המועצה המינהלית של בנק ישראל אישרה את הדוחות הכספיים של הבנק לשנת 2011, בהתאם לסעיף 75 בחוק בנק ישראל התש"ע-2010. לראשונה הדוחות הכספיים מאושרים על ידי המועצה המינהלית, וזאת על פי חוק בנק ישראל החדש. לשם כך מינתה המועצה מבין חבריה ועדת מאזן, שבחנה את הדוחות הכספיים של הבנק והמליצה למועצה לאשרם. בראש ועדת המאזן עמד רו"ח יצחק אידלמן, וחבריה האחרים היו ד"ר קרנית פלוג ואורי גלילי.
מאזן בנק ישראל הסתכם בסוף שנת 2011 בכ-308 מיליארדי ש"ח, לעומת כ-274 מיליארדים בסוף שנת 2010 – גידול של כ-12.5%. עיקר הגידול בצד הנכסים נובע מהגדלת הנכסים של הבנק במטבע חוץ, וכנגדם, בצד ההתחייבויות וההון, עיקר הגידול נובע מגידול בחשבונות השערוך וביתרת הכלים המוניטריים נטו – מק"ם ופז"ק.
בדוח הרווח וההפסד נרשם בשנת 2011 הפסד בסך של כ-3.4 מיליארדי ש"ח, לעומת הפסד של כ-17.9 מיליארדים בשנת 2010. ההפסד בשנת 2011 נוצר בעיקר כתוצאה מגידול הוצאות הריבית של הבנק, בפרט הוצאות הריבית לבנקים ולציבור. אלו עלו מ-3.5 מיליארדי ש"ח בשנת 2010 ל-כ-6.2 מיליארדים בשנת 2011.
בשנת 2011 רשם בנק ישראל הכנסות מהפרשי שערים בסך כ-17.1 מיליארדי ש"ח, עיקרן משערוך יתרות מטבע החוץ של הבנק. מתוכם נזקפו לדוח הרווח וההפסד הפרשי שערים בסך כ-0.5 מיליארד ש"ח, וחלק הארי, כ-16.6 מיליארדי ש"ח, הם הפרשי שערים לא-ממומשים שנזקפו לחשבונות השערוך במאזן, בהתאם לכללי החשבונאות המקובלים בבנקים מרכזיים, ולא נכנסו לדוח הרווח וההפסד.
הוצאות השכר והזכויות של עובדי בנק ישראל הסתכמו בשנת 2011 בכ-275 מיליוני ש"ח, לעומת כ-268 מיליונים בשנת 2010, עלייה של 2.6%. הוצאות גמלת הפנסיה והפרישה הסתכמו בכ-341 מיליוני ש"ח, לעומת כ-182 מיליונים בשנת 2010. עיקר הגידול נבע מעדכון ההתחייבות האקטוארית לפנסיה ולתשלומי פרישה, שהגדיל את הערך הנוכחי של תשלומי הפנסיה העתידיים.
הדוחות הכספיים מוצגים על פי כללי חשבונאות מקובלים, תוך התאמתם לפעילות המיוחדת של בנק מרכזי, כפי שמקובל גם בבנקים מרכזיים אחרים בעולם. על פי חוק בנק ישראל הם מבוקרים על ידי רואה חשבון חיצוני, המפרסם את חוות דעתו במצורף לדוחות. יש לציין כי הדוחות הכספיים של בנק ישראל מבוקרים על ידי רואה חשבון חיצוני זה מספר שנים, עוד לפני שחוק בנק ישראל התש"ע-2010 נכנס לתוקף; זאת במסגרת מדיניותו של הבנק לשפר את מערכות הניהול והבקרה הפנימית שלו ולהגביר את השקיפות בפעילותו.
תוצאותיו הכספיות של בנק ישראל נובעות מפעילותו של הבנק להשגת מטרותיו, כפי שהן מוגדרות בחוק בנק ישראל – יציבות מחירים, צמיחה ותמיכה ביציבות הפיננסית – ואינן מכוונות למירוב (מקסימיזציה) של רווחים פיננסיים. זאת בדומה לבנקים מרכזיים אחרים בעולם.