- בנק ישראל ממלא את התפקידים המוטלים עליו כבנק מרכזי ופועל להשגת המטרות שנקבעו לו בהתאם לחוק בנק ישראל, התש"ע-2010: שמירה על יציבות המחירים ותמיכה בצמיחה, בתעסוקה, בצמצום פערים חברתיים וביציבותה של המערכת הפיננסית. פעילותו של הבנק לשם השגת מטרותיו ולמילוי תפקידיו לא נועדה להשאת רווחים בלבד, אלא בעיקר לשם השגת יעדים כלכליים כלל-משקיים אלו.
- מאזן הבנק בסוף שנת 2025 הסתכם ב-820.5 מיליארד ש"ח, ירידה של כ-61.4 מיליארד ש"ח (כ-7%) בהשוואה לשנת 2024/
עיקר הירידה בצד הנכסים נבעה מירידה ביתרת הנכסים בחו"ל בסך של כ-47.6 מיליארד ש"ח, וזאת על אף גידול ביתרה במונחי דולר, עקב ירידה בשווים השקלי של היתרות תוצאת התחזקות השקל השנה מול מטבעות אחרים. מנגד, עלייה ברווחי השערוך לשווי הוגן קיזזה חלק מירידה זו.
ביתרת הנכסים בארץ נרשמה ירידה בכ-13.7 מיליארד ש"ח, בעיקר בשל פירעון של הלוואות מוניטריות שניתנו לתאגידים בנקאים, וכן פירעון של אגרות חוב, שנרכשו במסגרת התערבות הבנק בשווקים על רקע משבר הקורונה.
יתרת ההתחייבויות של הבנק הסתכמה בסוף שנת 2025 בכ-846.8 מיליארד ש"ח, ירידה של כ-16.2 מיליארד ש"ח (כ-2%) בהשוואה לשנת 2024.
הירידה נובעת בעיקר מקיטון ביתרת כלי הספיגה המוניטריים, פז"ק ומק"מ ומירידה ביתרות של לקוחות הבנק ואחרות.
- בהתאם לכללי ה-IFRS הבנק רשם הפסד שנתי בסך של 45 מיליארד ש"ח המורכב מהסעיפים העיקריים הבאים:
- רווחים גבוהים בסך של כ-49.4 מיליארד ש"ח מהשקעת יתרות מטבע החוץ, כאשר עיקרם רווחי שערוך מהחזקת מניות והכנסות ריבית ושערוך מהחזקת אג"ח, וזאת על רקע המשך העליות במדדי המניות בעולם וירידה הדרגתית בשיעורי הריבית. רווחים אלו מהווים את עיקר הכנסות הבנק.
במונחי דולר, מסתכמים הרווחים מהשקעת היתרות בסך של כ–17.2 מיליארדי דולרים. - רישום הוצאות הפרשי שערים מול השקל על סך של כ-66.5 מיליארדי ₪, כפועל יוצא של התחזקות השקל מול המטבעות העיקריים שבהם מוחזקות יתרות המט"ח. הרוב המוחלט של הוצאות אלו אינו ממומש בפועל, ואינו בא לידי ביטוי בתזרים המזומנים של הבנק, אלא מהווה הפסדי שערוך "על הנייר". בפועל מומשו השנה הכנסות מהפרשי שער בסך של כ-2 מיליארד ש"ח.
יתרה מזאת, במונחי דולר המגמה של הפרשי השערים הפוכה, ונצברו הכנסות מהפרשי השערים בסך של 7.1 מיליארדי דולר, תוצאת היחלשותו של הדולר מול מטבעות חוץ אחרים השנה. - הוצאות הבנק מפעילותו בארץ הסתכמו השנה בכ-26.4 מיליארד ש"ח, שעיקרן הוצאות הריבית בגין יישום מדיניות הריבית של בנק ישראל באמצעות מק"מ ופז"ק.
- רווחים גבוהים בסך של כ-49.4 מיליארד ש"ח מהשקעת יתרות מטבע החוץ, כאשר עיקרם רווחי שערוך מהחזקת מניות והכנסות ריבית ושערוך מהחזקת אג"ח, וזאת על רקע המשך העליות במדדי המניות בעולם וירידה הדרגתית בשיעורי הריבית. רווחים אלו מהווים את עיקר הכנסות הבנק.
- בקווים המנחים שקבעה הוועדה המוניטרית של הבנק למדיניות ההשקעה של יתרות מטבע חוץ נקבע גם יעד להשגת תשואה שקלית, אשר תכסה בטווח הארוך לפחות את עלות המימון של החזקת היתרות. הבנק עמד ביעד שהוגדר, ובהסתכלות ארוכת טווח עמדו התשואות השקליות הממוצעות של היתרות לשלוש ולחמש שנים על שיעור של 7%ו-2.9% בהתאמה.
יתרות המט"ח המנוהלת בבנק ישראל הן נכס אסטרטגי עבור מדינת ישראל, כפי שהוכח בימים הראשונים שאחרי אירועי ה-7 באוקטובר. אירועים אלו הדגישו את נחיצותן ותרומתן להבטחת יציבות פיננסית ולהפחתת אי-ודאות בשווקים.
- חלוקת הרווחים של הבנק נקבעת על פי חוק בנק ישראל, התש"ע-2010. סעיף 76(א) לחוק קובע כי הרווח הנקי של הבנק לא יכלול רווחים שטרם מומשו על פי הדוח השנתי[1]. השנה קוזזו מקרנות השערוך הוצאות הפרשי שער בסך 60.4 מיליארדי ש"ח. מנגד, נזקפו לקרן השערוך משווי הוגן הכנסות סך של 17.2 מיליארדי ש"ח משערוך מניות ואג"ח שנצברו השנה ולא מומשו. לאחר התאמות אלו לרווח לפי כללי ה-IFRS, הסתכם ההפסד הנקי של הבנק בהתאם לחוק ב-1.7 מיליארדי ש"ח, הנזקף ליתרת ההפסד המצטבר של הבנק בסוף שנת 2025. בהתאם לחוק, יתרת עודפים שלילית תנוכה מרווחים עתידיים להעברה.
היתרה הכוללת של הון הבנק וקרנות השערוך הסתכמה בכ-ב-26.3- מיליארד ש"ח. מתוכה הסתכמה יתרת קרנות השערוך בכ-89.5 מיליארד ש"ח.
יתרה זו כוללת בעיקר רווחים שטרם מומשו מרווחי שערוך של ניירות ערך במט"ח לשווים ההוגן. יתרת הגירעון בהון הסתכמה בכ-115.8- מיליארד ש"ח, ירידה של 1.7 מיליארד ש"ח בשנת 2025 תוצאת ההפסד השנתי האמור בהתאם לחוק.
[1] רווחים לא ממומשים נזקפים לקרנות שערוך בהון. מימוש מקרנות השערוך מבוצע כאשר נרשמים ברווח או הפסד הפסדים שניתן לקזזם מהקרנות המתאימות.