תרחישים מקרו כלכליים להתפתחות המשק בשנים הבאות, והמדיניות הכלכלית

09.11.03

תרחישים מקרו כלכליים להתפתחות המשק בשנים הבאות, והמדיניות הכלכלית

להתפתחויות הכלכליות והמדיניות המקרו-כלכלית, 2003 עד 2005 - לחץ כאן.

על אף השיפור המסתמן בכלכלות המערב, בהעדר שיפור במצב הביטחוני-מדיני לא צפוייה התאוששות מהירה בפעילות המשק בשנה הקרובה. זאת עקב ההשלכה הממתנת של גורם זה על הצריכה הפרטית וההשקעות במשק.
רצוי להגדיל משמעותית את הרזרבה התקציבית שנועדה להבטיח עמידה ביעד הגירעון הממשלתי של 4 אחוזי תוצר ל-2004, על רקע אי הוודאות ביחס לתחזית ההכנסות בתקציב הנובעת מאי הוודאות ביחס לתמונה המקרו כלכלית.

קיימת אי וודאות רבה לגבי התנאים החיצוניים שישררו בשנה הבאה הן בכלכלה העולמית, והן מבחינת הסכסוך עם הפלשתינאים, אשר יש לה השלכות לגבי מידת אי הוודאות ביחס לתמונה המקרו כלכלית שתתרחש בישראל. ניתן לשרטט טווח של תרחישים מקרו כלכליים אפשריים, אשר בקצה הפסימי שלהם הם מתבססים על הנחות בדבר התפתחויות פחות חיוביות בכלכלה העולמית ובסכסוך עם הפלשתינאים ובקצה האופטימי על הנחות חיוביות יותר בשני תחומים אלה. כל תרחיש תלוי כמובן, גם במדיניות הכלכלית המונחת ביסודו, ובשניהם הנחנו את המדיניות התקציבית כפי שהוגשה לדיון בכנסת, כלומר, התאמות ביחס ל"טייס האוטומטי" להקטנת הגירעון בסדר גודל של 12 מיליארד ₪ שמתוכם 2.5 מיליארד ₪ ע"י דחיית הפחתת המע"מ, 6.5 מיליארד ע"י הפחתת ההוצאות, והשאר, צעדים להגדלת הכנסות. הצעדים להקטנת ההוצאות יתבטאו בירידה ריאלית של  כשני אחוזים בהוצאה הציבורית ביחס לרמתה הצפוייה ב-2003. שני התרחישים גם מניחים המשך המדיניות הנחושה לצמצום מספר העובדים הזרים, שבעקבותיה צפויה ירידה במספרם בכ-30,000 נוספים.

תרחיש א' מתבסס על הנחה שתנאי הרקע של המשק – קצב התאוששות של הכלכלה העולמית בכלל וביקוש לתוצרת הענפים המתקדמים בפרט, והמצב הביטחוני יקשו על יציאה מהמיתון. כתוצאה מכך, הצמיחה תהיה בשיעור דומה לזה שהיה השנה, תקבולי המיסים יהיו נמוכים יותר מאלה שהונחו בתקציב, והגירעון התקציבי יעלה על 5 אחוזי תוצר.

בתרחיש ב' הונח כי תנאי הרקע של המשק-ההתאוששות העולמית והרכבה, והמצב הביטחוני  מדיני-- יהיו נוחים יותר ויתמכו בצמיחה מהירה יותר. ההתאוששות העולמית תכלול את ענפי ההיי-טק והמגמות החיוביות בשוקי ההון ימשכו, וכל אלה יתמכו בהתאוששות ענפי ההי-טק בישראל. בתנאים אלה התאמה תקציבית באותו ההיקף, תביא לירידת הגירעון בתקציב הממשלה לכ-4.5 אחוזי תוצר.

כפועל יוצא של  התוצאות השונות של המדיניות הפיסקלית ותנאי הרקע השונים בשני התרחישים, יהיו גם הריביות הארוכות והקצרות שונות. בתרחיש א' גרעון בהיקף רחב יותר יקטין את מקורות המימון העומדים לרשות המגזר הפרטי וימנע את המשך הירידה של שערי הריביות לזמן ארוך, מה שעלול להקשות על בנק ישראל להמשיך ולהוריד את הריבית לטווח קצר. בנוסף, אי שיפור במצב הביטחוני לא יאפשר ירידה בפרמיית הסיכון של המשק ולכן בתרחיש זה יהיו הן הריביות הארוכות והן הקצרות גבוהות יחסית. בתרחיש ב' רמה נמוכה יותר של הגרעון הממשלתי וירידה בפרמיית הסיכון--בהנחה שהשווקים הפיננסיים ימשיכו להאמין בנחישות הממשלה לחתור לעמידה בתקרת הגרעון הרב-שנתי, להגבלת הגידול בהוצאה הציבורית ולהפחתת החוב הממשלתי--יאפשרו מיצוי פוטנציאל הירידה של הריבית לטווח ארוך ויאפשרו המשך ההפחתה של ריבית בנק ישראל.  כל אלה ישפיעו כמובן גם על רמת ההשקעות בכל אחד מהתרחישים.

לאור ההנחות השונות  העומדות בבסיס שני התרחישים, יהיו שיעורי הצמיחה הן של התוצר הכולל והן של התוצר העיסקי שונים: בתנאים הנוחים יותר, יצמח התוצר ב-2.4 אחוזים, והתוצר העסקי בכמעט ארבעה אחוזים; בתנאים הפחות נוחים יצמח התוצר הכולל ב-0.8 האחוז, והתוצר העיסקי בכאחוז וחצי.

הגידול בתעסוקת ישראלים ושיעור האבטלה בשני התרחישים מושפעים באופן ניכר מהמדיניות שהונחה באשר לצמצום מספר העובדים הזרים.  בתרחיש א' תגדל תעסוקת הישראלים בהיקף מתון יותר, בכ-33,000 עובדים, ובתרחיש ב' בכ-67,000 עובדים. בהתאם לכך, בתרחיש א' יעלה שיעור האבטלה לסביבות ה-11 אחוזים, בעוד שבתרחיש ב' השילוב של גידול (אם כי מתון) של הביקוש לעבודה והתחלופה של עובדים זרים בעובדים ישראלים יביאו לירידתו אל מתחת ל-10 אחוזים.

שני התרחישים תוחמים את הטווח הסביר של אפשרויות הצמיחה של המשק בשנה הבאה. על-פי ההתפתחויות האחרונות בתנאי הרקע של המשק נראה שהמשק אינו בתוואי האופטימי. לפיכך, ועל רקע מצב המוצא שבו מצוי המשק עם חוב ממשלתי גבוה מאוד, רצוי היה לאמץ הערכה שמרנית יחסית-בחלק הנמוך של הטווח- לצורך ביסוס אומדן המסים, והערכה, הנגזרת מכך, בדבר היקף ההתאמות התקציביות הנדרשות להשגת יעד הגירעון שיקבע.

כמה הערות על המדיניות:

מאחר שהצעת התקציב בנוייה על תרחיש אופטימי למדי, וגלומה בה, גם בהינתן תרחיש זה, תחזית הכנסות אופטימית, רצוי להגדיל משמעותית את הרזרבה התקציבית שנועדה להבטיח עמידה בתקרת הגירעון.
חשוב שהממשלה תאמץ איסטרטגיה פיסקאלית לטווח ארוך אשר במרכזה מחוייבות לתוואי יורד של משקל החוב הציבורי בתוצר.
חשוב שיופעל מנגנון בקרה לעמידה ביעד הגירעון במהלך השנה, אשר יתמוך באמינות של המדיניות התקציבית לאורך זמן.
חשוב שהממשלה תקדם את התכנית להשקעה מוגברת בתשתיות, הן באמצעות התקציב, והן בדרכים שיעודדו את המגזר העיסקי להשקיע בתשתית [למשל באמצעות הקצאת חלק מכספי הערבויות למימון השקעה בתשתית.]
באשר להתפתחויות בשוק העבודה-המשך הישום של המדיניות להקטנת מספרם של העובדים הזרים, הן על ידי פעולות אכיפה, והן ע"י יקור העסקתם, הוא מרכיב קריטי למניעת גידול באבטלה, בפרט לאור העובדה שגם בתרחיש האופטימי הגידול בביקוש לעובדים יהיה מתון למדי. כמו כן, רצוי להשלים את הצעדים המעודדים יציאה לעבודה ע"י הקטנת הקיצבאות בצעדים התומכים ביציאה לעבודה בתחום האיבחון , ההכשרה וההשמה (ע"י ישום מואץ של המלצות ועדת התמיר), וע"י סיבסוד שירותים תומכי עבודה (הסעות, מעונות יום וכד\').

​