14.04.2009                                                                                                                                                                                 
 
בנק ישראל מפרסם קטע מתוך דו"ח בנק ישראל לשנת 2008, שיפורסם בחודש אפריל 2009:
קטע זה הלקוח מתוך הפרק הדן ב "התוצר, השימושים וענפי המשק".
הקטע דן ב-"גורמים המשפיעים על היצוא התעשייתי".
 
הסחר העולמי ותנאי הסחר (מחירי היצוא יחסית למחירי היבוא) הם הגורמים בעלי ההשפעה החזקה ביותר על היצוא התעשייתי של
ישראל.		  
שינויים בסחר העולמי, משפיעים על היצוא הישראלי בו-זמנית; שינויים בתנאי הסחר משפיעים בפיגור של שנה.  
שינויים בשער החליפין הריאלי משפיעים על ענפי התעשייה המעורבים באופן חיובי.  
במבט לעתיד, הפגיעה בסחר העולמי המתרחשת בימים אלה משפיעה לרעה על היצוא הישראלי, בעוד שהשיפור שחל לאחרונה בתנאי
הסחר והפסקת הייסוף הריאלי צפויים להשפיע לחיוב.		  
בפרק הצמיחה שהחל בשנת 2004 ונבלם במהלך השנה האחרונה, חלו שינויים רבים בסביבה הכלכלית המשפיעה על היצוא הישראלי ובפרט על
התעשייה: הסחר העולמי גדל בקצב מהיר, תנאי הסחר הורעו משמעותית, ושער החליפין הנומינלי והריאלי אופיין בתנודות. במקביל גדל היצוא הישראלי
בקצב מהיר עד אמצע השנה הנוכחית - אז חל מפנה חד והיצוא התכווץ. התפתחויות אלה חידדו את השאלה בדבר מידת הרגישות של היצוא לכל אחד
מהגורמים הללו.
להלן תתואר השפעת השינויים ברווחיות, ברכיביה, ובביקוש העולמי על היקף הייצוא (הכמותי) של תתי-ענף בתעשייה שמשקל הייצוא בהם גבוה. כן
תתואר השפעת שינויים אלה על משקל הייצוא בסך הייצור של אותם ענפים.
איור 1 מציג את התפתחות המשתנים המרכזיים שעשויים להשפיע על היצוא של ישראל - שער החליפין הריאלי, תנאי הסחר והיבוא של ארה"ב, המבטא
את הסחר העולמי. כפי שניתן לראות, הסחר העולמי עלה בהתמדה מאז שנת 2003. תנאי הסחר הורעו במהלך רוב התקופה, ואילו הפיחות בשער
החליפין נבלם בתחילת 2006 ומאז יוסף השקל בשיעור חד. ההרעה בתנאי הסחר, בפרט בשנתיים האחרונות, פגעה באופן ניכר ברווחיות היצוא, ואילו
השפעתו של שער החליפין הנומינאלי הייתה נמוכה יותר – עקב עליית המחיר הדולרי של היצוא[1].
לוח 1 מציג עובדות עיקריות על תת-הענפים שנבחנו בתקופת המדגם – 1996-2008. מהלוח עולה כי ההבדלים בין ענפי היצוא שבמדגם מבחינת שינוי
המחיר העולמי לא התבטאו בשינויים כמותיים מקבילים של יצוא אותם ענפים. השיפורים הטכנולוגיים המואצים בענפים כגון פלסטיק וגומי, מכונות וציוד
ואלקטרוניקה מיתנו מאוד את עליית המחיר באותם ענפים ולכן קשה לזהות את השפעת שינוי המחיר על כמות היצוא בפרספקטיבה ארוכת טווח כזאת.
לעומת זאת ניתן לראות כי בענפים שבהם גדל היבוא של ארה"ב בשיעור ניכר גדל במקביל גם היצוא של ישראל, והשפעה זו מתבטאת דווקא בבחינה
ארוכת טווח - בלוח 1.
 

 
כדי לבחון גם את ההשפעות קצרות הטווח של המשתנים השונים וכן את השפעת השונות לאורך זמן ברמת הענף הבודד על היצוא הכמותי, נעשה שימוש ברגרסיות ל-8 ענפי היצוא המפורטים בלוח לעיל, לאורך 13 שנות המדגם. השפעת הביקוש העולמי ותנאי הסחר היא אקסוגנית ולכן קל לפרש את
תוצאות הרגרסיות כמבטאות אותה. לעומתם, נקבע שער החליפין הריאלי סימולטנית עם היקף היצוא ולכן לא ניתן לאמוד את השפעתו בו זמנית. לכן
אמדנו את השפעת המשתנים האלה בפיגור של שנה, ובניסוחים שבהם יש פיקוח על היצוא - גם בהם בפיגור של שנה[2].
תוצאות הרגרסיות המוצגות בלוח 1, מלמדות כי הן לתנאי הסחר והן לביקוש העולמי, המבוטא על ידי היבוא של ארה"ב, הייתה השפעה חיובית ומובהקת
על היקף היצוא של כל הענפים במדגם (משוואות 1 ו-2), וכן על משקל היצוא בסך התוצר של ענפים אלה. עוצמת השפעתם של תנאי הסחר גדולה מהשפעת הביקוש העולמי. עם זאת, השפעת הביקוש העולמי היא מיידית ומתמשכת, ואילו השפעת תנאי הסחר נמצאה רק בפיגור של שנה[3]. תוצאות
אלה עמידות לניסוחים השונים, למעט השפעת הסחר העולמי על משקל היצוא בתוצר שלא נמצאה מובהקת בניסוח המנטרל את השפעת היצוא בפיגור.
בחינה על פי רמת העצימות הטכנולוגית – מסורתית, מעורבת ומתקדמת, העלתה כי היצוא בענף הטקסטיל המסורתי הושפע רק משינויים בתנאי הסחר
ואילו לשינויים ביבוא של ארה"ב לא הייתה השפעה עליו, אולי בגלל התחרות הקשה מצד מדינות עתירות עבודה המגדילות בהתמדה את חלקן בסחר
העולמי במוצרים אלה. המסקנות מהממצאים באשר להשפעת הסחר העולמי ותנאי הסחר בענפים המתקדמים והמעורבים (משוואות 3 ו- 4) דומות לאלו העולות מהמשוואות הכוללות את כל הענפים במדגם.
לתנאי הסחר הייתה, כאמור, ההשפעה החזקה והעמידה ביותר על היצוא. השינויים בתנאי הסחר בתקופה זו נבעו בעיקר מתנודות במחירי התשומות המיובאות, שעלותן היא מעל 40 אחוזים מפדיון היצוא, ומחירן עלה בתקופת המדגם בשיעור שנתי ממוצע של 4.5 אחוזים. מחירי היצוא (להוציא את ענף הכרייה והחציבה) לעומת זאת עלו בשיעור נמוך הרבה יותר. מחירי התשומות המיובאות הושפעו בתקופה זו מהצטמצמות הפער בין ההיצע הפוחת
לביקוש הגובר להם, דברים האמורים במיוחד בנפט הגולמי[4], התפתחות שמעלה את מחיר חומרי הגלם. גורמים אלה לשינויים במחירי היבוא נתפסים כקבועים יחסית לשינויים אחרים; מחקרים בעולם מראים, כי השפעת שינויים הנתפסים קבועים ומתמשכים חזקה מהשפעת שינויים הנתפסים כזמניים.
התוצאות באשר למידת ההשפעה של שער החליפין הריאלי על היצוא רגישות לניסוחים השונים. השפעת שער החליפין ברגרסיה שבה לא נוטרלה
השפעת היצוא בפיגור (משוואה 1) נמצאה חיובית ומובהקת, גבוהה מהשפעת היבוא של ארה"ב אך נמוכה מהשפעת תנאי הסחר. לעומת זאת פיקוח
על היקף היצוא בפיגור (משוואה 2) הקטין את המקדם להשפעת שער החליפין הריאלי והוא לא שונה מ-0 באופן מובהק. עם זאת ייתכן כי לשער החליפין הריאלי השפעה שקשה לזהותה על סך היצוא של הענפים במדגם, בגלל המגבלות שאוכפת בעיית הסימולטניות על ניסוח הרגרסיות.
הבחינה על פי רמת העצימות הטכנולוגית העלתה כי שער החליפין הריאלי השפיע על יצוא הענפים המעורבים באופן חיובי ומובהק: גמישותו ביחס ליצוא נמצאה יחידתית, לאחר פיקוח על היצוא בפיגור (משוואה 4). לא נמצאה השפעה לשער החליפין הריאלי על יצוא הענפים המתקדמים; ייתכן כי הענפים המעורבים הושפעו משינויים בשער החליפין הריאלי בעוד שהתנודות שחלו משנת 2000 ביצוא הענפים המתקדמים דווקא היו מהגורמים לשינוים
בשער[5].
ממצאינו עולים בקנה אחד עם עבודתו של סופר (2005) שמצא השפעה חיובית של שער החליפין הריאלי רק לאחר השמטת יצוא ענפי הטכנולוגיה
העילית. חיזוק נוסף לממצאים אלה ניתן למצוא בעבודתו של Chinn (2004a) שטען כי באמידת ההשפעה של שער החליפין הריאלי על הגרעון המסחרי בארה"ב, יש להשמיט את ענפי הטכנולוגיה העילית והסביר כי התפתחות המחירים וכמויות היצוא בענפים אלה שונות מההתפתחויות בכלכלה כולה.
 
 
להרחבה, ראה סקירת ההתפתחויות בחודשים מאי עד אוגוסט 2008, בנק ישראל, חטיבת המחקר. 1
זאת על מנת לפתור את האנדוגניות הנובעת ממתאם סידרתי: היצוא מתואם הן עם היצוא בתקופה הבאה והן עם שער החליפין הריאלי הבו זמני.
פיקוח על היצוא בפיגור מנכה מתאם זה. יש לשים לב שהייסוף החד בשנה האחרונה לא בא לידי ביטוי במדגם שלנו בגלל שהבדיקה היא להשפעתו בפיגור של שנה.		 2
בלוח 1 מוצגות תוצאות של רגרסיות בהן כל המשתנים המסבירים הם בפיגור. ברגרסיות דומות כשהמשתנים מופיעים בו זמנית רק השפעת הביקוש העולמי נמצאה מובהקת. 3
ישנם סימנים לבלימת הגידול בתפוקת הנפט בעולם והתקרבות לשיא התפוקה העולמית, יש לזכור שגם בעבר היו סימנים כאלה והתגלו מקורות נפט נוספים, אך עצם הציפיות למגבלה יכולות להוביל לעליות מחירי היבוא. 4
תופעה זו מוכרת בשם "המחלה ההולנדית", והיא מתארת מצב שבו גידול חד בהכנסות החיצוניות הודות למגזר אחד עלולה לפגוע במגזרים אחרים
עקב התחזקות המטבע המקומי ופגיעה ברווחיות של אותם מגזרים. עם זאת, לא נמצאה השפעה לשער החליפין הריאלי על יצוא ענף הטקסטיל המסורתי.		 5