04.11.2010
 
 
דברי נגיד בנק ישראל היום במפגש המועדון המסחרי תעשייתי בתל אביב.
 
נגיד בנק ישראל נאם היום בפני המועדון המסחרי התעשייתי בתל אביב. הנגיד התייחס למצב הכלכלה, יותר משלוש שנים לאחר תחילת המיתון בארה"ב. בתחילת המיתון לא סברו קובעי המדיניות בארה"ב שמשבר הסאב-פריים יכול להתפתח כפי שהתפתח, בשל הערך הנמוך יחסית של הלוואות הסאב-פריים בסך המאזנים של הבנקים. אולם המשבר התפתח כפי שראינו, ולולא המדיניות האמיצה של הבנקים המרכזיים והממשלות בארה"ב, באירופה, ובעולם כולו, סביר להניח שהמשבר היה מתפתח להיות חמור יותר אפילו מהמשבר הגדול של שנות ה-30.
בארה"ב, למרות שהחלה צמיחה בשיעור חיובי, עדיין יש תחושה כללית של מיתון, והפד הודיע אתמול על תכנית ההרחבה המוניטרית QE2. מדינות אירופה עדיין במצב קשה, ולמעשה, המדינות היחידות שצומחות בתקופה זו הנן המדינות שבהן המערכת הפיננסית המשיכה לתפקד בתקופת שיא המשבר, וכך, הורדת הריבית שבוצעה על ידי הבנקים המרכזיים בכל העולם הצליחה לחלחל אל המשק דרך המערכת הבנקאית והפיננסית שהמשיכה לתפקד. כך היה המצב בישראל, ולכן אנו מדגישים כל הזמן את החשיבות של מערכת פיננסית ובנקאית יציבה. למזלנו, המערכת הבנקאית בישראל הייתה שמרנית, הפיקוח היה הדוק, והציבור, שבעבר התלונן על כך, מכיר כבר היום בחשיבות שבפיקוח יעיל.
המצב המאקרו כלכלי בישראל טוב: התוצר צומח, תקציב הממשלה במצב בריא והגירעון חוזר לרדת, האינפלציה בתוך היעד, העודף בחשבון השוטף נמשך, המערכת הבנקאית יציבה. האבטלה עלתה בשיעור נמוך יחסית וחזרה כבר כמעט לרמתה ערב המשבר. למעשה, המשק חזר כמעט למצב של תעסוקה מלאה. עם זאת, הייסוף בשער החליפין נמשך, והמדיניות שהוכרזה אתמול בארה"ב גרמה לדולר להיחלש היום מול כל המטבעות בעולם, כולל מול השקל. קובעי מדיניות בעולם כולו מביעים כעס על מהלך המדיניות שהכריזו האמריקנים. אולם, אם עלינו לבחור בין משק אמריקאי במיתון עם דולר חזק, לעומת משק אמריקאי צומח עם דולר חלש, לדעתי מוטב לנו לבחור באפשרות השנייה. צמיחת המשק העולמי תלויה בצמיחת המשק האמריקאי, ויש לקוות שצמיחה זו תתחדש כתוצאה מהצעדים שהודיע עליהם אתמול הפד.
בנק ישראל ממשיך להתערב בשוק המט"ח כדי למנוע ייסוף חד ומהיר בשער החליפין, אשר יקשה על המשך צמיחת הייצוא והמשק הישראלי. השער שאליו אנו מתייחסים בהחלטות אלו הנו השער האפקטיבי, אשר מושפע פחות מהתפתחויות כמו אלו של הימים האחרונים, בהם הדולר נחלש בעולם למול מטבעות אחרים שמתחזקים. את השפעת הרכישות על כמות הכסף אנו מעקרים, על מנת למנוע צמיחה בקצב האינפלציה.
מהם בכל זאת הקשיים שהמשק הישראלי ניצב בפניהם? ובכן, הציפיות לאינפלציה מראות שהמחירים צפויים לעלות בשיעור קרוב לגבול העליון של היעד. הציפיות גבוהות גם בגלל שהמשק מתקרב לרמה של תעסוקה מלאה, וגם בגלל שמחירי הדירות ממשיכים לעלות, ואילו שכר הדירה עדיין לא הגיע לרמה הנגזרת ממחירי הדיור הנוכחיים. לכן אנו צופים ששכר הדירה יעלה בשנה הקרובה בכ6-8%, ולכך תהיה השפעה על האינפלציה.
לעליית מחירי הדיור יש גם השלכה על המערכת הפיננסית. מחירי דיור המתייקרים בקצב מהיר הביאו למשברים רבים, כולל למשבר הנוכחי, ואין בכוונתנו לאפשר משבר פיננסי כתוצאה מההתפתחויות בשוק הדיור בישראל. מדוע מחירי הדירות עולים? אין ספק שהדבר קשור בתנאי הביקוש וההיצע בשוק הדיור. עד לרביע השני של השנה הנוכחית קצב הבנייה בישראל לא האיץ, למרות עלייה חדה במחירי הדירות, כלומר, ההיצע הגיב לאט לגידול בביקוש. אם יימשך קצב הבנייה שאנו רואים בתקופה האחרונה, סביר להניח שההיצע יגדל ומחירי הדירות יתייצבו. גם הממשלה מעוניינת בכך מאוד והיא עושה מאמצים להרחיב את ההיצע. עם זאת, בנק ישראל מחויב על פי החוק למנוע את התפתחותה של בועה, משום שזו תסכן את המערכת הפיננסית. בנק ישראל יכול לפעול רק מצד הביקוש, ואנו נמשיך לעשות זאת במידת הצורך. אפילו אם מחירי הדירות לא היו משפיעים על האינפלציה, היינו נדרשים להגיב להתפתחותם בשל השפעתם האפשרית על המערכת הבנקאית והפיננסית.
המשך הצמיחה במשק הישראלי תלוי מאוד בהתחדשות הצמיחה בחו"ל. נכון לעכשיו המשקים העיקריים איתם אנו סוחרים מתקשים לצאת מהמשבר, והדבר בא ככל הנראה לידי ביטוי בהתפתחות הייצוא של ישראל ברביע השלישי. אי לכך, הפעילות הכלכלית בישראל צריכה להתבסס בתקופה הקרובה על הביקושים הפנימיים – בניית דירות, למשל, ומוצרים מקומיים אחרים. בכל מקרה, בנק ישראל אינו מתכוון לאפשר לאינפלציה להתפרץ מחדש. הזיכרון האינפלציוני שלנו מספיק חזק כדי שלא נאפשר זאת.