במהלך שנת 1999 נוספו 85,000 מקומות עבודה
במהלך שנת 1999 גדל מספר המועסקים במשק ב- 85,000 עובדים, בעיקר ברביע האחרון של השנה.
בניגוד לשנתיים הקודמות, %85 מהגידול במספר המועסקים במהלך 1999 התרכז בסקטור העסקי - אשר קלט 72,000 עובדים חדשים.
אינדיקטורים נוספים לשיפור במצב התעסוקה הם העלייה במספר השעות השבועיות למועסק והעלייה בשיעור המועסקים במשרה מלאה - תופעות אופייניות לשלב הראשוני בתהליך התאוששות בפעילות הכלכלית.
בנוסף לגידול הטבעי בגילאי כח העבודה האזרחי במהלך 1999 - אשר תרם לעלייה של 78,000 איש ואישה בכח העבודה - הצטרפו למעגל מבקשי העבודה עוד 44,000 בשל השתפרות הסיכויים למצוא תעסוקה - מהם 66% נשים.
מספר הבלתי מועסקים גדל במהלך 1999 ב- 27,000 והגיע ל- 213,500 ברביע האחרון של השנה - 44.3% מהם לא עבדו ב- 12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-% 45.4 ב- 1998.
ממחלקת המחקר בבנק ישראל נמסר, כי המפנה בפעילות הכלכלית במשק שהחל בשנת 1999 כפי שהתבטא בנתוני החשבונאות הלאומית - היה מלווה בגידול בביקוש לעבודה ע"י המגזר העסקי. הגידול בביקוש לעבודה ב- 1999 התבטא בעלייה במספר השעות השבועיות למועסק ובמספר המועסקים. עם זאת, גידול זה בביקוש לעבודה לא השתקף עדיין בירידה בשיעור האבטלה השנתי. במחלקת המחקר מסבירים, כי התפתחות זו אופיינית לשלב הראשוני בתהליך יציאה ממיתון. ככל הנראה, לקראת סוף שנת 2000, הגידול בביקוש לעבודה צפוי לבוא לידי ביטוי גם בירידה הדרגתית בשיעור האבטלה במשק. הערכה זו מתבססת על מכלול הנתונים על שוק העבודה עבור שנת 1999, לפיהם חל שיפור במספר אינדיקטורים לגבי שוק העבודה, המקדימים את הירידה בשיעור האבטלה:
א. ברביע השני והשלישי של 1999 חלה עלייה בשעות העבודה השבועיות למועסק במגזר העסקי - מ- 39.4 שעות לשבוע ברביע הראשון של 1999 ל- 40.4 שעות לשבוע ברביע האחרון של 1999 - ועלייה בשיעור המועסקים במשרה מלאה מכלל המועסקים - מ- 59.5% ברביע האחרון של 1998 ל- 62.2% ברביע האחרון של 1999. במחלקת המחקר מסבירים, כי עלייה זו אופיינית לשלבים הראשונים בתהליך יציאה ממיתון, כאשר עדיין קיימת אי-ודאות, בין היתר עבור המעסיקים, לגבי עוצמת ההתאוששות. העלייה בשעות העבודה למועסק הקיפה את כל ענפי המגזר העסקי, למעט שירותים למשק הבית - בהם נרשמה יציבות.
ב. המשך הגידול באבטלה במהלך שנת 1999 שיקף האצה בגידול היצע העבודה (כוח העבודה האזרחי) - כ- 112,00 איש - כאשר %39 מהם משקפים גם עלייה בשיעור ההשתתפות בכח העבודה. זאת, לצד עלייה מתונה יותר בתעסוקה - אשר גדלה ב- 85,000 עובדים. ראוי לציין, כי גידול היצע העבודה נבע, בין היתר, מעלייה בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה - מספר האנשים שרוצים לעבוד - המבטאת, ככל הנראה, את חזרתם לשוק העבודה של אנשים שקודם לכן נואשו מחיפוש עבודה ועתה רואים לפניהם סיכויים טובים יותר למציאתה.
ג. הגידול המשמעותי בתעסוקה במהלך 1999 - כ- 85,000 מועסקים נוספים בין הרביע הרביעי של 1998 לרביע הרביעי של 1999 - הקיף בעיקר את המגזר העסקי וזאת, בניגוד לשנים 1998 ו- 1997, בהן העלייה בתעסוקה התמקדה במגזר הציבור. במהלך 1999 הסקטור העסקי קלט 72,000 עובדים חדשים - 85% מהתוספת למספר המועסקים.
במחלקת המחקר מסבירים, כי העלייה בשיעור האבטלה בשנים 1997 ו- 1998 - אשר החלה באמצע שנת 1996 - ביטאה את הביקושים הממותנים ששררו במשק, אשר השתקפו בגידול מתון יחסית בתעסוקה - פחות מ- %2 לשנה - ובעיקר בתעסוקת הישראלים - כ- %1.5 לשנה - וזאת, תוך התרחבות בתעסוקה של עובדים זרים. במקביל, היצע העבודה גדל בקצב דומה לשיעור גידול האוכלוסייה בגיל העבודה - כ- 2.5% לשנה. כתוצאה מכך, הפער שהלך וגדל בין התעסוקה להיצע העבודה השתקף בעלייה בשיעור האבטלה. באותן שנים חל גידול מזערי בתעסוקה במגזר העסקי - כ- 12,000 עובדים חדשים - לצד התרחבות ניכרת בתעסוקה בשירותים הציבוריים - כ- 46,000 עובדים חדשים - אשר מיתנה במידה מסוימת את הגידול באבטלה.