המדד החודשי לפעילות המשק[1] בחודש אוקטובר היה ללא שינוי כמעט, לאחר עלייתו החדה בחודש קודם ששיקפה את היציאה ממבצע "עם כלביא" (איור 1). המדד משקף החודש את אומדן הצמיחה החודשית הממוצעת בשלושת החודשים אוגוסט עד אוקטובר. המדד הושפע לרעה מהירידות בנתוני הרכישות בכרטיסי אשראי בעיקר בחודש אוגוסט ואוקטובר, בנתוני יצוא הסחורות בתעשיות הטכנולוגיה המעורבת עילית לחודשיים אוגוסט וספטמבר, בנתוני יצוא שירותים אחרים לחודש אוגוסט, בנתוני יבוא הסחורות לחודשיים אוגוסט ואוקטובר, בפדיון המסחר והשירותים והייצור התעשייתי של תשומות לבנייה ושל טכנולוגיה מעורבת עילית לחודש אוגוסט, בנתוני שוק העבודה אודות תשלומי השכר הריאליים בחודש אוגוסט ובצריכת הבנזין בחודש ספטמבר. מנגד, נתוני המיסים העקיפים ומס הכנסה לחודש ספטמבר והתוצר בפועל לרביע השלישי של השנה מיתנו את הירידה במדד (לוחות 1 ו-2).
המדד לחודשיים האחרונים עודכן כלפי מעלה עם השלמת הנתונים שלא היו מלאים מקודם לרבות נתוני התוצר בפועל לרביע השלישי של השנה.
איור 1 מציג את נתוני המדד בשנתיים האחרונות, לוח 1 מציג את תרומת רכיבי המדד לאומדן הכולל והעדכונים לאחור במדד, ולוח 2 מציג את אחוז השינוי החודשי ברכיבי המדד.
איור 1: המדד החודשי לפעילות המשק
לוח 1: תרומת* רכיבי המדד לאומדן הכולל בחודשים האחרונים, לפי הקבצות
(נקודות אחוז)
* הלוח מציג את התרומה של כל קבוצת רכיבים למדד החודשי, כך שהאומדן החודשי מהווה סכום של תרומת כל אחד מהרכיבים המפורטים בלוח. חלק מהנתונים הגולמיים משפיעים על האומדן החודשי בפיגור או על אומדני כמה חודשים.
לוח 2: השינויים ברכיבי המדד בחודשים האחרונים
(שיעורי שינוי חודשיים באחוזים, מנוכי עונתיות)
המקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שב"א, משרד האוצר, בלומברג, מנהל הדלק, נתוני בנק ישראל ועיבודי בנק ישראל. לפירוט מלא של המקור לכל סדרה – ראו את המסמך המתודולוגי שפורסם באתר הבנק.
[1] המדד החודשי לפעילות המשק משקף את הממוצע התלת-חודשי של אומדן קצב הצמיחה החודשי בתוצר. האומדן מבוסס על מודל שפותח בבנק ישראל (גינקר וסוחוי, 2021) .