תרגום הודעה לעיתונות של קרן המטבע הבינלאומית המסכמת את התייעצויותיה עם ישראל על פי סעיף 4
ב-30 ביולי 2001 סיימה מועצת המנהלים של קרן המטבע הבינלאומית את התייעצויותיה עם ישראל על פי סעיף 4. [1]
 
רקע
בין אמצע 1999 לבין הרבעון השליש של שנת 2000 נהנתה ישראל מהביצועים הכלכליים הטובים ביותר מזה כמה עשורים. התמ"ג הריאלי גדל בקצב שהואץ לקראת סוף התקופה האמורה לרמה שנתית (מנוכה עונתיות) של 9 אחוזים. חרף הגידול המהיר בביקוש והעלייה החריפה במחיר הדלק המיובא המשיך קצב האינפלציה לרדת, עד שהגיע ל- 0 אחוזים בספטמבר 2000.
הצמיחה המואצת נעצרה באופן חד ובפתאומיות ברבעון האחרון של השנה, עם התפרצות המהומות האלימות בסוף ספטמבר- במקביל למשבר הכלל עולמי בענף ההיי-טק. התמ"ג הריאלי הצטמק ב-8.9 אחוזים (קצב שנתי מנוכה עונתיות) ואף כי ההידרדרות נפסקה ברבעון הראשון של 2001, טרם הסתמנו אינדיקטורים חודשיים להיפוך המגמה.
אולם, חרף ההחמרה הרצינית בתחומי המשק והביטחון, נותרו עדיין שתני מפתח בשוק הפיננסי- כשער החליפין, פרמיית הסיכון של המשק והציפיות האינפלציוניות הנגזרות על פי שוק ההון- יציבים. הם, אמנם, ירדו שולית הסוף השנה שעברה ובראשית שנה זו- אך מאז חזרו כמעט לגמרי לרמתם המקורית.
המדיניות המוניטרית הייתה מרסנת במהלך בשנת 2000. שערי הריבית הנומינלית ירדו ככל שבנק ישראל התמיד המדיניות ההפחתה שלו, אלא שנוכח ההאטה באינפלציה והייסוף בשקל נמשך הריסון המוניטרי. עליית מדד המחירים לצרכן הסתכמה ב-0 אחוז בשנת 2000, הרבה מתחת ליעד הרשמי של 3-4 אחוזים.
העלייה בפעילות הכלכלית במרוצת שלושת  רבעיה הראשוניים של שנת 2000 הטיבה עד מאד עם ניהול תקציב המדינה, שנרשם כמאוזן (דהיינו, 0 אחוזי גרעון) באותה שנה- שיפור נכבד לעומת יעד הגירעון התקציבי שהיה בגובה של 2.5 אחוזי תמ"ג. יעד הגירעון בתקציב 2001 הינו 1.75 אחוזי תמ"ג, אך הגירעון עלול להיות גדול יותר נוכח ההפחתה הצפויה בהכנסות המדינה מחמת ההאטה הכלכלית.
ובאשר לרפורמות המבניות במרוצת השנה החולפת: חבילת הרפורמה במיסוי שהוצעה במאי 2000 נדחתה, לא ננקטו צעדים בנוגע לשינוי בחוק בנק ישראל, ומהלכי הפרטת הבנקים היו איטיים.
אופיים של הזעזועים שפקדו את המשק לאחרונה מקשה במיוחד על עריכת תחזיות לטווח הקצר. אורכה של ההאטה הנוכחית ועומקה תלויים בהתפתחות המצב הביטחוני, כמו גם בהתנהגות הנאסד"ק והביקוש הכלל עולמי להיי-טק. על פי התחזית של הצוות: הצמיחה ב-2001 תהיה 1.75 אחוז, ירידה נוכח ההיחלשות הצפויה ביצוא ובהשקעות ההון, עליית מדד המחירים לצרכן תהיה סמומך לגבול התחתון של היעד (2.5- 3.5 אחוזים) או מתחתיו. אם יחול שיפור במצב הביטחון ובביקוש הכלל עולמי, עשוי הפוטנציאל הגבוה של המשק להשתקף בצמיחה כלכלית שתגיע בשנה הבאה לכ- 4 עד 5 אחוזים.
 
 
 
 
 
 
דו"ח סיכום של דיוני הנהלת
קרן המטבע בהתייעצויות עם ישראל
(30.7.2001)
 
חברי הנהלת קרן המטבע הביעו הסכמתם עם חוות הדעת שגיבש הסגל. הם שיבחו את השלטונות בישראל על נקיטת צעדי המדיניות המאקרו-כלכלית, כעולה מהצמיחה הכלכלית המהירה במהלך שלושת הרבעים הראשונים של שנת 2000 בד בבד עם שמירה על אינפלציה נמוכה. ואולם, בעיות ביטחון מאז סוף ספטמבר, יחד עם ההיפוך הכלל עולמי במגמת הגיאות של ענפי ההיי-טק – גיאות עליה התבססה, במידה רבה, הצמיחה האמורה- הובילו לירידה חריפה במהלך הרבעון שלאחר מכן, ולעמימות באשר להמשך ההתפתחויות. כנגד הדרדרות זו, הסכימו חברי הקרן כי משימתם המרכזית של הרשויות היא לגבש מדיניות של יציבות מאקרו-כלכלית- אגב צמצומן למינימום של עלויותיה הכלכליות של ההאטה הנוכחית, וחיזוק מרכיביו המבניים של המשק כבסיס לצמיחה בעתיד.
חברי הנהלת הקרן סבורים, כי יציבותם של שער החליפים והציפיות לאינפלציה- חרף הזעזועים הכבדים שספג המשק- הינה במידה רבה פרי הצלחת השלטונות ליצור אמינות בשתי חזיתות המדיניות הכלכלית, הפיסקלית והמוניטרית, כאחת. במרוצת החודשים הבאים, חשוב יהיה לשמר אמינות זו שהושגה בעמל רב- באמצעות המשך המדיניות הפיסקלית הומניטרית הזהירה, תוך ניצול האפשרויות למיתון מגמת הירידה בפעילות הכלכלית. ביתר פירוט: חברי ההנהלה בדעה, כי בתמהיל המדיניות הטוב ביותר להשגת מטרה זו נכללת הרפיית- מה במדיניות המוניטרית- ובלבד שהציפיות האינפלציוניות תישארנה בטווח יעד האינפלציה של הממשלה ושלא תיפרץ מסגרת המשמעת הפיסקלית, בעיקר בצד ההוצאות של התקציב.
חברי ההנהלה תמכו בגישת השלטונות, לפיה יש להרפות את הריסון המוניטרי בהדרגה- נוכח החשש מפני תגובה שלילית מצד השוק, בעיקר שוק מטבע החוץ, שתעמיד בסכנה את השגת יעד האינפלציה. הנהלת קרן המטבע הביע הערכה להצלחתו של בנק ישראל לאזן את תגובתו להפחתת רגישותו של המשק לסחרור של פיחות/אינפלציה- כנגד תגובתו למגוון גורמים אחרים, ובגללם הצורך לבסס את הסביבה הכלכלית של אינפלציה נמוכה.
חברי ההנהלה רשמו לפניהם את העדר העקביות שבין זחילת רצועת שער החליפים לבין יעד האינפלציה. חברי ההנהלה דנו בחלופות שונות לסילוק חוסר עקביות זה. רוב חברי הנהלת קרן המטבע קראו לעודד את הרשויות להתבסס על יעד האינפלציה כיעד בלעדי ולבטל את רצועת שער החליפין.
חברי ההנהלה קדמו בברכה את התחייבותה של הממשלה לקזז את העלייה בהוצאות הביטחון בקיצוצים בסעיפי תקציב אחרים, בראותם בכך איתות יעיל לכיוונו של השוק כי בדעתה להמשיך לקיים את המשמעת הפיסקלית. הם הסכימו כי את תרדנה הכנסות המדינה ממיסים לעומת החזוי, מחמת ההאטה הכלכלית, יש להתיר למייצבים האוטומטיים לפעול; כלומר, שבשנה זו תתאפשר חריגה מוגבלת מיעד הגירעון- כדי לא להחמיר את השפל הכלכלי.
חברי ההנהלה תמכו  בכל לב בהתחייבותה של הממשלה לגבש, מסלול פיסקלי עד לשנת 2003, של המשך הצמצום בגירעונות התקציביים, כמו גם בשיעורי החוב ובהוצאה הציבורית מכלל התמ"ג. לדעתם ניתן לבסס אמינות להתחייבות זו, אילו הוצגה מסגרת פיסקלית לטווח הבינוני- דבר שהיה מחזק גם את הממשלה בעמידתה נגד דרישות להרפיה במשמעת הפיסקלית, והיה מסייע לביסוס יוזמות רפורמה פיסקלית ארוכת טווח, ובכללן כאלה שבתחום ההוצאה לרווחה חברתית. כמו כן המליצו לממשלה לעבור להצגת תקציב לפי המקובל בעולם, ומספר חברי הנהלה גם הדגישו את ההכרח לשפר עוד יותר את השקיפות הפיסקלית ועודדו את הממשלה לנהל ROSC פיסקלי (דהיינו, דו"ח על עמידה בסטנדרטים של שקיפות פיסקאלית- ראה דף מצורף) כדי לתת מידע ולתמוך במאמצים בכיוון זה.
חברי הנהלת הקרן שאבו עידוד מהממצאים החיובים שעלו מביקור המשלחת של הקרן שעסקה ביציבות המגזר הפיננסי, אף כי מצאו לנכון לעודד את הממשלה להתייחס לכמה בעיות, ובהן התיאום הבלתי מספיק בין הרשויות המפקחות וההיצע של נכסים בלתי סחירים למשקיעים מוסדיים- הגורם לדיכוי התפתחותו של שוק ההון. הם גם האיצו בשלטונות לזרז את יישום המהלכים למניעת הלבנת כספים, על מנת להגיע לרמת הנוהג הבינלאומי המקובל.
הם קדמו בברכה את העלאתו מחדש של נושא השינוי בחוק בנק ישראל ואת ההצהרה המחודשת בדבר התמיכה בעצמאותו של הבנק. כן בקשו לעודד את הממשלה לפעול בהקדם ליישום המלצות ועדת לוין, ובמיוחד בהגשתו לכנסת של התיקון לחוק בנק ישראל- לפיו תקבע השמירה על יציבות המחירים כמטרה הראשונה במעלה של המדיניות המוניטרית ותובטח עצמאותו של הבנק המרכזי. פרט לכך הדגישו את החשיבות שיש לייחס לשינויים מבניים במשק, בראש ובראשונה רפורמה במיסוי, וכן הפרטה- שתאיץ את פוטנציאל הצמיחה של המשק בטווח הבינוני.
חברי ההנהלה ציינו כי ישראל עומדת בדרישות התקן המיוחד להפצת נתונים, באשר למידת הכיסוי והעדכון שלהם- וכי איכותם מספקת כדי לעקוב אחרי ההתפתחויות הכלכליות.
יש לצפות לכך, כי ההתייעצות הבאה עם ישראל על פי סעיף 4 תיערך במחזור התקני של שנים עשר חודש.
 
ROSC- דברי הסבר  1)
Report on the Observance of Standards and Codes- Fiscal Transparency Module
 
דו"ח בנושא עמידה בסטנדרטים של שקיפות פיסקלית
 
 
ממועצת המנהלים קרן המטבע הבינלאומית, בישיבתה מיום 20.7.01, המליצה לממשלת ישראל להכין דו"ח בנושא עמידה בסטנדרטים הבינלאומיים לגבי שקיפות המדיניות התקציבית. על פי המלצה זו, הרשות הפיסקלית תמלא שאלון, ועל בסיס התשובות ומידע אחר תכתוב קרן המטבע הבינלאומית דו"ח על שקיפות פיסקלית בישראל. קרן המטבע פיתחה CODE  וסטנדרטים לניהול נכון של השקיפות הפיסקלית. החלק הראשון של הדו"ח מתאר את המצב הקיים במדיה ובחלק השני מופיעות הערות והמלצות של קרן המטבע.
 
מבנה הדו"ח המומלץ כולל התייחסות למידת השקיפות בניהול המדיניות הפיסקלית בשלבי התכנון והביצוע. מדובר בשקיפות לגבי הכנה, ביצוע ודיווח על המדיניות הפיסקלית, חשיבותו של גילוי נאות לציבור, חלוקת אחריות ברורה לדבי ביצוע המשימות, והסדרת מערכת בקרה.
 
הדו"ח מתייחס, בכלל זה, לנושאים הבאים:
-קיום וזמינות מידע המאפשר לציבור הבנה וניתוח של המדיניות הפיסקלית הננקטת.
-פרסומים המתייחסים לדרך מימון הגירעונות התקציביים ומידע מפורט לגבי החוב ונכסי הממשלה
-דוחות סדירים ומפורטים לגבי ההתפתחויות הפיסקלית בצד ההכנסות וההוצאות.
-קיומה של אסטרטגיה תקציבית לטווח הבינוני
-הערכות מפורטות לשנים הבאות לגבי הוצאות בסעיפים תקציביים מרכזיים ולגבי הכנסות צפויות
-כללי מיסוי ברורים
-תהליך הדיון התקציבי
-התייחסות לקשרים בין תקציב הממשלה לתקציב הסקטור הציבורי ובכלל זה חלוקת תפקידים בין ממשלה לרשויות מקומיות
-התייחסות לתשתית החוקית לניהול המדיניות הפיסקלית
-שקיפות בניהול מכרזים על ידי הממשלה
-מערך הבקרה על מהימנות הנתונים
 
1)      הוכן על ידי הממונה על הקשרים עם המוסדות הבינלאומיים בבנק ישראל.­­­­
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 


[1] על פי סעיף זה מנהלת קרן המטבע הבינלאומית שיחות דו צדדיות עם חברות בקרן, לרוב אחת בשנה. צוות מקרב סגל העובדים מבקר בארץ, אוסף מידע כלכלי ופיננסי, ודן עם פקידי הממשל בהתפתחותה הכלכלית של המדינה ובמדיניות שהיא מנהלת. עם שובו למטה הקרן הוא עורך דו"ח, המהווה בסיס לדיוני מועצת המנהלים. בסיום הדיונים, מסכם המנהל הכללי- בתפקידו כיו"ר המועצה- דעותיהם של חברי ההנהלה וסיכום זה מועבר לשלטונות המדינה. הודעה לעיתונות מתמצתת את דעות חברי ההנהלה בדיוניה בתאריך דלעיל.