להודעה זו כקובץ word, לחץ כאן

להודעה זו כקובץ pdf, לחץ כאן

לדו"ח המלא

 

בנק ישראל מפרסם היום את דו"ח השקעת יתרות מטבע חוץ לשנת 2025, להלן עיקריו:

תנאי הרקע הכלכליים והפיננסיים

במהלך שנת 2025 נמשכה המגמה החיובית במרבית שווקי המניות והאג"ח, וזאת על רקע המשך הצמיחה העולמית והתפתחויות חיוביות בתחום ה-AI. בארה"ב רמת האינפלציה נותרה גבוהה, והקשתה על ה-Fed להפחית את הריבית במידה משמעותית. באירופה הביאו סיכונים פיסקליים וגיאופוליטיים לעליית התשואות על החוב הממשלתי.

 

רמת יתרות המט"ח ומקורות השינוי בהן

בשנת 2025 גדלו יתרות המט"ח בכ-14.9 מיליארדי דולרים, לסך של 229.5 מיליארדים. גידול זה נבע מרווחים מהחזקת מניות ואג"ח, מתקבולי ריבית ומהפרשי שערי חליפין עקב היחלשות הדולר מול מטבעות הסמן. רווחים אלו קוזזו על ידי משיכות הממשלה מחשבון המט"ח שלה, המנוהל בבנק ישראל.

 

הרכב הנכסים של יתרות המט"ח

הרכב הנכסים של יתרות המט"ח בסוף שנת 2025 היה: 65% אג"ח ממשלתיות ואחרות[1], 25% מניות ו-10% אג"ח תאגידיות.

 

התשואה של יתרות המט"ח

 

 

 

במונחי הסמן המטבעי

תשואת ההחזקה של יתרות המט"ח במונחי הסמן המטבעי[2] הסתכמה בשנת 2025 ב-7.9%.

 

לוח 1א

תשואת החזקתן של יתרות המט"ח במבט שנתי ובממוצע רב־שנתי

במונחי הסמן המטבעי; אחוזים, במונחים שנתיים

חמש שנים

שלוש שנים

שנה

 

3.2%

4.4%

2.9%

2021

1.4%

0.3%

-5.7%

2022

3.0%

1.6%

8.2%

2023

3.1%

2.9%

6.7%

2024

3.9%

7.6%

7.9%

2025

 

 

רמת־הסיכון של יתרות המט"ח

התנודתיות של היתרות התמתנה מעט, בהשפעת ירידה בתנודתיות של שוקי המניות והאג"ח – אולם בשל גידול משקל המניות בתיק במהלך השנה סיכון הזנב להפסד (CVaR5%[3]) גדל.

התשואה השקלית של יתרות המט"ח

תשואת ההחזקה של יתרות המט"ח במונחים שקליים הסתכמה בשנת 2025 בשיעור של 2.5%- משום שהשקל התחזק מול הסמן המטבעי ב-9.6%. אולם בטווחים של שלוש וחמש שנים נרשמה תשואה חיובית במונחים שקליים. בהתאם לאחד מיעדי מדיניות ההשקעה של יתרות המט"ח על התשואה השקלית לכסות את העלות השקלית של החזקת היתרות בטווח הארוך[4].

לוח 1ב

תשואת החזקתן של  יתרות המט"ח במבט שנתי ובממוצע רב־שנתי

במונחי שקל; אחוזים, במונחים שנתיים

התשואה

השינוי השנתי בשער החליפין הסמן המטבעי/השקל*

 

חמש שנים

שלוש שנים

שנה

-0.6%

-2.0%

-2.9%

-5.7%

2021

0.7%

0.0%

3.4%

9.7%

2022

1.8%

4.1%

12.4%

3.8%

2023

3.3%

6.8%

4.8%

-1.8%

2024

2.9%

4.7%

-2.5%

-9.6%

2025

 

*סימן שלילי לשינוי בשער החליפין משמעו ייסוף של השקל.

שינויי בקווים המנחים

בסוף שנת 2025 נכנסו לתוקפם שינויים בקווים המנחים, שגיבשה הוועדה המוניטרית בהתייעצות עם שר האוצר. מטרת השינויים היא הידוק מגבלות הביטחון והנזילות לצד הרחבה מתונה של תקציב הסיכון במונחי CVaR5% והרחבת דרגות החופש להשקעה בנכסי סיכון.

 

[1] כולל פיקדונות וחשבונות עו"ש בבנקים מרכזיים, שרמת הסיכון הגלומה בהם שקולה לסיכון המדינה הגלום באג"ח ממשלתיות; השקעה  במכשירי חוב של מנפיקים רב-לאומיים ושל מנפיקים סמי-ממשלתיים או בערבות ממשלתית  (Supra Sovereign Agencies) וכן באג"ח ממשלתיות הנקובות במטבע שאינו המטבע המקומי של המדינה המנפיקה.

[2] מידע על הסמן המטבעי מובא להלן בפרק ב'.

[3] הגדרה של מדד־הסיכון נכללת במילון המונחים - נספח 3.

[4] עלות החזקת היתרות בטווח עומדת על 3.1% בממוצע בשלוש שנים האחרונות ועל 2% בממוצע בחמש השנים האחרונות. עלות זו נמוכה מהתשואה השקלית בשלוש וחמש השנים האחרונות המוצגת בלוח 1 ב'. לפי הקווים המנחים החדשים (תיבה 1) היעד המשני של מדיניות ההשקעה הוא השגת תשואה שקלית שתצמצם את העלות של החזקת היתרות בטווח הארוך.