תרחישים להתפתחות המשק בשנת 2004
דברי ד"ר קרנית פלוג, מנהלת מחלקת המחקר בבנק ישראל,
בדיון הממשלה על התקציב לשנת 2004
למצגת הקש כאן.
קיימת אי וודאות רבה לגבי התנאים החיצוניים שישררו בשנה הבאה הן בכלכלה העולמית, והן מבחינת הסכסוך עם הפלשתינאים, אשר יש לה השלכות לגבי מידת אי הוודאות ביחס לתמונה המקרו כלכלית שתתרחש בישראל. ניתן לשרטט טווח של תרחישים מקרו כלכליים אפשריים, אשר בקצה הפסימי שלהם הם מתבססים על הנחות בדבר התפתחויות פחות חיוביות בכלכלה העולמית ובסכסוך עם הפלשתינאים ובקצה האופטימי על הנחות חיוביות יותר בשני תחומים אלה. כל תרחיש תלוי כמובן, גם במדיניות הכלכלית המונחת ביסודו. לאור זאת הוכנו, באמצעות מודל המגזר הריאלי של מחלקת המחקר בבנק ישראל, שני תרחישים מקרו-כלכליים התוחמים טווח סביר של התפתחויות ב-2004. תרחישים אלה, המשקפים את קצותיו של הטווח הסביר, שונים זה מזה בתנאי הרקע של המשק ובמדיניות הכלכלית.
תרחיש א' מתבסס על הנחה שתנאי הרקע של המשק - קצב התאוששות של הכלכלה העולמית בכלל וביקוש לתוצרת הענפים המתקדמים בפרט, והמצב הביטחוני - לא יקלו על יציאה מהמיתון ויקשו על נקיטת מדיניות כלכלית שאפתנית. הונח כי תבוצע התאמה תקציבית של כ-10 מיליארדי ש"ח אשר תביא בתנאים אלו לגרעון של 4.5 אחוזי תוצר.
בתרחיש ב' הונח כי תנאי הרקע של המשק יהיו נוחים יותר ויתמכו בצמיחה מהירה יותר. בתנאים אלה התאמה תקציבית באותו ההיקף, שחלק גדול ממנה יהיה בתקציב הביטחון, תביא לירידת הגירעון של הממשלה ל-3.5 אחוזי תוצר. בתרחיש זה הונח גם כי צעדי המדיניות הפיסקלית שינקטו יהיו בעלי השלכות ארוכות טווח ולכן יאותתו באופן אמין על חזרה לתוואי של גירעון פוחת וחוב ממשלתי יורד. כמו כן הונח בתרחיש זה כי ינקטו צעדים נמרצים ביותר לצמצום מספר העובדים הזרים, ולקידום הביצוע ההשקעות בתשתית, על פי תכנית רב-שנתית, כך שהן יגדלו ב-15% יחס לרמתן ב-2003.
כפועל יוצא של המדיניות הפיסקלית ותנאי הרקע השונים בשני התרחישים, תתאפשר גם מדיניות מונטרית שונה. בתרחיש א' גרעון בהיקף רחב יפחית את מקורות המימון העומדים לרשות המגזר הפרטי ויעלה את מחיר גיוס ההון, מה שעלול שלא לאפשר לבנק ישראל להוריד את הריבית לטווח קצר. בנוסף, אי שיפור במצב הביטחוני לא יאפשר ירידה בפרמיית הסיכון של המשק ולכן בתרחיש זה יהיו הן הריביות הארוכות והן הקצרות גבוהות יחסית. בתרחיש ב' רמה נמוכה יותר של הגרעון וירידה בפרמיית הסיכון, בתנאי שהשווקים הפיננסיים ישתכנעו בנחישות הממשלה לחתור להשגת יעד הגרעון הרב-שנתי והפחתת החוב הממשלתי, יאפשרו מיצוי פוטנציאל הירידה של הריבית לטווח ארוך ויכשירו את הקרקע להמשך ההפחתה של ריבית בנק ישראל.
מספר הנחות משותפות לשני התרחישים, אם כי בהיקף כמותי שונה. הונח כי הממשלה תפעל להפחתה ניכרת במספר העובדים הזרים - צעד הכרחי לבלימת העלייה בשיעור האבטלה, בפרט לנוכח צמצום תשומת העבודה במגזר הציבורי. הפחתה זו תושג באמצעות שילוב של ייקור משמעותי של עלות העסקת עובדים זרים והגברת האכיפה. בתרחיש ב' הפחתת מספר הזרים כפולה מזו שבתרחיש א' ומסתכמת ב-40,000. בשני התרחישים הונח כי יישום הרפורמה במיסוי הישיר בכל . מקרה יוקדם ויושלם במהלך 2005, וכי המע"מ ישאר בשיעור של 18% ב-2004.
שני התרחישים תוחמים את הטווח הסביר של אפשרויות הצמיחה של המשק בשנה הבאה. על-פי ההתפתחויות האחרונות בתנאי הרקע של המשק ברור שהמשק אינו בתוואי האופטימי. לפיכך, ועל רקע מצב המוצא שבו מצוי המשק עם חוב ממשלתי גבוה מאוד, ראוי לאמץ הערכה שמרנית יחסית-בחלק הנמוך של הטווח- לצורך ביסוס אומדן המסים, והערכה, הנגזרת מכך, בדבר היקף ההתאמות התקציביות הנדרשות להשגת יעד הגירעון שיקבע. זאת ועוד, חשוב שהמדיניות התקציבית שתאומץ תכלול מרכיבים שיהפכו אותה לאמינה לאורך זמן, ובכלל זה, תבטיח הפעלת מנגנון בקרה לעמידה ביעד הגירעון ותקטין את מרכיבי העלייה האוטומטיים בהוצאות הממשלה. כמו כן חשוב שהממשלה תקדם את התכנית להשקעה מוגברת בתשתיות, ותקדם את הרפורמות בשוקי העבודה והכספים.
המיתון המתמשך של השנים האחרונות מבטא לא רק את התופעה המחזורית אלא גם את ההשפעה המתמשכת של הסכסוך עם הפלשתינים על הפעילות הכלכלית. מאחר ואופק הסכסוך אינו ברור, מתחייבת התאמה מתמשכת של ההוצאה הציבורית כלפי מטה. זאת בניגוד למצב של מיתון מחזורי בו תיתכן התאמה חלקית בלבד.