ההתפתחויות הכלכליות בחודשים האחרונים, אוקטובר 2002 עד מארס 2003

 

ההתפתחויות הכלכליות בחודשים האחרונים, אוקטובר 2002 עד מארס 2003

 

לקובץ המלא לחץ כאן

 

        מחלקת המחקר של בנק ישראל פרסמה סקירה תקופתית על ההתפתחויות הכלכליות האחרונות.

מהסקירה עולה כי בחודשים אוקטובר 2002 עד מארס 2003 (להלן התקופה הנסקרת) נמשך המיתון

בפעילות המשקית, כתוצאה מהתמשכות האינתיפדה והמיתון בביקושים העולמים בכלל ובענפי

הטכנולוגיה העילית בפרט. ברוב התקופה המיתון בפעילות הריאלית לווה בגידול פרמית הסיכון של

ישראל שהשתקף בציפיות לאינפלציה גבוהות מהיעד האינפלציה, וזאת למרות התפתחות המחירים

שתאמה את היעד. בעקבות סיום המלחמה בעיראק וההחלטה על מתן הערבויות ניכר שיפור בשוקי

ההון לצד ייסוף משמעותי בשער החליפין וירידה בציפיות לאינפלציה. אולם, מוקדם לקבוע האם

התפתחויות אלה מבשרות תפנית בפעילות הריאלית.

        המשך המיתון משתקף בירידות במדד המשולב לבחינת מצב המשק לאורך התקופה הנסקרת ובנתוני

סקר החברות לרביע הראשון של 2003 המצביעים על המשך הרפיון בפעילות הריאלית בכל ענפי

המשק. נתוני היצוא וסקר כוח אדם לרביע הרביעי אומנם הצביעו על התאוששות מסוימת בפעילות,

אולם אינדיקטורים לרביע הראשון של 2003 אינם מסמנים תפנית חיובית בפעילות המקומית. היצוא

התעשייתי הוא המגזר היחיד שהתרחב מתחילת התקופה הנסקרת, אולם קצב צמיחתו הואט

בחודשים האחרונים. אינדיקטורים לשוק העבודה מלמדים על הרעת מצב התעסוקה מתחילת השנה,

כפי שהשתקף בעלייה של מגמת שיעור האבטלה, ובמספר דורשי העבודה ובירידה במספר משרות

השכיר.

        ההתפתחויות בתחום התקציבי מצביעות על גירעון ממשלתי ההולך וגדל, כתוצאה ממגמת ירידה

מתמשכת בהכנסות המדינה, שאינה צפויה להתהפך בעתיד הקרוב. המשך הירידה בהכנסות המדינה

מצביע על כך שללא קיצוץ חד בהוצאות, גירעון הממשלה עלול להגיע ב- 2003 לכ- 6 אחוזי תוצר תוך

המשך העלייה בחוב הציבורי ביחס לתוצר, שעשויה לאיים על היציבות הפיננסית. לאחר כינונה של

הממשלה החדשה באמצע חודש מארס פרסם משרד האוצר את תכניתו הכלכלית שאושרה בממשלה.

תכנית כלכלית זו - אם תבוצע במלואה - צפויה להפחית את הגירעון לסדר גודל של מעט יותר מ- 5

אחוזי תוצר בשנת 2003, אך עיקר השפעתה יבוא לידי ביטוי בתוואי היורד של גירעון הממשלה ושל

החוב הציבורי בשנים הבאות. עם זאת, אם להחלטות יינתן אופי זמני, גם השפעה זו על הגירעון והחוב

בעתיד, איננה מובטחת.

        ההתפתחויות הריאליות במשק הושפעו במהלך התקופה הנסקרת במידה רבה מההתפתחויות

הכלכליות בעולם. מתחילת 2003 ניכרת האטה בקצב ההתאוששות של המשק העולמי ובמיוחד

בארה"ב. בנוסף לכך, ניכרת הירידה בציפיות להתאוששות בכלכלות המובילות שעשויה למתן את

גידול היצוא הישראלי, שהוא כוח מוביל בהתפתחות המשק.

        בתקופה הנסקרת נרשם קצב מתון של עליית מדד המחירים לצרכן לעומת רמת הציפיות

האינפלציוניות, שהיו מעל גבול העליון של היעד האינפלציה, ששיקפו עלייה בפרמית הסיכון של

ישראל על רקע אי ודאות ביטחונית ובשל ההכרה שהתקציב שאושר אינו עקבי עם יעד הגרעון. הסיום

המהיר של המערכה הצבאית בעיראק באפריל, פירסום התוכנית הכלכלית ואישור הערבויות בקונגרס

האמריקאי תמכו בירידת פרמיית הסיכון של ישראל; אלה הביאו להתחזקות השקל באפריל, לעלייה

חדה במדדי המניות בבורסה, לירידה בתשואות הנומינליות על אג"ח ולירידה בסביבת האינפלציה. על

רקע התפתחויות אלה הפחית בנק ישראל את הריבית לחודשים אפריל ומאי במחצית האחוז במצטבר.

 

​