מבנק ישראל נמסר כי הריבית לחודש דצמבר 2006 תרד ב-0.25 נקודות האחוז לרמה של 5%. זאת, כחלק מהמדיניות לשמור על יציבות המחירים לאורך זמן, בהתאם ליעד האינפלציה של 1% עד 3% לשנה. |
תנאי רקע |
מדד המחירים לצרכן בחודש אוקטובר ירד בשיעור של 0.7%. ירידה גדולה מזו שנצפתה ע"י החזאים הפרטיים: בין 0.5% ל-0.2%. ירידה זו במדד נובעת בעיקר מהמשך התחזקות השקל וירידות במחירי הדיור ובמחירי הנפט בעולם. מתחילת השנה עלה מדד המחירים לצרכן ב-0.1% וב-12 החודשים האחרונים הוא ירד ב-0.2% - מתחת לגבול התחתון של יעד האינפלציה. |
הציפיות לאינפלציה לשנה קדימה משוק ההון נעו סביב מרכז תחום יעד האינפלציה מאז ינואר 2005 ועד ספטמבר 2006. לעומת זאת, בחודשים אוקטובר ונובמבר הם נמצאים ברמה של כ-1.5% - מתחת לאמצע היעד. זאת, במקביל להערכות, עפ"י עקום התשואות, לירידת ריבית של 0.5 נקודות אחוז ב-12 החודשים הקרובים. לעומת זאת, ממוצע הערכות החזאים לאינפלציה הצפויה לשנה קדימה נמצא ברמה קרובה לאמצע יעד האינפלציה – 2.1%. במקביל, הם צופים בממוצע שריבית בנק ישראל תרד ותתייצב ברמה של 5% במהלך 2007. |
נתוני החשבונאות הלאומית לרביע השלישי של השנה מצביעים על ירידה של 1.4% בתוצר הלאומי הגולמי (מנוכה עונתיות) במונחים שנתיים. עיקר הירידה הזו משקפת ירידה בייצוא – ב-20% - כאשר במקביל עלתה ההשקעה בענפי המשק בכ-22%. גודל הפגיעה בתוצר ברביע זה קטנה מזו שהוערכה ע"י בנק ישראל ולכן נראה כי שיעור הצמיחה השנתי ב-2006 יהיה 4.8% - גבוה במעט מזו שנחזתה ע"י הבנק מיד לאחר הלחימה. עפ"י נתוני סחר חוץ לאוקטובר נמשך הגידול בייצוא ובייבוא, תוך צימצום הגירעון המסחרי. במקביל, עלה המדד המשולב למצב המשק ב-0.6% והנתונים לכניסת תיירים מצביעים על עצירת ההתכווצות בתיירות. נתונים אלה מציירים תמונה של התאוששות מהירה לאחר הפגיעה בפעילות ברביע השלישי, על רקע הלחימה. |
בחודש אוקטובר נמשך זרם ההשקעות של תושבי חוץ במשק הישראלי, בהמשך למגמה של השנה. זרם זה של השקעות זרות, יחד עם העודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים – אשר צפוי להסתכם השנה בלמעלה מ-6 מיליארד דולר – מהווים רקע להתחזקות השקל עד כה. |
בשווקים הפיננסיים הבינלאומיים, נרשמה ירידה קלה בפרמיית הסיכון של ישראל, כפי שהיא נמדדת בשוק ה- CDSל-5 שנים. כמו כן, הצטמצם הפער בין הריבית על איגרות החוב השקליות מסוג "שחר" לאיגרות חוב של ממשלת ארצה"ב – ל-10 שנים – לכ-1.3 נקודות אחוז. |
נתוני ביצוע תקציב הממשלה באוקטובר מצביעים על התאוששות משמעותית של ההכנסות ממסים ועל התבססות רמת ההוצאות הגבוהה, שהחלה במאי. הערכות בנק ישראל הן כי ההוצאות השנה יהיו גבוהות בכ-3 מיליארד ₪ מהתקציב המקורי וההכנסות יהיו גבוהות בכ-10 מיליארד ₪ מתחזית התקציב. לפכך, צפוי הגירעון להגיע לכ-1.8 אחוזי תוצר. |
הגורמים העיקריים להחלטה: |
בעקבות התחזקות השקל והירידות במחירי האנרגיה, קצב האינפלציה השנתי מתחת לתחום היעד. לפיכך, החלטת בנק ישראל להפחית את הריבית ב-0.25 נקודות אחוז מכוונת להחזרה הדרגתית של קצב האינפלציה לאמצע תחום היעד, תוך שמירה על המשך היציבות הפיננסית. זאת, גם לאור היווצרות פער שלילי בין ריבית הפד לריבית בנק ישראל. |
|
להערכת בנק ישראל, הפחתת הריבית הזו, חשובה על רקע תנועות ההון אל המשק והעודף בחשבון השוטף במאזן התשלומים – העומדים ברקע התחזקות השקל והפחתת הלחץ על המחירים עד כה מצד אחד, וצמצומו המהיר של פער התוצר – הטומן בחובו לחץ על המחירים, מצד אחר. |
|
בבנק ישראל מציינים, כי החלטה זו עקבית עם מדיניות הריבית הפועלת להחזרת תואי האינפלציה לאמצע היעד על-פני שנה קדימה, מבלי להביא לזעזועים פיננסיים מיותרים. |
|
בנק ישראל ימשיך לעקוב מקרוב אחרי ההתפתחויות במשק מתוך מטרה להשיג את יעד יציבות המחירים. בכפוף לכך, הבנק ימשיך לתמוך במכלול המטרות של המדיניות המקרו-כלכלית, במיוחד בעידוד התעסוקה והצמיחה. כמו כן, ימשיך הבנק לתמוך ביציבות המערכת הפיננסית. |