מחקר חדש: מדיניות אחריותיות והשלכותיה: המקרה של פרסום ציוני מבחני המיצ"ב ברמת בית הספר

להודעה המלאה

למחקר המלא

 

• החל משנת 2011 פורסם הציון הממוצע במבחני המיצ"ב ברמת הרשות המקומית, ובהמשך גם ברמת בית הספר. המחקר בחן את ההשפעה שהייתה למהלך על שיעור התלמידים שציוניהם לא נכללו בחישוב הציון הממוצע ומאפייניהם, הציונים עצמם וההישגים בבחינות הבגרות.
• שיעור התלמידים שלא נכללו בחישוב הציון הבית-ספרי הממוצע במיצ"ב כיתה ח' עלה בין השנים 2009 ל-2019 מכ-13% לכ-16%. אולם, לא נמצא קשר בין העלייה בשיעור לבין פרסום הציונים.
• הסיכוי לא להיכלל בחישוב הציון הבית-ספרי הממוצע היה נמוך יותר לתלמידים מרקע חברתי-כלכלי חזק ולבעלי ציונים גבוהים במיצ"ב כיתה ה'. לא חל שינוי במאפיינים אלו לאחר פרסום הציונים.
• לא נמצאה השפעה של פרסום ציוני המיצ"ב על הציונים במבחן.
• לא נמצאה השפעה של עצם קיום מבחני המיצ"ב, או של פרסום הציונים, על מספר יחידות הלימוד והציונים בבחינות הבגרות, לרבות במקצועות המיצ"ב – הן של הנבחנים במיצ"ב והן של תלמידי כיתות ז’ ו/או ט’ בעת שנערכו בבית ספרם מבחני מיצ"ב כיתה ח', והיו עלולים להיפגע אם הוסטו מהם משאבים לטובת הנבחנים.

 

בעשורים האחרונים גברה ברחבי העולם הדרישה לאחריותיות (accountability) של בתי הספר, המתבטאת בין היתר בעריכת מבחנים ארציים ופרסום תוצאותיהם. מדיניות זו נועדה לתמרץ את צוותי ההוראה לשפר את הישגי התלמידים, אך היא עלולה לגרום לתופעות לוואי שליליות – מיקוד ההוראה בתוכן המבחנים, הסטת משאבים לטובת הנבחנים ופגיעה בטוהר הבחינות (לרבות הימנעות מעריכת מבחנים לתלמידים שהישגיהם צפויים להיות נמוכים).

מדיניות האחריותיות לא פסחה על ישראל. מאז 2002 נערכים מבחני המיצ"ב (מדדי יעילות וצמיחה בית-ספרית). עד 2010 פורסמו הציונים אך רק ברמה ארצית, בשנים 2011–2012 החלו לפרסם אותם גם ברמת הרשות מקומית ומ-2013 גם ברמת בית הספר. פרסום הציונים ברמות הרשות המקומית ובית הספר עורר עניין ציבורי נרחב, לווה בסיקור תקשורתי, והגביר את התחרות בין בתי הספר. במקביל, גבר החשש מתופעות הלוואי השליליות. על רקע זה שונתה בשנת 2022 מתכונת המבחנים, ופרסום ממוצע הציונים הבית-ספרי הומר בשיעורי התלמידים ברמות הציונים הנמוכות ביותר והגבוהות ביותר בסולם של ארבע רמות.

מחקר חדש שנערך על ידי ספי בכר, נעם זוסמן וגלעד שלום מחטיבת המחקר של בנק ישראל בחן לראשונה את השפעת פרסום ציוני מבחני המיצ"ב ברמות הרשות המקומית ובית הספר על שיעורי ההשתתפות של התלמידים במבחנים, מאפייני התלמידים שאינם משתתפים, הציונים במבחני המיצ"ב וההישגים בבחינות הבגרות.

המחקר מתבסס על נתונים מִנהליים רחבי היקף של משרד החינוך ואחרים לשנים 2002–2019 (התקופה בה נערכו מבחני המיצ"ב), הכוללים מידע על כ-1.5 מיליון תלמידים. לצורך זיהוי ההשפעות של השינוי במדיניות פרסום הציונים, המחקר מנצל את הכלל אשר לפיו הציונים פורסמו ברמת הרשות המקומית רק ברשויות בגודל בינוני ומעלה, את הדגימה המקרית של בתי הספר שהשתתפו במבחני המיצ"ב, את הסירוגיות במועדי המבחנים ובמקצועות הבחינה בבתי הספר ואת התמורות בדפוסי עריכת מבחני המיצ"ב.

ממצאי המחקר מצביעים על כך שבמהלך 2009–2019 חלה עלייה הדרגתית בשיעור תלמידי כיתה ח' שלא נכללו בחישוב ממוצע הציונים במבחני המיצ"ב, אף שהיו אמורים להיכלל בו. השיעור עלה מכ-13% בשנת 2009 לכ-16% בשנת 2019 (איור 1). שני שלישים מהעלייה נובעים מתלמידים שלא נבחנו ושליש מתלמידים שנבחנו אך ציוניהם לא נכללו בחישוב הממוצע. אמידות מעלות שאין זיקה בין העלייה לבין פרסום ציוני המיצ"ב ברמת בית הספר, וכי העלייה לא הושפעה מפרסום ציוני המיצ"ב ברמת הרשות המקומית.

סיכויים נמוכים יותר לא להיכלל בחישוב הציון הממוצע במיצ"ב כיתה ח' היו לבנות, לתלמידים מרקע חברתי-כלכלי חזק ולבעלי ציונים גבוהים במיצ"ב כיתה ה'; לאחר פרסום הציונים לא חל שינוי מובהק בזיקה שבין מאפייני התלמידים לבין הסיכויים הללו (איור 2).

לא נמצאה השפעה של פרסום ציוני המיצ"ב על הציונים במבחנים. השתתפות בית הספר במבחני המיצ"ב, כמו גם פרסום הציונים, לא השפיעו על ההישגים של תלמידיהם בבחינות הבגרות – מספר יחידות הלימוד והציונים – לרבות במקצועות המיצ"ב. תוצאות אלו נכונות גם ביחס לתלמידים שהיו בכיתות ז’ ו/או ט’ בעת שנערכו בבית ספרם מבחני מיצ"ב כיתה ח' – והיו עלולים להיפגע אם הוסטו משאבים (למשל שעות הוראה ומורים איכותיים) מהם לטובת הנבחנים.

בסיכום, במסגרת המחקר לא נמצא שפרסום ציוני המיצ"ב ברמת הרשות המקומית או בית הספר הגביר תופעות שליליות הכרוכות במדיניות אחריותיות, וגם לא הוביל לשיפור בציונים.