 – בנק איגוד, בנק אינווסטק, בנק הבינלאומי, בנק דיסקונט וחברת "פסגות אופק".

4

גופים גדולים: בנק לאומי ובנק הפועלים.

5