שיעור הערך המוסף בייצוא עומד בשנים האחרונות על כ-60 אחוזים.
שיעור הערך המוסף בייצוא הסחורות עומד בשנים האחרונות על כ-52 אחוזים.
שיעור הערך המוסף בייצוא השירותים עומד בשנים האחרונות על כ-70 אחוזים.
שיעור הערך המוסף בייצוא שירותים עלה בין 1995 ו 2006 בעיקר נוכח העלייה במשקל השירותים האחרים בסך ייצוא השירותים.[1]
בין 1995 ו 2006 חלה ירידה בשיעור הערך המוסף בייצוא של סחורות נוכח שינוי בהרכב הייצוא וכן בעקבות הרעה בתנאי הסחר.
היצוא מהווה חלק חשוב בפעילות הכלכלית בישראל. אולם, משקל הערך המוסף של היצוא בתוצר נמוך ממשקל היצוא בתוצר, שכן היצוא כולל תשומות מיובאות. חישוב הערך המוסף של היצוא מתחשב ברכיב של התשומות המיובאות מחד, אך הוא מתחשב גם בתרומה העקיפה של היצוא לתוצר – תרומה הנובעת מרכישות תשומות שמקורם בשוק המקומי. כך למשל ליצוא של שירותים עתירי ידע (שירותי מחשוב ושירותי מחקר ופיתוח) ערך מוסף גבוה, שכן הם אינם עושים שימוש בתשומות מיובאות; לעומת זאת הערך המוסף ביצוא היהלומים נמוך מאוד מכיוון שהתשומות המיובאות מהוות חלק עיקרי בערך מוצריו. במסמך זה אנו מבקשים לבחון כיצד הושפע שיעור הערך המוסף של היצוא מהשינויים בשיעור הערך המוסף בכל ענף וענף והאם שינוי בהרכב הענפי של היצוא השפיע את הערך המוסף ביצוא.
באיור 1 מוצג שיעור הערך המוסף של הייצוא סה"כ, הייצוא של סחורות והייצוא של שירותים בשנים 1995 ו 2006. לפי אמדן זה שיעור הערך המוסף בייצוא עמד בשנת 2006 על כ-60 אחוזים בדומה לשיעורו בשנת 1995. יציבות זו נובעת מהתפתחויות מנוגדות בשיעור הערך המוסף בייצוא של שירותים - שעלה בין השנים מ 64 אחוזים ל 70 אחוזים - ושיעור הערך המוסף בייצוא של סחורות - שירד בין השנים מ 58 אחוזים ל 52.
אחד ההסברים האפשריים להבדלים בין התפתחות שיעור הערך המוסף של ייצוא הסחורות והערך המוסף של ייצוא השירותים הוא התפתחות תנאי הסחר. תנאי הסחר מוגדרים כיחס שבין מחירי היצוא למחירי היבוא. הרעה בתנאי הסחר תיגרם אם, לדוגמה, מחירי היבוא עולים בשיעור גבוה מזה של מחירי הייצוא. במונחי ערך מוסף משמעות הרעה בתנאי הסחר היא שמחירי התשומות המיובאות של החברות הישראליות עולים בקצב מהיר ממחירי הסחורות המיוצאות, דבר המצמצם את הערך המוסף של הייצוא. מאז 1995 חלה הרעה ניכרת ומתמשכת בתנאי הסחר של ישראל בעיקר נוכח העלייה במחירי הדלק. הרעה זו הביאה כנראה לירידה בשיעור הערך המוסף בייצוא של סחורות (ושל שירותי תחבורה). הסחורות (ושירותי התחבורה) רגישים לתנאי הסחר יותר משאר השירותים כיוון שבתהליך הייצור שלהם נעשה שימוש רב יותר בתשומות מיובאות. ביטוי לכך ניתן לראות בשיעור הערך המוסף הגבוה של שאר שירותים לעומת שיעור הערך המוסף הנמוך יותר בסחורות ובשירותי התחבורה.
[1] חלק ניכר מהייצוא של “שירותים אחרים” מישראל (כ - 65 אחוזים מה"שירותים האחרים") הם שירותי מחשב ושירותי מחקר ופיתוח המוגדרים כשירותים עתירי ידע. שירותים נוספים המוגדרים תחת "שירותים אחרים" ונסחרים בעולם הם שירותי בניה, אדריכלות, עריכת דין חשבונאות ועוד.
