13.12.2010
 
תמצית דברי נגיד בנק ישראל היום ב"ועידת ישראל לעסקים" בתל אביב
 
נגיד בנק ישראל נשא היום דברים ב"ועידת ישראל לעסקים" בתל אביב. להלן תמצית מדבריו:
המשק הישראלי נמצא במצב טוב מבחינה מאקרו כלכלית, אולם ישנם אתגרים רבים לטווח הארוך שעלינו לטפל בהם. כל אחד מאתגרים אלו מצריך התייחסות שונה, עבודה קשה, והחלטות קשות. אפרט את האתגרים העיקריים שעומדים לפנינו לדעתי לקראת לעשור הבא:
ראשית, עלינו לשאול את עצמנו לגבי האסטרטגיה שתוביל אותנו לקראת צמיחה ארוכת טווח. ברור לנו היום שהמשק הישראלי, ככל משק פתוח, חייב להמשיך להסתמך על הייצוא כמנוע הצמיחה למשק, ולהיות פתוח לתחרות עם משקים אחרים.
תוצאות המבחנים הבין-לאומיים שמראים על המשך הירידה בהישגי התלמידים הישראליים בהשוואה בין-לאומית מראות שאנו חייבים להמשיך לקדם את מערכת החינוך ולפתור את הבעיות שהיא ניצבת מולן, על כל חלקיה, ולאורך כל מבנה הגילאים.
בעיית החינוך קשורה ישירות לבעיית העוני, אשר מרוכזת אצלנו בעיקר בשני סקטורים – החרדי והערבי. בסקטור החרדי רק כ-30% מהגברים משתתפים בכח העבודה, מה שמבטיח את הימצאותה של חלק גדול מאוכלוסיה זו מתחת לקו העוני. בסקטור הערבי הבעיה עיקרית הנה היקף נמוך של תעסוקת נשים, לצד האפליה, והצורך לשפר את מערכת החינוך. אם לא נטפל בבעיות אלו לא נוכל להמשיך לקיים את רמת החיים שמגיעה לנו – רמת החיים של המדינות המפותחות במערב.
ישראל סובלת גם מחוסר בתשתיות, ובאופן קשור לכך –מבירוקרטיה, מאיטיות בקבלת החלטות, ומיעילות נמוכה של הסקטור הציבורי. בעיה נוספת הנה כמובן מצבנו הגיאופוליטי – אם בעיה זו תיפתר, הרי שאיכות החיים באזורנו בכלל, ורמת החיים במשק בפרט, תשתפר בצורה משמעותית.
עד כאן מניתי את הבעיות של הטווח הארוך. כעת ברצוני לדבר על הסוגיות המאקרו כלכליות של הטווח הקצר, שהן תחת אחריותו של הבנק המרכזי. על פי חוק בנק ישראל שאושר השנה בכנסת, יעדו העיקרי של בנק ישראל הנו לשמור על יציבות מחירים, כלומר, לשמור על האינפלציה ברמה של בין 1% ל-3%. מעבר לכך, עלינו לתמוך במטרות אחרות של המדיניות הכלכלית של הממשלה, במיוחד צמיחה, תעסוקה וצמצום פערים חברתיים, ולתמוך ביציבותה של המערכת הפיננסית ובפעילותה הסדירה.
בתקופה האחרונה האינפלציה נמצאת ביעדה, וככל הנראה תישאר ביעד עד סוף השנה הנוכחית. עם זאת, ציפיות האינפלציה לשנה הקרובה גבוהות יחסית. היות והציפיות נמצאות בקצה העליון של היעד הרי שאין זו בעיה חמורה כרגע, אבל מוטל עלינו לוודא שהאינפלציה לא תעלה מעל לגבול העליון של היעד. נדרשת, אם כן, מדיניות מוניטרית מרסנת מעט.
ביחס ליעד השני, אציין ששיעור האבטלה במשק, שעלה בזמן המשבר וירד עם ההתאוששות כמעט עד לרמתו ערב המשבר, עלה לאחרונה בשיעור קל. עם זאת מדובר, למעשה, בחדשות טובות – שיעור האבטלה עלה בשל הגידול בשיעור ההשתתפות בכח העבודה, ולא בשל ירידה במספר המועסקים. לולא עלה שיעור ההשתתפות היינו נמצאים היום ברמת אבטלה של 5.5%.
מוטל עלינו גם לקדם את הצמיחה, ולכן אנו מסתכלים גם על ההתפתחויות בשער החליפין. נתוני היצוא מראים העדכניים מראים על יציבות ביצוא בעוד היבוא יורד, כך שאנו צופים גידול בעודף בחשבון השוטף, למרות שער החליפין החזק יחסית של השקל. עם זאת, עלינו להמשיך לתמוך ביצוא, ולכן נמשיך להתערב בשוק המט"ח, וככל מדינה, עלינו להיות מוכנים לכל תרחיש אפשרי שעשוי להתרחש בכלכלה.
לגבי היציבות הפיננסית, אנו מוטרדים כעת בעיקר מההתפתחויות בשוק הדיור. משרד האוצר מדווח על ירידה במחיריהן של דירות חדשות, ואילו הלמ"ס מדווח על המשך עלייה של מחירי כלל הדירות. בנק ישראל צריך, עד שיתבהרו המגמות בשוק הנדל"ן, לוודא שלא תיווצר בועה של מחירי הדיור שתפגע ביציבות הפיננסית. הפתרון הטוב ביותר יהיה להגדיל את היצע הדירות ובכך להוריד את מחיריהן – אנו מחפשים, ביחד עם משרד האוצר, דרכים להשיג זאת. בינתיים, עלינו כאמור לוודא שהיציבות הפיננסית נשמרת.
סוגיה נוספת שברצוני לעסוק בה הנה סוגיה של הטווח הבינוני. נשאלת השאלה, האם למצבורי הגז שנתגלו בתקופה האחרונה בים התיכון תהיה השפעה מכרעת על מצבה הכלכלי של מדינת ישראל? מוקדם עדיין לדעת. נצטרך לעודד את המשקיעים השונים להמשיך לחפש גז, ולהמתין לתוצאות. הסוגיה המיידית בהקשר זה הנה סוגיית התמלוגים, שעסקה בה ועדת ששינסקי. אני תומך בגישה של ועדת ששינסקי, שמטרתה הייתה למצוא דרך לאזן את התחלקות רווחי הגז בין היזמים שמחפשים ומוצאים אותו, לבין כלל אזרחי ישראל. בהקשר זה אני מבקש להזכיר את הדברים שאמרתי ביום בו פורסמו מסקנות הועדה, שאני עומד מאחוריהם גם היום.
 
 
סוגיה נוספת העולה מהימצאות מצבורי הגז הנה סוגיית "המחלה ההולנדית". אמרתי כבר בעבר שהמודל הנכון לדעתי לטיפול בבעיה זו והנו המודל הנורבגי, על פיו התמלוגים ותשלומי המס שמקבלת הממשלה מושקעים בקרן מיוחדת. קרן זו משקיעה את התקבולים מחוץ למשק, ובכך מייצבת את ההכנסות מהתקבולים לאורך זמן ומונעת השפעה בטווח הקצר של ההכנסות מהגז על שער החליפין, השפעה אשר יכולה להיות הרת אסון לענפים הסחירים במשק, כפי שאכן קרה בהולנד ובמקומות אחרים.
ברצוני להציג את הדובר הבא אחריי. ג'יהאד אל ואזיר, יו"ר הרשות המוניטרית הפלסטינית, נולד בעזה ב-1963. הוא בעל תואר דוקטור במנהל עסקים מאוניברסיטת לואובורו בבריטניה, ושירת בעבר גם כסגן שר האוצר וכשר האוצר בפועל של הרשות הפלסטינית. מערכת היחסים של בנק ישראל עם הרשות המוניטרית הפלסטינית בהנהגתו של אל-ואזיר מתאפיינת בשיתוף פעולה יעיל ופרודוקטיבי, ואנו מקווים שכך הדבר יימשך.
 
​​