|
11.01.04 גיוס ההון המקומי של חברות בשנת 2003
מהמחלקה המוניטרית בבנק ישראל נמסר, כי ב-2003 נמשכת ההתרחבות, שהחלה ב-2002, של גיוס ההון ע"י חברות עסקיות בשוק האג"ח הקונצרניות, במיוחד באמצעות הנפקות של ניירות ערך לא-סחירים למשקיעים מוסדיים. היקף הגיוס באמצעות ההנפקות הלא-סחירות גדל עד נובמבר ב-54 אחוזים לעומת 2002 כולה. במהלך 11 החודשים הראשונים של השנה גייסו חברות ישראליות, בבורסה ומוחצה לה (לא כולל גיוסים בחו"ל), כ-17 מיליארדי ש”ח - מתוכם 55 אחוזים באמצעות ני"ע לא-סחירים, 32 אחוזים באג"ח סחירות, והיתר במניות וני"ע המירים. זאת לעומת שנת 2002 כולה, שבה הסתכם גיוס ההון ב-13.6 מיליארדי ש”ח - מתוכם 45 אחוזים באמצעות ני"ע לא-סחירים, 31 אחוזים באג"ח סחירות, והיתר במניות וני"ע המירים. במחלקה המוניטרית מציינים, כי הפעילות בשוק האג"ח הקונצרניות בארץ אינה מפותחת ביחס לשוק האג"ח הממשלתיות וביחס לשווקים המקבילים במדינות המפותחות. להתעוררות היחסית בשוק זה, שהחלה עוד בשנת 2002, מספר גורמים: ראשית, בצל המיתון במשק והקשיים בהחזר אשראי - בעיקר בענפי הטכנולוגיה העילית - הבנקים הפכו ליותר סלקטיביים במתן אשראי והפיקוח על הבנקים החמיר את הוראותיו בתחום זה. לאור זאת, הלך וגבר המחסור של חברות עסקיות במימון פעילותיהן באמצעות אשראי בנקאי. לפיכך, פנו החברות לשוק ההון כדי לחפש מקור מימון חלופי; שנית, ירידת התשואות בשוק האג"ח הממשלתיות, המשמשות בסיס לתמחור האג"ח הקונצרניות, הוזילה את גיוס החוב של החברות ואיפשרה לחברות לשפר את מבנה ההון שלהן. ירידה נוספת בעלות של גיוס ההון של חברות התבטאה בירידת המירווח בין התשואות בהנפקות הפרטיות הלא-סחירות לתשואות של האג"ח הממשלתיות לטווחים מקבילים - מ-2 אחוזים בממוצע אשתקד לכ-1.7 אחוזים בממוצע השנה; שלישית, על רקע צמצומן של הנפקות האג"ח הממשלתיות בארץ במחצית השנייה של השנה והפסקת הנפקתן של אג"ח מיועדות לקרנות הפנסיה במסגרת הרפורמה בפנסיה, ובמקביל לירידת התשואות בשוק - רכשו המשקיעים אג"ח קונצרניות כאפיק השקעה חלופי וכדאי יותר; רביעית, פדיונות האג"ח הממשלתי צמוד המט"ח מסוג "גלבוע" יצרו, על רקע הפסקת הנפקתן, עודף ביקוש לנכס מסוג דומה – האג"ח הקונצרני צמוד המט"ח מהווה חלופה. חמישית, הושוו תנאי המיסוי של האג"ח הקונצרניות לתנאי המיסוי על הפיקדונות בבנקים, שקודם לכן היו פטורים ממס. מבדיקת הרכב ההנפקות של אג"ח קונצרניות לפי בסיס ההצמדה עולה, כי חלקן של האג"ח הצמודות למדד ולדולר עומד ב-2003 על למעלה מ-90 אחוזים מההנפקות, למרות שפחתה אי-הוודאות בתחומי האינפלציה ושער החליפין השנה. זאת, אולי עקב אופק ההשקעה של המשקיעים המעורבים בהנפקות אלה – משקיעים מוסדיים לטווח ארוך. כך, בהנפקות הלא-סחירות כ-80 אחוזים מהניירות היו צמודים למדד, 12 אחוזים צמודים לדולר - רובם בתחילת השנה - והיתר שקליים; בהנפקות הציבוריות 38 אחוזים מהניירות היו צמודים למדד ו-55 אחוזים היו צמודים לדולר, בין היתר, בשל פדיונות ה"גלבוע", כאמור, והיתר - שקליים. במחלקה המוניטרית מסבירים, על רקע העלייה בהיקף ההנפקות של אג"ח קונצרניות לא-סחירות בשנתיים האחרונות, להנפקה של ני"ע לא-סחירים מספר יתרונות על פני הנפקת ני"ע סחירים: ראשית, הנפקת ני"ע לא-סחירים אינה מותנה בהכנת תשקיף, תהליך שכרוכים בו זמן ועלויות גבוהות לחברה המנפיקה, והוא אף מחייב את חשיפתה; שנית, העמלות שהחתם גובה מהחברה על הנפקת ני"ע לא-סחירים נמוכות יותר מהנפקת ני"ע סחירים, שכן הוא אינו נותן התחייבות חיתומית; שלישית, בהקשר זה של העלויות הנמוכות יחסית, ראוי לציין כי הסחירות בשוק האג"ח הקונצרניות דלה יחסית, ובמובן זה, חברות אינן מוצאות עדיפות בולטת להנפקת אג"ח סחירות לעומת אג"ח לא-סחירות; רביעית, כללי השיערוך של ני"ע לא-סחירים הם לפי מחיר הרכישה ותנאי הנייר ביום ההנפקה, בניגוד לני"ע סחיר, המשוערך לפי שוויו בשוק. כללים אלה מקטינים את חשיפת המשקיעים לתנודות של מחירי השוק. לצד ההתעוררות בשוק האג"ח הקונצרניות הלא-סחירות, שתוארה לעיל, עדיין בולטת התחרותיות הנמוכה יחסית בשוק ההון. כך למשל, ריכוזיות השליטה של הבנקים בענף החיתום גבוהה יחסית: מרבית ההנפקות הקונצרניות מנוהלות ע"י מספר מצומצם של חברות חיתום – רובן של הבנקים הגדולים. גיוס ההון של חברות
לפי סוגי ני"ע,
המקור: הבורסה לניירות ערך, דיווחים מחברות נבחרות בתחום הנפקת אג"ח קונצרניות לא-סחירות ופרסומים שונים לציבור. * אומדן. ** לא כולל הנפקות בחו"ל ואג"ח להמרה לא-סחיר. *** עד נובמבר. |
גיוס ההון המקומי של חברות בשנת 2003
גיוס ההון המקומי של חברות בשנת 2003
11/01/2004