| אני רוצה לפתוח ולהודות לקרנית פלוג ולמישל סטרבצ'ינסקי, אשר הובילו את כתיבת הדו"ח השנתי, וכן על המצגת שהציגה קרנית כעת. |
| הכלכלה הישראלית מתמודדת בתקופה הנוכחית עם מצב מורכב מאוד. בעולם המערבי, ובעיקר בארצות הברית, יש משבר פיננסי גדול, ואחת ההשלכות לכך היא האטה משמעותית, בצמיחה בארצות הברית ובעקבותיה באירופה ובהיקף הסחר העולמי. |
| אין מקום לספק: משק הישראלי יושפע מההאטה בצמיחה העולמית. הדבר צפוי לחול בשתי דרכים: ראשית, ההשפעה הפיננסית, השפעת הרכוש, וההשפעה של השינויים בשוק ההון על ההשקעות הריאליות במשק; שנית, הירידה בביקוש של ארצות הברית למוצרים מיובאים אליה - כולל מוצרים ישראליים. במילים אחרות, ללא קשר להתחזקות השקל, צפויה פגיעה בייצוא מישראל לארה"ב, ובעקבותיה - פגיעה בקצב הצמיחה שאליו היינו רגילים מאז אמצע 2003: למעלה מ-5 אחוז לשנה. |
| השאלה החשובה היא עד כמה המשק הישראלי ייפגע ועד כמה אנחנו - הממשלה, בעיקר משרד האוצר, ובנק ישראל - יכולים להשפיע על מידת הפגיעה. |
| אין לי ספק כי בידי הממשלה ובנק ישראל היכולת לְמַזְעֶר, עד כמה שזה ניתן, את ההשפעות הללו על הכלכלה הישראלית. ומה המדיניות המקרו-כלכלית שנדרשת לשם כך? התשובה היא המשך הדרך שבה הלכנו בשנים האחרונות: |
| ראשית, מדיניות תקציבית המתבססת על היעדים שנקבעו - לגבי ההוצאה והגירעון - ושמטרתה להמשיך ולצמצם את היחס הגבוה של החוב הממשלתי בתמ"ג. זו מדיניות שתורמת לפעילותו של הסקטור העסקי כגורם המוביל את צמיחת המשק, ותוך כדי כך, גם תורמת לחיזוק היציבות הפיננסית של המשק. |
| אני רוצה לציין כאן את התרומה החיונית של שר האוצר ומשרדו בענין זה. העמידה שלהם על המשמעת התקציבית, למרות הלחצים והקשיים, הייתה קריטית להמשך צמיחת המשק ולחוֹסֶן הכלכלי של מדינת ישראל. |
| אני יודע מהשיחות השוטפות שאני מקיים עם שר האוצר ומנכ"ל האוצר, שמשרד האוצר מתכוון להמשיך בכך, בתמיכת ראש הממשלה והממשלה כולה, וזה יהיה גורם משמעותי להמשך ההצלחה של המשק בשנים הבאות. |
| שנית, בנק ישראל ימשיך במדיניות ריבית שמטרתה העיקרית היא שמירה על יציבות המחירים. ואני אחזור לנושא הזה עוד מעט. |
| שלישית, צריך לטפל באופן מבני באותם מוקדים בעייתיים שמפריעים לסקטור העסקי להתפתח ולהוביל את המשק קדימה. אחד המוקדים העיקריים הוא הביורוקרטיה, כולל – ובמידה משמעותית – בתחום הקרקעות והנדל"ן. |
| תחזית הצמיחה של בנק ישראל לשנת 2008 היא 3.2 אחוז והיא מתבססת על המשך המדיניות המקרו-כלכלית, כפי שתיארתי. זו אומנם תחזית צמיחה נמוכה מזו של השנים האחרונות, אך זו תחזית צמיחה יותר גבוהה מהתחזיות לגבי ארצות הברית, אירופה והעולם המערבי כולו. יש לנו סיכוי טוב לעבור את התקופה הנוכחית בהצלחה יחסית כלומר, עם צמיחה יחסית מהירה, וזה תלוי בנו – גם מבחינת הצמיחה וגם מבחינת המשך היציבות הפיננסית במשק, למרות המשבר בארצות הברית ובאירופה. |
| אני אחזור כעת לנושא מדיניות הריבית של בנק ישראל. אני רוצה להבהיר: היעד המרכזי של מדיניות הריבית של בנק ישראל ממשיך להיות, כפי שהיה בעבר, שמירה על יציבות המחירים במשק. במקביל, יפעל הבנק כדי לתרום למטרות הכלכליות האחרות של הממשלה, בעיקר הצמיחה והתעסוקה, וגם לתמוך ביציבות הפיננסית של המשק. זאת, כל עוד הדבר לא פוגע ביעד העיקרי - יציבות המחירים. |
| בחודש האחרון נקט בנק ישראל במספר צעדים שהיו יוצאי דופן - התערבות בשוק המט"ח, שהייתה ותישאר, כך אנחנו מקווים, אירוע נדיר - הפעלת תכנית ארוכת טווח שמטרתה היא הגדלת יתרות המט"ח, ושתי הפחתות ריבית שהצטברו לנקודת אחוז אחת. כל הצעדים האלה היו עקביים עם היעדים, כפי שציינתי. הם עקביים עם חזרת האינפלציה לתוך יעד יציבות המחירים עוד השנה, ומיועדים לתמוך ולחזק את היציבות הפיננסית של המשק - והגדלת היתרות היא אכן מחזקת את יציבות המשק. בדרך הזו תורם בנק ישראל את תרומתו העיקרית לצמיחת המשק ב-2008, וכן לאורך זמן. |
| הגישה שלנו בניהול מדיניות הריבית, היא גישה גמישה ביחס ליעד האינפלציה. היא הגישה המקובלת בכלכלה המודרנית, היא הגישה הידועה והמקובלת באנגליה, והיא הגישה של כל בנק מרכזי מודרני הפועל במסגרת של יעד אינפלציה. כפי שתיארתי מספר פעמים בעבר – גם בציבור – היא גם הגישה ליעד אינפלציה של בנק ישראל. |
| התפיסה הזו של ראיית היעדים נובעת מהיתרונות היחסיים של מדיניות הריבית ולכן באים לידי ביטוי בתפיסת הבנקאות המרכזית המודרנית, ולכן בחוקים של הבנקים המרכזיים במדינות המתקדמות. |
| זו גם התפיסה שמשתקפת בהצעה לחוק בנק ישראל החדש שאנחנו עובדים על גיבושה, יחד עם משרד האוצר, ובתמיכת ראש הממשלה. מדובר בחוק שיעמוד בסטנדרטים הגבוהים של הבנקים המרכזיים במדינות המתקדמות. |
| אנחנו מקווים להביא לכנסת את הצעת החוק החדשה בקרוב ובזה לחזק את התשתית החוקית לבנק ישראל מתקדם ומודרני שיהיה גאוה למדינת ישראל ולאזרחיה. |