בנק ישראל מפרסם קטע נוסף מתוך דוח בנק ישראל לשנת 2007, שיפורסם ב- 1.4.08: השפעת משתני מדיניות ומשתנים נוספים על הפריון בישראל.

18.3.2008

בנק ישראל מפרסם קטע נוסף מתוך דו"ח בנק ישראל לשנת 2007, שיפורסם ב- 1.4.08

קטע זה הלקוח מתוך הפרק הדן ב"ענפי המשק",

עוסק בהשפעת משתני מדיניות ומשתנים נוספים על הפריון בישראל.

מאז תחילת תהליך היציאה מהמיתון בשנת 2003 צמח הפריון בסקטור העסקי בממוצע ב-3.3 אחוזים בשנה והיווה מרכיב מרכזי בצמיחת התוצר. זאת לעומת צמיחה ממוצעת של 0.8 אחוזים בלבד מאז שנת 1973 ועד 2002.
ההון האנושי הוא גורם מרכזי בהתפתחות הפריון על פני זמן – עלייה בשיעור האקדמאים בכח העבודה תרמה לפריון בעוד שעליית מספר העובדים הזרים פגעה בפריון.
בתחילת העשור המצב הביטחוני היה בעל השפעה מכרעת על הפריון; רק עם השיפור במצב הביטחוני הפריון החל לעלות.
להורדות המיסים בשנים האחרונות הייתה השפעה חיובית על הפריון שמסתכמת ב-2.0 אחוזים, המהווים כ-14 אחוזים מסך צמיחת הפריון החל מ-2004.
פריון הייצור במגזר העסקי הוא חלק הצמיחה בתוצר שאינו נובע מעלייה בתשומות (הון ועבודה). בטווח הארוך הפריון מבטא עלייה ביעילות של גורמי הייצור- תוצאה של שיפורים טכנולוגיים, גידול בהון האנושי ועוד. בטווח הקצר זעזועים זמניים בביקוש משפיעים על ניצולת גורמי הייצור ומתבטאים בזעזועים בפריון - משום שבטווח זה היצרנים אינם מתאימים את גורמי הייצור לביקוש באופן מלא, אלא משנים את שיעור ניצולם.
איור 1 מציג את מדד הפריון הכולל לשנים 1973 עד 2007. 1 ניתן לזהות מספר תנודות משמעותיות בפריון בתקופה זו - ביניהן גידול מהיר בתחילת שנות התשעים וירידה בסופן, ירידה חדה בתקופת המיתון האחרון ועלייה מאז.

כדי להבין את מקור השינויים שחלו בפריון מאז שנות השבעים נאמד מודל המשלב את הכוחות הכלכליים המשפיעים על הפריון בטווח הקצר (שנה) ובטווח הארוך (יותר משנה). על פי המודל הגורמים הקובעים את הפריון בטווח הארוך הם בעיקרם גורמי היצע: עליית שיעור המשכילים בכוח העבודה מבטאת את גידול ההון האנושי במשק, ולכן היא הובילה לעלייה בפריון, ואילו עליית מספר העובדים הזרים, שהם כוח עבודה פחות מיומן, מבטאת ירידה של רמת ההון האנושי במשק, ולכן היא הובילה לירידה בפריון. ההתפתחות הטכנולוגית, המגדילה את פוטנציאל הייצור של המשק, תרמה גם היא לעלייה בפריון. השפעה זו באה לידי ביטוי הן במדד הטכנולוגיה האמריקאי (ה-²Tech-Pulse), והן במשקל ההשקעה בהון, שהרי השקעה זו היא למעשה הון חדש ומתקדם יותר, ולכן גם פרודוקטיבי יותר ממלאי ההון הקיים.

נוסף על הגורמים הקובעים את הפריון בטווח הארוך, משפיעים עליו, בטווח הקצר, גורמים מחזוריים וזעזועים זמניים (לוח 1). גורמים אלו הם מכמה סוגים:

(1) גורמים הקשורים למחזור העסקים – גורמים אלה כוללים את השפעת הזעזועים הזמניים על רמת הפריון, ושיעור האבטלה בתקופה הקודמת. בתקופת גאות הביקוש לעובדים עולה, לשוק העבודה מצטרפים עובדים חדשים, שהם מטבע הדברים פחות מיומנים, וכן עובדים שהשכלתם נמוכה יחסית. נמצא שלגורמים אלו (המוצגים בלוח 1 יחד, תחת הכותרת "הגורם המחזורי") יש השפעה דומיננטית על התפתחות הפריון. כך, למשל, תרמה הירידה של שיעור האבטלה בשנים 2004 עד 2006 להאטה של 1.5 אחוזים בצמיחת הפריון.

(2) המצב הביטחוני³ ושיעור העולים באוכלוסייה⁴ - הרעה במצב הביטחוני, מעבר להשפעתה השלילית דרך ירידת הביקושים, מביאה להקצאת יותר משאבים לפעילות פחות פרודוקטיבית כאבטחה. תרומת האינתיפאדה השנייה לירידה בפריון בשנת 2002 הגיעה ל-7.6 אחוזים. לעלייה לארץ השפעה שלילית על הפריון בטווח הקצר, בגלל חוסר התאמה של ההון האנושי שהעולים מביאים עמם לצורכי המשק המקומי (זוסמן ופרידמן, 2008). עם זאת, העלייה המסיבית של שנות התשעים הביאה גם לגידול הפריון בטווח הארוך - בזכות שיעור המשכילים הגבוה בקרבה וכן מפני שהיא יצרה צורך בהגדלת מלאי ההון הפיזי, אשר הביא להתחדשותו.

(3) שיעור המס הסטטוטורי - נמצא שלמיסוי הישיר יש השפעה שלילית על הפריון, ואילו למיסוי העקיף אין השפעה. ירידת שיעור המס הישיר בארבע השנים האחרונות, שהסתכמה ב-16 אחוזים, תרמה לעלייה מצטברת של 2.0 אחוזים בפריון, כ-14 אחוזים מכלל עלייתו בשנים אלו.

הפריון חושב על פי הגישה המקובלת של שארית סולו: סך הצמיחה של התוצר פחות הצמיחה של מלאי ההון ושל תשומת העבודה, המשוקללות לפי משקלות קבועים.	1
מדד ה-Tech-pulse, המייצג את התפתחות הטכנולוגיה בעולם, מודד את המצב של ענף הטכנולוגיה העילית האמריקאי.	2
שנמדד על פי מספר הנפגעים בפיגועים.	3
שנמדד על פי מספר העולים המצטבר, משוקלל בוותק שלהם.	4