11.1.2006
 
ד"ר מישל סטרבצ'ינסקי, המשנה למנהלת מחלקת המחקר בבנק ישראל, בכנס השנתי של מכון פאלק באוניברסיטה העברית בירושלים:
 
"מס הכנסה שלילי עדיף על שינויים בשכר מינימום הן מבחינת ההשפעה על העוני והן מבחינת ההשפעה על התעסוקה. עם זאת, העלות לקופת המדינה של מתן סובסידיה לבעלי שכר נמוך במסגרת מס הכנסה שלילי גבוהה מזו של העלאת שכר המינימום באחוז דומה".
 
מס הכנסה שלילי עדיף על שינויים בשכר מינימום הן מבחינת ההשפעה על העוני והן מבחינת ההשפעה על התעסוקה. עם זאת, העלות לקופת המדינה של מתן סובסידיה לבעלי שכר נמוך במסגרת מס הכנסה שלילי גבוהה מזו של העלאת שכר המינימום באחוז דומה. כך עולה מדבריו של ד"ר מישל סטרבצ'ינסקי, המשנה למנהלת מחלקת המחקר, בכנס השנתי של מכון פאלק באוניברסיטה העברית בירושלים.
יישום מערכת מס הכנסה שלילי ואכיפה מלאה של שכר המינימום הן בעלות פוטנציאל גבוה להפחתת העוני.
ד"ר סטרבצ'ינסקי ציין כי על פי מחקרים שנעשו בישראל ובעולם, אכיפה או העלאה של שכר המינימום תגרום להקטנת התעסוקה, במיוחד בקרב עובדים בענפים הסחירים. זאת מאחר שעיקר העלות של התכנית מועמסת על המעסיקים, וכתוצאה מכך צפויה הקטנה של התעסוקה. לעומת זאת, מס הכנסה שלילי תעודד כניסה ותמנע יציאה מתעסוקה של פרטים בעלי פוטנציאל השתכרות נמוך.
על פי סימולציה שנועדה לבדוק את ההשפעה של התכניות השונות על העוני, נמצא כי תכנית מס הכנסה שלילי המעוצבת על פי מספר הילדים במשפחה, תוציא מעוני כ-25 אלף משפחות עובדות; שתי התכניות האחרות, העלאת שכר מינימום או אכיפתו לכלל העובדים, צפויות להפחית את העוני בממדים קטנים יותר.
כשמשווים בין העלאת שכר המינימום לבין אכיפתו לכלל העובדים, לאכיפת שכר המינימום פוטנציאל משמעותי יותר להקטנת העוני. האוכלוסייה שתושפע ממדיניות זו מונה כ-170,000 משפחות, בהשוואה לכ-100,000 משפחות שיושפעו מהעלאת שכר המינימום.