08.03.2011
 
בנק ישראל מפרסם היום קטע מתוך דוח בנק ישראל שיפורסם ב- 30 למרץ 2011:
תרחישים לגידול מצבת חדרי המלון בישראל לשנים 2015-2011
 
להודעה זו בקובץ WORD - לחץ כאן
 
לתיבה המלאה - לחץ כאן
למאמר לדיון שעליו מתבססת התיבה - לחץ כאן
 
ענף בתי המלון בישראל תורם לצמיחה ולהעסקת עובדים שאינם אקדמאים ומהפריפריה – אוכלוסיות המאופיינות בשעורי תעסוקה נמוכים יחסית.  
בעשור האחרון כמעט ולא נפתחו בתי מלון חדשים בישראל, בעוד שכמות החדרים במרבית מדינות המפותחות ובמיוחד במדינות אגן הים התיכון גדלה לנוכח העלייה המתמשכת בתנועת התיירים בעולם.  
ענף המלונות הוא ענף מתוכנן במידה רבה. הממשלה מקצה קרקע לייעוד תיירותי, מאשרת את תוכנית הבנייה של בתי המלון, ובחלק גדול מהאזורים, אף נותנת מענקי השקעה.  
המחקר מראה כי הביקוש של ישראלים ללינות בבתי מלון רגיש לתעריף הלינה יותר מזה של התיירים. כנגד זאת, נמצא כי רגישותן של לינות הישראלים למצב הביטחוני נמוכה משמעותית מזו של התיירים.  
באמצעות תרחישים ביחס למצב הביטחוני וביחס למשתני מדיניות ומקרו-כלכליים נמצא כי יש צורך בבניית כ-6 עד 9 אלפי חדרים בחמשת השנים הקרובות.  
הערך המוסף של שירותי התיירות בישראל, כולל שירותי תיירות לישראלים ותיירים ושירותי טיסות, נאמד ב-2007 בכ-12 מיליארדי ש"ח, והיווה כ-2 אחוזים מהתמ"ג. בקרב המועסקים בענף בולט משקלם הגבוה של מועסקים שאינם אקדמאים ושל מועסקים מהפריפריה. מאפיינים אלה של הרכב המועסקים בתיירות מצביעים על חשיבותו של הענף בישראל מעבר לתרומתו לצמיחה. זאת באמצעות יכולתו לספק משרות לבעלי השכלה נמוכה, שעקב ההתקדמות הטכנולוגית שחלה בישראל בשנים האחרונות, מאופיינים בשיעורי תעסוקה נמוכים מאלה של בעלי השכלה גבוהה. תעשיית התיירות בישראל נסמכת על תיירים נכנסים מחו"ל ועל התיירים המקומיים (ישראלים). רכיב מרכזי בענף התיירות הוא הלינה בבתי מלון. הלינות בבתי המלון אמנם מהוות רק כ-30 אחוזים מההוצאה של תייר בישראל, אולם מחסור בחדרי מלון הוא חסם להתפתחות הענף, המספק לתייר, נוסף על שירותי האירוח, גם שירותי אוכל, תחבורה, מסחר ועוד.
 
 
מהאיור עולה, שמאז שנת 2001 כמעט לא נפתחו בישראל מלונות חדשים, ומספר החדרים נותר יציב סביב 47 אלף, לאחר עלייה רצופה בשנות התשעים. זאת בשעה שבמרבית המדינות המפותחות, במיוחד באגן הים התיכון, גדל מספר החדרים לענות על המגמה של עליית הביקושים לשירותי תיירות.
בשנים האחרונות גדל הן הביקוש של ישראלים ללינות בארץ, והן ביקוש התיירים, על רקע השיפור הביטחוני. עלייה זו מקרבת את סך הלינות בשנים האחרונות למצב של תפוסה מלאה: במחקר נבנו ארבעה תרחישים המבוססים על מסגרת אמפירית, האומדת את שוק בתי המלון (רן שהרבני ויגאל מנשה, 2011). המסגרת כוללת שתי קבוצות צרכנים – תיירים וישראלים – המושפעות מגורמים שונים: הביקוש של תיירים מושפע בראש ובראשונה מהמצב הביטחוני, וכן ממחיר הלינה, מרמת שער החליפין הריאלי ומגורמים נוספים. הביקוש של ישראלים מושפע בין היתר מרמת התוצר לנפש בישראל ומתעריף הלינה.
בלוח המסכם את תוצאות התרחישים ניתן לראות כי בכל התרחישים גדלים הביקושים העתידיים של ישראלים ותיירים ללינות, אולם, גודל העלייה רגיש להנחות שונות. בתרחיש הבסיסי מתקבל כי כדי לענות על הביקושים העתידיים יש להגדיל את קיבולת החדרים בסך הכול ב-9,000 חדרים מ-2011 עד 2015. בתרחישים 2 (ייסוף) ובתרחיש 3 (ייסוף וביטול הפטור ממע"מ) התקבל כי יש להגדיל את קיבולת החדרים בכ-6,500, ו-5,900 חדרים, בהתאמה. בתרחיש הרביעי (הרעה במצב הביטחוני) התקבל שיש להגדיל את הקיבולת ב-7,500 חדרים.