27.3.2007
 
בנק ישראל מפרסם קטע נוסף מתוך דו"ח בנק ישראל לשנת 2006, שיפורסם ב-11 לאפריל 2007
קטע זה, הלקוח מתוך הפרק הדן ב"התוצר, השימושים וענפי המשק", עוסק בחוק לעידוד השקעות הון והשפעתו על התעסוקה באזורי הפיתוח
 
ההטבות במסגרת החוק לעידוד השקעות הון מסבירות במידה מועטה בלבד, ולרוב לא מובהקת, את השינויים בתעסוקה באזורי הפיתוח.  
בשנים האחרונות ניכר מעבר ממענקים להטבות מס והחל משנת 2005 הוסרה מגבלת התקציב על היקפן של הטבות אלה. מדיניות שמגדילה את הטבות המס ללא מגבלה פוגעת בתכנון התקציבי והיא עלולה שלא להתיישב עם עמידה ביעדי הגירעון.  
מומלץ לשקול דרכים חלופיות ישירות להגברת התעסוקה בפריפריה. בפרט, מומלץ להרחיב את מסלול התעסוקה תוך לימוד מהניסיון עם מכרזי ההעסקה שבוצעו עד כה, ולשלב בינו לבין הכשרה מקצועית.  
החוק לעידוד השקעות הון מסייע במימון פרויקטים בתעשייה ובתיירות, בהדגשה מיוחדת של השקעות באזורי פיתוח, ופועל בשני מסלולים עיקריים: מסלול המענקים ומסלול הטבות המס ("המסלול החלופי"). ביקשנו לבדוק אם החוק עונה על אחת ממטרותיו המרכזיות - כלומר, אם הוא מסייע בשיפור מצב התעסוקה באזורים שבהם שיעורי האבטלה גבוהים. תוצאות בדיקה שהתמקדה בשנים 1987-2003 מלמדות כי עידוד השקעות הון אינו מסביר אלא במידה מועטת בלבד, ולרוב לא מובהקת, שינוי בשיעור האבטלה או בשיעור המועסקים באזורים בהם הוא הופעל. התוצאות שהתקבלו מלמדות בעיקר על מידת ההצלחה המועטת של מסלול המענקים שחלקו בהוצאה על החוק היה משמעותי יותר מזה של הטבות המס (ראה איור 1) ברוב תקופת הבדיקה.
 
 
החל משנת 1997 עלה באופן ניכר ומתמשך חלקן של הטבות המס בסך ההטבות הניתנות במסגרת החוק. יתר על כן, בשנת 2005 הוסרה מגבלת התקציב שחלה על הטבות המס ועל פי אומדן מנהל הכנסות המדינה, היקפן עמד בשנת 2006 על כ-2.4 מיליארדי ש"ח, לעומת כ-1.6 מיליארדים בממוצע, בשלוש השנים הקודמות. הגידול בהיקף הטבות המס מטשטש את עלותו של החוק, משום שהיקפן נאמד רק בדיעבד ועלול להיות פער בין אומדן זה לעלותן בפועל. זאת ועוד, מדיניות שלא מגבילה את הסכום הכולל של הטבות המס חסרה ממד של תכנון-מראש, והיא עלולה שלא להתיישב עם עמידה ביעדי הגירעון.
מחקרים בארץ מורים כי החוק לעידוד השקעות הון פוגם ביעילות במשק. הניסיון בעולם מלמד, כי גם אם לעידוד השקעות יש השפעה חיובית על התעסוקה היא לרוב לא מלווה בהגדלה של פריון העבודה והשכר באזור, ולכן לא משיגה את המטרה של צמצום פערים בין אזורים. בשל כך ובשל התוצאות שהתקבלו לעיל, יש מקום לשקול דרכים חלופיות ישירות להשגת מטרה זו. יש להמשיך ולהפחית את התקציב למסלול המענקים, להגביל את הסכום הכולל של הטבות המס ולהתנותן בעמידה ביעדי תעסוקה ושכר- ולא בעמידה ביעדי השקעה, כנהוג כיום. כמו כן, יש לשקול הגדלת התקציב של מסלול התעסוקה שכולל מכרזים להעסקת עובדים באזורי פיתוח, תוך לימוד מהניסיון עם מכרזי ההעסקה שבוצעו עד כה. במסגרת מסלול זה ניתן סיוע ישיר על העסקת עובדים חדשים - מענק של כ-15 אחוזים מסך תשלומי השכר של הפירמה. כדאי גם לשלב בין מסלול זה לבין הכשרה מקצועית שעשויה לתרום להצלחתו של פרט במציאת תעסוקה גם בעתיד.
 
​