דברי נגיד בנק ישראל והמפקח על הבנקים
בוועדת הכספים של הכנסת על נפילת בנק למסחר
נגיד בנק ישראל, ד"ר דוד קליין אמר היום בועדת הכספים, כי הוא משוכנע שהפיקוח על הבנקים עשה
מלאכתו בצורה נאמנה ומקצועית. הנגיד הסביר, כי הפיקוח על הבנקים ממקד את בדיקותיו בתחומים
בהם עשויים להיות ניגודי גישות בינו לבין הנהלות הבנקים, ובמיוחד, רמת הסיכונים שהנהלות הבנקים
מוכנות לקחת, ומניעת ניגודי עניינים בין טובת הציבור לטובת הנהלה והבעלים. דווקא בתחום מניעת
מעילות ואיתורן המוקדם, אין שום ניגוד כזה, ומעניינם העליון של ההנהלה והדירקטוריון של כל בנק
למנוע זאת. לכן מקובל בארץ, כמו בעולם, שמערכות הבקרה והביקורת הפנימית של הבנקים הן הגורם
העיקרי המופקד על תחום זה, ולא הפיקוח על הבנקים.
הנגיד ציין שבבנק למסחר לא הצליחו המערכות הפנימיות למנוע או לאתר את המעילה, אפילו לא
כשהגיעה למימדים רחבים, ולחץ הביקורת של הפיקוח על הבנקים הוא שהביא את המועלת לפנות
למשטרה ולהודות במעילה.
מפאת היקף המעילה ונזקיה ברור שמתחייבת בדיקה והפקת לקחים מהארוע, ונכון יהיה שהבדיקה
תעשה בידי גורם חיצוני לבנק ישראל.
נגיד בנק ישראל חזר ואמר, כי כפי שפורסם בהודעה לעיתונות בשבוע שעבר, בכונתו לפנות לממשלה
לקבלת אישורה למתן ערבות למפקידים תמימים. פרטי הנושא מלובנים עם הגורמים הממשלתיים
הנוגעים בדבר.
במסגרת הפקת הלקחים הציע הנגיד לשקול מחדש מספר היבטים:
1. ביטוח פיקדונות בישראל.
2. שיפור בקרת הלקוחות על חשבונותיהם ע"י הרחבת חלופות הדיווח ללקוח על מצבת הפיקדונות,
ההשקעות, החשיפות בנגזרים והאשראי שלו. זאת, באופן נפרד ובלתי תלוי ברפרנט המטפל בלקוח,
ותוך הגברת מודעות הלקוחות לכך, שאם הם מאתרים אי התאמה ביתרותיהם, עליהם לפנות
לביקורת פנימית/גורם אחר ולא לרפרנט המטפל בהם תמיד.
3. קביעת מנגנון בחוק לאישור מוקדם של הדירקטורים, המנכ"ל והמבקר הפנימי, תוך הגדרת כישורי
מינימום (השכלה, ניסיון בבנקאות/בפיננסים).
4. מתן סמכות למפקח על הבנקים להיעזר ברואי החשבון החיצונים של הבנקים למשימות ביקורת.
בדבריו בועדה הדגיש המפקח על הבנקים, ד"ר יצחק טל, כי שום מערך פיקוח על הבנקים בעולם אינו
יכול ואינו מתיימר להחליף את כל מערכות הניהול והבקרה הבסיסיות של הבנקים. לפי עקרונות ניהול
בנקאי ונורמות פיקוח בינלאומיות, קיימת חלוקת תפקידים ואחריות ברורה בין הגורמים השונים:
ההנהלה, הדירקטוריון, הביקורת הפנימית, רואה החשבון החיצוני והפיקוח על הבנקים.
הפיקוח על הבנקים אינו יכול לפעול תחת הנחה, שכל המערכות הפנימיות בבנק כושלות, שכל הדיווחים
אליו כוזבים, ושהנכסים הרשומים בספרי הבנק (לרבות אלה שבוקרו ואושרו ע"י רואה החשבון
החיצוני) הם פיקטיביים.
לכל פיקוח על בנקים בעולם יהיה קשה מאד לאתר מעילה שנעלמה מעיני העובדים שעבדו בצמוד
למועלת; מעיני מנהליה - שאישרו את ההלוואות הפיקטיביות שיזמה ואת העברות הכספים שביצעה;
מעיני בקר האשראי והחשבונאי הראשי - שאמורים לאתר התפתחויות חריגות בהלוואות; מעיני הנהלת
הבנק, שאמורה היתה לאבחן לפחות את תחלופת האשראי (וזרם ה"הלוואות" שיזמה המועלת כנגד
שיעבוד הפקדונות), מעיני דירקטוריון הבנק, שאמור היה לסקור ולדון מדי כחודש - חודשים
בהתפתחויות העסקיות בבנק; מעיני הביקורת הפנימית, שצריכה לבחון דוחות על תנועות חריגות
בחשבונות ולאמת את יתרות הפקדונות וההלוואות מול הלקוחות; מעיני רואה החשבון החיצוני - שצריך
לערוך את סקר הבקרה בבנק, ולקבל אישור לקוחות לאימות היתרות בחשבונותיהם. זהו תפקידם על פי
תקני ביקורת מחייבים בארץ ובעולם ציין המפקח. המפקח הבהיר כי הפיקוח על הבנקים, בישראל כמו
בכל העולם, לא אמור לפנות ללקוחות בנקים בבקשה לאמת יתרות. המועלת הצליחה להעלים גם מעיני
כל עשרות הלקוחות שבחשבונותיהם בוצעו הגניבות את מצב החשבון האמיתי, וזאת למרות שרבים
מהם ודאי ביררו מעת לעת את יתרותיהם.
המפקח גילה, שעל פי ממצאים ראשונים של בדיקת המעילה, נראה שכספי המעילה נגנבו מהבנק ברובם
המכריע בשנים עשר החודשים האחרונים, וגם זאת, בקצב גובר והולך לקראת סוף התקופה. מבדיקות
ראשוניות אלו עולה שהגניבות שנעשו בשנים 2000-1997 היו, כנראה, בהיקף קטן יחסית. זהו גם
ההסבר לכך שההרעה במצב הנזילות של הבנק, שהביאה לחשיפת הפרשה, התבטאה רק בחודשים
האחרונים.
הפיקוח על הבנקים הוא שאיבחן בשבועות האחרונים את ההחרפה במצב הנזילות של הבנק, ודרש
מהבנק לבדוק ולטפל בבעיה. כאשר הבעיה החריפה, התעורר חשד בפיקוח על הבנקים, שמא מדובר
אפילו במעילה. בו ביום (יום א') נשלח לבנק צוות ביקורת לבדוק גם חשד זה, ולאבחן את הסיבות
האמיתיות למצוקת הנזילות של הבנק. ביום ד' אותר ריכוז חריג של הלוואות שניתנו כנגד פקדונות.
הסברי מנהלי הבנק לתופעה לא התקבלה על דעת מבקרי הפיקוח על הבנקים, והם דרשו ממנהלי הבנק
ומגב' אלון (שטיפלה בלקוחות אלה) את תיקי הלקוחות. בעקבות זאת, ומשהבינה גב' אלון שלא תוכל
להסתיר עוד את המעילה מפני הביקורת, עזבה בבוקר יום ה' את הבנק והסגירה עצמה למשטרה.
המפקח גילה שביקורות הפיקוח על הבנקים בבנק למסחר היו באינטנסיביות רבה יחסית והן התמקדו
בפעילויות עתירות סיכון - הלוואות גדולות בענפי משק רגישים, פעילויות מעו"ף ואשראי למימונן,
פעילות חדר עסקות וכד'. הביקורות חשפו ליקויים בבקרות, אך לא היה בהם כדי לרמוז על המעילה
בבנק, מה עוד הנהלת ודירקטוריון הבנק הודיעו לפיקוח כי הליקויים תוקנו.
דר' טל הדגיש, כי אילו פעלו מערכות הבקרה הפנימית הבסיסיות של הבנק היתה המעילה נמנעת או
לפחות מאותרת כבר בשלביה הראשונים.