ההתפתחויות הכלכליות בחודשים אפריל – ספטמבר 2000
מסקירת ההתפתחויות הכלכליות בחודשים אפריל – ספטמבר 2000, שפרסמה היום חלקת המחקר בבנק ישראל – והמתייחסת לתקופה שקדמה לאירועים הביטחוניים עולות הנקודות הבאות:
התפתחויות עיקריות
האינדיקטורים לפעילות כלכלית מלמדים כי בתקופה הנסקרת נמשכה הצמיחה שהחלה ברביע השני אשתקד, אף כי קצב מתון יותר לקראת סופה. התרחבות זו בפעילות לוותה בעלייה ניכרת במספר המועסקים ובשיפור בחשבון השוטף. התוצר המקומי הגולמי עלה במחצית הראשונה של שנת 2000 בשיעור שנתי של 5.6% (לעומת תקופה מקבילה), תוך צמיחה מהירה אף יותר בסקטור העסקי. עם זאת, ברביע השלישי של השנה הואט קצב גידולו של היצוא וזאת, לאחר התרחבותו המהירה במחציתה הראשונה. המדד המשולב למשק שעלה במחצית הראשונה של השנה בקצב מואץ של 5.5%, עלה ברביע שלישי בשיעור מתון.
ענפי המשק
מדד הייצור התעשייתי עלה בקצב מואץ במחצית הראשונה של שנת 2000, וברביע השלישי נשאר ללא שינוי. מגמה דומה נרשמה במדד הפדיון של ענפי המסחר – הכולל גם את ענפי השירותים – ואכן נמשך גידולו המהיר בתקופה שבין אפריל לספטמבר 2000. ענפי המסחר הסיטונאי והשירותים העסקיים בלטו בקצב גידולם הגבוה ובענף הנדל"ן נרשם קצב גידול נמוך. לצמיחה המואצת במשק תרם בעיקר התוצר העסקי שעלה בששת החודשים הראשוני של שנת 2000 בשיעור שנתי של 7.9%, בהמשך לעלייה של 7.2%. במחצית הקודמת, עלייה גבוהה זו מבטאת את התרחבות ענף התעשייה, ואת פעילות המו"פ בחברות סטארט-אפ. כן יש לציין את העלייה המהירה בייבוא הסחורות והשירותים בתחילת תהליך היציאה מהמיתון ואת התכווצותו בחודשים האחרונים. הצריכה הפרטית עלתה ברביע השני ברציפות ובמחצית הראשונה של השנה בשיעור מצטבר של 5% בשיעור שנתי. יצוא הסחורות והשירותים – המוביל את הצמיחה במשק- עלה במחצית הראשונה ב- 21.3% בעיקר עקב גידול היצוא התעשייתי והתיירות. עם זאת, נתוני הרבעון השני, וכנראה גם השלישי, ממותנים יותר בהשוואה לרביעונים קודמים. בענף התיירות נרשמה השנה תנודתיות רבה – ברביע הראשון חל גידול מהיר בלינות תיירים, ברביע השני נצפתה מגמה מעורבת, וברביע השלישי מסתמנת ירידה, הצפויה להחריף עם ההרעה הניכרת במצב הביטחוני אשר משפיע מיידית על הענף.
שוק העבודה
ברביע השני של שנת 2000 עלה מספר המועסקים במשק בשיעור של 1.6% ביחס לרביע הקודם' עלייה זו מצביעה על המשך ההתאוששות בביקוש לעובדים. התאוששות זו באה לידי ביטוי גם בעלייה של תשומת העבודה ב- 2.2% בממוצע, וכן, בגידול של 0.7 נקודות האחוז במשקלם של המועסקים. במשרה מלאה מתוך סך המועסקים במשק. יחד עם זאת, שיעור האבטלה ברביע זה עלה בשיעור מתון של  0.1% והגיע ל- 8.6% מכלל כוח העבודה האזרחי, על רקע הגידול הניכר בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה האזרחי, אשר הגיעה לרמה של 54.5% - הגבוהה ביותר מזה תקופה ארוכה.
מאזן התשלומים
במחצית הראשונה של שנת 2000 ירד הגירעון בחשבון השוטף ל- 1.1 מיליארד דולר, לעומת 1.5 מיליארד דולר בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. הירידה בגירעון נובעת צמצום הגירעון בחשבון הסחורות והשירותים ב- 240 מיליוני דולרים, וכן עלייה בסכום דומה בהכנסות מהעברות החד צדדיות למשק. ברביע השלישי חלה התמתנות בגידול יצוא הסחורות. התפתחות זו, יחד עם המשך ההתרחבות ביבוא, הביאו לעלייה בגירעון בחשבון הסחורות.

 
המחירים
מתחילת שנת 2000 ירד מדד המחירים לצרכן ב- 0.5%, והערכות הרווחות הן, כי בשנה זו שיעור עליית המחירים יהיה נמוך במידה ניכרת מהיעד שנקבע. בחינת התפתחות המחירים במהלך השנה מראה, כי הם ירדו ברביע הראשון בשיעור שנתי של 4.8 אחוז, עלו ברביע השני ב- 6.6% ושוב ירדו ברביע השלישי ב- 3.2%. ירידת המחירים  ברביע השלישי חלה על רקע הייסוף בשער החליפין. מתחילת השנה שיעור השינוי במדד המחירים לצרכן (במונחים שנתיים) עומד על 0.6%- והתחזיות לאינפלציה בשנת 2000 בקרב הגופים הכלכליים אינן עולות על אחוז אחד.
הסקטור הציבורי
הגירעון הממשלתי הכולל צפוי להיות השנה נמוך בהרבה מתקרת הגירעון שנקבעה – 2.5 אחוזי תוצר (במונחי ההגדרה החדשה – אשר אינה כוללת את "רווחי בנק ישראל הממומשים" – היעד לשנת 2000 שווה ערך ל- 3.6 אחוזי תוצר). הצריכה הציבורית במחצית הראשונה עלתה ב- 3% יחסית לתקופה הקבילה אשתקד (נתונים מנוכי עונתיות). סך ההוצאה המקומית, הכוללת גם את תשלומי ההעברה וההשקעות הממשלתיות, הייתה השנה גבוהה ריאלית ב- 5.7% מההוצאה בתקופה המקבילה, והיא הסתכמה ב- 132.2 מיליארד ש"ח. ההכנסות בתשעת החודשים הראשונים של השנה היו גבוהות ב- 9.4 מיליארדי ₪ מהחזוי על פי התוואי העונתי. מתחילת השנה חל גידול ריאלי של 16.5% בסך גביית המסים, לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
שוקי הכספים וההון
בתקופה הנסקרת הוריד בנק ישראל בהדרגה את הריבית הנומינלית בשיעור מצטבר של 1% - מ- 9.9% בחודש מארס, ל- 8.9% בספטמבר. מגמת הורדת הריבית הנמשכת מאז מארס 1999 התאפשרה נוכח הירידה בסביבת האינפלציה, במקביל לתוואי היעדים שנקבעו. פערי הריביות בין המשק לחו"ל הצטמצמו בצורה ניכרת, הן כתוצאה מהורדת הריביות במשק, והן מעלייתן של הריביות בחו"ל – בעיקר בארה"ב. הריבית הריאלית הצפויה עמדה ברביע השלישי בממוצע על 7.1%.