|
21.06.04 תגובת שוק העבודה לתפנית החיובית במחזור העסקים
ממחלקת המחקר בבנק ישראל נמסר, כי התרחבות התעסוקה הכוללת במגזר העסקי (ישראלים ולא-ישראלים) התרחשה כמעט בו זמנית להתאוששות בפעילות המשקית. במהלך תשעת החודשים האחרונים – מאמצע 2003 ועד מארס 2004 – הסתכם הגידול בתעסוקה ב-4.2 אחוזים במונחים שנתיים (שהם כ-56 אלף עובדים), וזאת במקביל להתאוששות בפעילות המשקית שסימניה ניכרו כבר במחצית השנייה של 2003 והתבססו במהלך 2004, ולהתרחבות התוצר העסקי ב-5.2 אחוזים במונחים שנתיים במהלך תקופה זו. הצמצום הניכר בממדי העסקה של עובדים לא-ישראלים באותה העת (כ-17 אלף עובדים) תרם אף הוא לגידול בתעסוקת עובדים ישראלים, שהגיע ל-6.2 אחוזים במונחים שנתיים. עם זאת, אין עדיין סימנים ברורים לעלייה בשעות העבודה למועסק ישראלי במגזר העסקי. למרות התפנית החיובית במחזור העסקים והתרחבות תעסוקת ישראלים במגזר העסקי, נמשכה מגמת העלייה בשיעור האבטלה עד הרביע השלישי של 2003, ובשלושת הרביעים האחרונים שמר שיעור האבטלה על רמה יחסית גבוהה – 10.8 אחוזים ברביע הראשון של 2004. הגורם המרכזי להתפתחות זו הוא העלייה החדה בשיעור ההשתתפות בכח העבודה, הן בקרב גברים והן בקרב נשים, שהביאה להתרחבות מהירה של כוח העבודה האזרחי. אילו נותר שיעור ההשתתפות בכח העבודה באותה הרמה כמו בתחילת 2003, היה שיעור האבטלה ברביע הראשון של 2004 עומד על 9.1 אחוזים, שיעור הנמוך ב-1.4 נקודות אחוז משיעור האבטלה ברביע השני של 2003. במגזר הציבורי עמד קצב גידול התעסוקה על כאחוז במונחים שנתיים במהלך תשעת החודשים האחרונים, קצב הנמוך מקצב גידול האוכלוסייה בגיל העבודה, ובכך תרם במעט לגידול שיעור האבטלה. עוד נמסר ממחלקת המחקר, כי במקביל לתפנית החיובית בפעילות הכלכלית במחצית השנייה של 2003, עלה השכר הנומינלי למשרת שכיר במגזר העסקי, כך שרמתו ברביע הראשון של 2004 הייתה גבוהה ב-2.7 אחוזים מרמתו ברביע השני של 2003. כיוון שבמרוצת התקופה המדוברת נרשמה ירידת מחירים, עליית השכר הריאלי הייתה גבוהה אף יותר. ראוי לציין כי במהלך המיתון האחרון - ובניגוד למיתון הקודם במחצית השנייה של שנות התשעים בו הייתה קשיחות בשכר הראלי - ירד השכר במגזר העסקי בשיעור ניכר, התפתחות המקלה על גיוס העובדים על ידי הפירמות בעת היציאה מהמיתון. בנוסף, גם להפחתת השכר ולריסון גידולה של התעסוקה במגזר הציבורי עשויה להיות השפעה ממתנת על השכר במגזר העסקי, ולו בטווח הקצר, בשל הגדלת היצע העבודה המופנה אליו. במחלקת המחקר מסבירים, כי בטווח הארוך, שינוי מגמה בפעילות הכלכלית משתקף במדדים רבים בשוק העבודה ובכללם: התעסוקה במגזר העסקי, שיעור ההשתתפות בכוח העבודה, שיעור האבטלה והשכר. עם זאת, בטווח הקצר הזיקה בין השינויים במגמת הפעילות הכלכלית ובין המדדים השונים בשוק העבודה חלשה יותר שכן עוצמת התגובה של שוק העבודה לפעילות המשקית ועיתויה אינם אחידים על פני זמן, ומושפעים מכמה גורמים. בין גורמים אלה: רמת אי הוודאות לגבי קצב הצמיחה העתידי, השלב במחזור העסקים בו נמצא המשק והענף הכלכלי המוביל את השינוי בפעילות. גורמים נוספים המשפיעים על הפער בין עיתוי התפנית בפעילות ותגובת שוק העבודה הם שינויים אקסוגנים בהיצע העבודה (כדוגמת גל העלייה בשנות התשעים), התפתחות התעסוקה במגזר הציבורי, ושינויים בהיקפי ההעסקה של עובדים לא-ישראלים (זרים ופלסטינים). בעבר, הגיב שוק העבודה לרוב בפיגור מסוים לתפנית חיובית במחזור העסקים. זאת כייוון שפירמות העדיפו בשלב ראשון של התאוששות הפעילות, להאריך את שעות העבודה של המועסקים על פני גיוסם של עובדים חדשים, עקב אי-הוודאות לגבי המשך ההתאוששות, עוצמתה ורמת התמדתה. בנוסף, קליטת עובדים נוספים כרוכה בעלויות הכשרה, ואף בעלויות פיטורים במקרה של צמצום מצבת העובדים לאחר מכן. בשל סיבות אלה, ובמקביל, בשל עליית שיעור ההשתתפות בכח העבודה עם התגברות הסיכויים למצוא עבודה, צפויה התפנית החיובית בהתפתחות שיעור האבטלה להופיע גם כן בפיגור לאחר התפנית בפעילות הריאלית. ההתרחבות הניכרת של התעסוקה ביציאה מהמיתון האחרון, בהשוואה לעבר, והתרחשותה בד בבד עם תחילת ההתאוששות, התאפשרה ככל הנראה בשל הגמישות הגבוהה יחסית של שוק העבודה לעומת העבר, שהשתקפה כאמור בירידת השכר במהלך שנות השפל. |
|
|