דוח היציבות הפיננסית לשנת 2025 סוקר את ההתפתחויות הפיננסיות המרכזיות על רקע המלחמה ומבצע "עם כלביא" שהתרחשו במהלך השנה. הדוח מנתח את ערוצי הסיכון העיקריים במערכת הפיננסית – ערוץ המאקרו, ערוץ הנכסים וערוץ האשראי – את עוצמת הפגיעות בערוצים אלה ואת כושר העמידות של המוסדות הפיננסים בהתאם לתרחישי הסיכון שהוצגו בסוף שנת 2024. זאת, במטרה להעריך את רמת היציבות הפיננסית במשק הישראלי בסוף שנת 2025. יודגש, כי הדוח הושלם טרם פרוץ מבצע "שאגת הארי". על כן, ממצאי הדוח ומסקנותיו מבוססים על מידע ונתונים שנאספו לפני האירועים, ויש לבחון אותם בהקשר זה: חלק מתרחישי הקיצון וההערכות שנדונו במסגרת ניתוחי הסיכונים בדוח באו לידי ביטוי, במידה זו או אחרת, במציאות שנוצרה עם פרוץ המבצע, תוך הבנה שההתפתחויות הגיאו-פוליטיות, המאקרו-כלכליות והפיננסיות לאחר מכן השפיעו על סביבת הסיכונים של המשק ושל המערכת הפיננסית. עם זאת, ההתפתחויות האחרונות לא משנות את הערכת כותבי הדוח בדבר יציבותה של המערכת הפיננסית ויכולתה לעמוד בפני האתגרים החדשים.
עיקרי הדברים:
- המערכת הפיננסית הפגינה עמידות ושמרה על יציבותה גם בשנת 2025, על רקע המשך המלחמה שפרצה ב-7 באוקטובר 2023 ומבצע "עם כלביא". התוצר - ובפרט התוצר העסקי - נותר השנה מתחת למגמת הצמיחה ששררה טרם המלחמה, והתנודתיות בשווקים נמשכה.
- עוצמת הסיכון בערוץ המקרו-כלכלי פחתה, בזכות התאוששות הדרגתית של המשק, התכנסות האינפלציה וירידה בפרמיית הסיכון של ישראל. אולם, אי-וודאות ביטחונית ומרווח פיסקלי מצומצם המשיכו להכביד על הסנטימנט הכללי בערוץ זה.
- בחינה של ערוץ הנכסים הפיננסיים מצביעה על ביצועי יתר של שוק המניות המקומי בהשוואה למרבית השווקים המפותחים, בעוד שמרווחי התשואה על אג"ח קונצרניות המשיכו לרדת לרמות נמוכות, בדומה למגמות בעולם. רמות התמחור הגבוהות נשענות ברוב הענפים על עלייה בציפיות לרווחיות עתידית, ובכך גובר הסיכון לתיקון חד.
- מחירי הדירות התייצבו השנה, לאחר שעלו בשנת 2024, לצד סימנים לתמחור יתר בשוק זה. מספר היתרי הבנייה, התחלות וגמר הבנייה עלו בשנה האחרונה ומלאי הדירות הלא מכורות גדל.
- האשראי העסקי התרחב בקצב מהיר, ויחס החוב העסקי לתוצר עלה; החברות מענפי הבינוי והנדל"ן הובילו מגמה זו, תוך גידול של האשראי במינוף גבוה והאצה בהנפקות אג"ח של חברות חדשות; עם זאת לא נרשמה הרעה משמעותית ביכולת לעמוד בהתחייבויות הפיננסיות שלהן.
- האשראי למשקי בית, לדיור ולא־לדיור, גדל במתינות, ושיעורי הפיגורים בתשלומים נותרו נמוכים; עם זאת, נרשמה עלייה קלה בשיעור הפיגורים באשראי הצרכני החוץ-בנקאי.
- המערכת הפיננסית המשיכה להפגין עמידות גבוהה: יחס ההון של הבנקים נותר מעל הדרישות הרגולטוריות, ויחס כושר הפירעון של חברות הביטוח נותר גבוה אף הוא - ושניהם משקפים חוסן מוסדי. מערכות התשלומים והסליקה הוכיחו יציבות נוכח אתגרי סייבר, ובזכות היערכות מוקדמת היקף הפגיעה בפועל נותר מוגבל. בנוסף, קידומה של רגולציה חדשה בתחום הנזילות של הגופים המוסדיים וקרנות הנאמנות צפוי לתרום לחיזוק נוסף של עמידות המערכת הפיננסית.
- על רקע עמידותה הגבוהה יחסית של המערכת הפיננסית תרחישי הסיכון שהוגדרו כעיקריים וכמאתגרים ביותר בפרספקטיבה של השנה הקרובה הם ירידה חדה ומתמשכת של מחירי הנכסים הפיננסיים והריאליים במשק. זאת, בשל התממשותם של זעזועים גלובליים או התפתחויות גאו-פוליטיות מקומיות, שעלולות להחמיר את מצב המגזר העסקי ומשקי הבית, ובכך לפגוע במוסדות הפיננסיים.
רקע על הדו"ח:
בדוח זה מבטאים כלכלני הבנק את הערכתם בעניין החשיפות לסיכונים העיקריים הנשקפים למערכת הפיננסית, מנתחים את החשיפות העיקריות ומעריכים תרחישי סיכון פוטנציאליים. ההערכות והניתוחים מתבססים על סקירת ההתפתחויות בתקופה הנסקרת, בחינת השינויים המבניים, שימוש במודלים אנליטיים והערכה של תנאי הרקע בכלכלות העולמיות והמקומית. הדוח מתאר את ההשפעה של התממשות תרחישי סיכון על המערכת הפיננסית בטווחים הקצר והבינוני, במטרה להגביר את המודעות להם בקרב קובעי המדיניות ובציבור הרחב ולאפשר היערכות מתאימה.