9.5.07
 
דבר נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, בועדת הכספים של הכנסת - הצגת דוח בנק ישראל לשנת 2006
 
יושב-ראש ועדת הכספים של הכנסת, חבר הכנסת סטס מיסז'ניקוב, חברי הכנסת הנכבדים. אני שמח להיות כאן היום ולהמשיך את המסורת החשובה של הצגת דוח בנק ישראל בפני ועדת הכספים של הכנסת.
ראשית, אני רוצה לברך את הצוות שהכין את הדו"ח, שהורכב מאנשי מחלקת המחקר, המחלקה המוניטרית, פעילות המשק במט"ח ויחידת היציבות הפיננסית, ובראשו עמדה ד"ר קרנית פלוג – מנהלת מחלקת המחקר.
כפי שכולנו כבר יודעים, שנת 2006 הייתה אחת השנים המוצלחות ביותר של הכלכלה הישראלית. ראינו זאת, בצמיחה הגבוהה, בירידה בשיעור האבטלה, בשיפור בתעסוקה, בעודף המרשים בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, בהיקף ההשקעות הזרות, ביציבות המחירים וביציבות הפיננסית. כל זאת, על רקע הצמיחה המהירה בכלכלה העולמית. וכל זאת, למרות שמדובר בשנה שבה הייתה מלחמה.
לצד ההצלחות אסור לנו לשכוח כי עדיין יש שלושה נושאים שבהם העבודה עוד רבה – למרות שחלה בהם התקדמות: רמת האבטלה עדיין גבוהה יחסית, המשקל של החוב הציבורי בתמ"ג עדיין כבד ורמת העוני עדיין גבוהה. אבל כאמור, ב-2007 ובכלל ב-3 השנים האחרונות, חל שיפור בתחומים אלה – בעיקר בזכות הצמיחה הגבוהה.
דבר זה רק ממחיש עד כמה חשוב שהמדיניות המקרו-כלכלית תתמקד ביעד העיקרי שלה: לשמר את הצמיחה הגבוהה ולהפוך אותה למתמשכת.
גם השנה תלוי המשך ההצלחה של הכלכלה הישראלית בשלושה גורמים עיקריים – א. ההתפתחויות בכלכלה העולמית, שעליהן אין לנו השפעה; ב. המצב הגיאו-פוליטי, שעליו יש לנו השפעה חלקית; ג. המשך האסטרטגיה הכלכלית שהממשלה הובילה בשנים האחרונות, שעליו יש לנו שליטה מלאה. ואני מתייחס לשלושה מרכיבים שלה:
המשך האסטרטגיה התקציבית – בעיקר שמירה על גירעון נמוך בתקציב הממשלה, ובדרך הזאת, על המשך הורדת משקלו הגבוה של החוב בתמ"ג. כדאי לנו מאוד לנצל את השנים הטובות האלה, מבחינה כלכלית, כדי להתמיד במסלול הירידה – עד להגעתו לרמות המקובלות בעולם: כ-60 אחוזי תמ"ג – ואף פחות, כמו בחלק מהמדינות. המשך הצמצום בנטל החוב בתמ"ג תגביר את חסינותו של המשק לזעזועים, תפנה מקורות לצרכים חשובים אחרים של המשק, ותאפשר לממשלה לנהל מדיניות אנטי-מחזורית בעת הצורך.  
המשך האסטרטגיה המוניטרית – הפועלת להבטחת יציבות מחירים, שהיא מרכיב בסיסי ביציבות הכלכלית והפיננסית של המשק וכן תשתית לצמיחה המתמשכת.  
המשך הרפורמות במשק - רצוי להמשיך ולהשלים את הרפורמות המבניות בתחומי ההפרטות, החינוך, התחרות והתשתית, שיתמכו בהמשך של גידול הפריון במשק ובצמיחה. בהקשר הזה אני רוצה להדגיש גם את המשך פיתוח התשתית הפיננסית והגברת התחרות בשוק ההון – בפרט בין המוסדות הפעילים מול משקי הבית. זהו תהליך מאוד חשוב שיתמוך גם הוא בהמשך הצמיחה.  
בסוף אני רוצה להתייחס לשלוש סוגיות: (1) המדיניות המוניטרית; (2) המצב הכלכלי של המשק, על רקע המצב הפוליטי; ו-(3) הצטרפות ישראל לארגון ה-OECD.
המדיניות המוניטרית: אנחנו נמצאים כעת במצב טוב שבו המשק צומח מהר, האינפלציה מאוד נמוכה – אפילו מתחת ליעד. במסגרת ניהול מדיניות הריבית אנחנו מסתכלים על היעד העיקרי שלנו, יעד האינפלציה, ועל היעדים המשניים: תרומה לפעילות הכלכלית ותמיכה ביציבות הפיננסית של המשק. מאחר וכל שינוי בריבית תורם גם לשינויים בצמיחה ובמחירי הנכסים הפיננסיים, אנחנו צריכים לקחת בחשבון את התחלופה בין שלושת הגורמים הללו בהקשר להחלטות הריבית: בין האינפלציה, הצמיחה, ויציבות פיננסית. זה שיקול חשוב במסגרת מדיניות ריבית וימשיך להנחות אותנו בהחלטות שנקבל בעתיד, כמו בהחלטות שקיבלנו עד עכשיו. זאת, מתוך מטרה ברורה לנסות ולהביא את האינפלציה לתוך תחום היעד. משום שאנחנו מתחשבים בתחלופה הזו, אנחנו פועלים באופן הדרגתי ושקול תוך כדי כך שאנחנו שואפים לכך שהתכנסות האינפלציה לתוך היעד תתרחש קרוב לסוף 2007. 1.
המצב הכלכלי של המשק, על רקע המצב הפוליטי: בכל פעם שאני משוחח עם משקיעים או אנליסטים מחו"ל, הם שואלים תמיד את אותה שאלה: "איך יתכן שמצב המשק כל כך טוב למרות כל הבעיות הקשורות לצד הפוליטי?" התשובה שלי היא: (1) המשק העולמי צומח בקצב מרשים; (2) הממשלה מצליחה להמשיך ולשמור על המשמעת התקציבית – דבר שלגביו יש קונסנזוס בחברה הישראלית; (3) בנק ישראל ממשיך להיות עם היד על הדופק ומנסה להשיג את יעד האינפלציה תוך תרומה לצמיחת המשק אבל גם – וזה לא פחות חשוב – תוך תמיכה ביציבות הפיננסית (4) במשך 15 השנים האחרונות בנינו במשק הישראלי מסגרת כלכלית חזקה ואיתנה הרבה יותר מזו שהייתה קודם לכן – במיוחד בתחומי שוק מט"ח והשווקים הפיננסיים; (5) הסקטור העסקי כבר הוכיח במלחמה שחווינו בקיץ האחרון את יכולתו להמשיך ולתפקד די טוב ולעמוד די יפה בלוחות הזמנים בנוגע להזמנות מהארץ ומחו"ל - ובכך תרם לעמידות המשק. 2.
הצטרפות ישראל לארגון ה-:OECD ארגון ה-OECD נמצא בתהליך של קבלת החלטות לגבי מספר המדינות החדשות לקראת כנס השרים במאי 2007. בנק ישראל וכל המשרדים הרלוונטיים האחרים, נמצאים בתהליך עבודה - שאנחנו מקווים יביא בסופו של דבר להצטרפות של ישראל לארגון ה-OECD. חשוב שנושא זה ימשיך להיות בסדר חשיבות גבוה בתכנית העבודה של כל הגופים המעורבים בכך אצלנו, תוך קידום הנושאים השונים הנדרשים לכך. חברות ישראל בארגון ה-OECD תהיה שלב חשוב בתהליך השילוב של המשק הישראלי בכלכלה העולמית, בתור משק מפותח ומודרני. אני מקווה שנשיג זאת. 3.
 
 

​