03.05.04
ההתפתחויות הכלכליות בחודשים האחרונים אוקטובר 2003 עד מארס 2004
בחודשים
אוקטובר 2003 עד מארס 2004 התבהרה והתחזקה מגמת השיפור בפעילות המגזר העסקי,
שאפיינה את המשק במחצית השנייה של 2003.
|

|
|
|
הרקע להאצת
ב-2003 היה האצה של הפעילות והסחר העולמיים ורגיעה יחסית בעימות הביטחוני. אשר
נתמכה בתמהיל המדיניות: צמצום תקציבי – שהיה הכרחי לנוכח רמת הגירעון של המגזר
הציבורי – והורדה הדרגתית של ריבית בנק ישראל .
|

|
בין אוקטובר
2003 למארס 2004 נמשך הרפיון העמוק בשוק העבודה. המבטא את רמת הפעילות, הנמוכה
עדיין מהרמה הפוטנציאלית, ואת הרכבה של הצמיחה בשלב זה.
|

|
להלן עיקרי
סקירת ההתפתחויות הכלכליות בחודשים האחרונים – אוקטובר 2003 עד מארס 2004 – שפרסמה
היום מחלקת המחקר של בנק ישראל.
בין אוקטובר
2003 למארס 2004 גדל היצוא, התפתחותשנסמכה במידה רבה על התאוששות
השווקים והסחר הבין-לאומיים במהלך 2003, אשר החלה בארה"ב וגלשה גם למדינות
אחרות. כמו כן נוצרו תנאים מקומיים – בעיקר פיחות השקל ותהליכי התייעלות בפירמות
– ששיפרו את רווחיות היצוא. ההאצה בצריכה הפרטית באותה תקופה הסתייעה
בירידת הריבית ובעליית השכר הריאלי במחצית השנייה של 2003, וכן בגידול
ערכו של תיק הנכסים של הציבור במהלך שנה זו.
|

|
בענף הבנייה,
שהיה שרוי בשפל בשלוש השנים האחרונות, מסתמנת תחילתה של התאוששות הדרגתית. כך,
לדוגמה, גדלו ההשקעות בבנייה למגורים ברביע האחרון של 2003 ב-1.2 אחוזים במונחים
שנתיים, והתרחבו הענפים המספקים את
חומרי הגלם לבנייה. עם זאת נמשך הצמצום בהתחלות הבנייה, בסיומי הבנייה ובמלאי
הדירות למכירה, מצב המעיד כי היצע הנדל"ן ממשיך להתאים את עצמו לביקושים
הנמוכים. גם בענף התיירות החלה התאוששות באמצע 2003, ומספר התיירים –
מחו"ל ומהארץ – עלה בשיעור ניכר.
|

|
שני
אינדיקטורים מרכזיים עשויים להצביע על ציפיות היצרנים להמשך ההתאוששות במשק:
מצד אחד התמתנות קצב הירידה של ההשקעות ברביע הרביעי של 2003 והאצת יבוא
נכסי ההשקעה בתחילת 2004, ומהצד האחר גידול של מספר המועסקים ברביע הרביעי של
2003, לאחר שברביע הקודם עלה רק מספרן של שעות העבודה. בשני אינדיקטורים
אלו התבטאה הזהירות של היצרנים: אלה דחו את הגדלת השקעותיהם הפיזיות ומצבת
העובדים שלהם – ככל הנראה, בהמתנה כי ניצני הצמיחה, שניכרו כבר ברביע השלישי של
2003, יתבססו.
|

|
התפתחות התקציב
במהלך התקופה הנסקרת מתיישבת עם עמידה ביעד הגירעון של 4 אחוזי תוצר, שנקבע לשנת
2004. משהתברר כי היקף המסים שנגבה עלה על התחזיות, הוכרז, בפברואר ובאפריל, על
הפחתת שיעורי המסים הישירים והעקיפים. בשלב זה מוקדם עדיין להעריך את השפעת
הצעדים האלה על היקף גביית המסים. עם זאת, לנוכח היקף החוב הממשלתי – 105
אחוזי תוצר – ראוי לשים דגש רב על הפחתתו, שתקטין את תשלומי הריבית בגינו, וזאת
לשם פינוי מקורות כספיים בתקציב הממשלה לצרכים חשובים אחרים. משום כך, ולנוכח
ההשפעה המצטברת של הרפורמות שבוצעו על היקף המסים העקיפים ומס ההכנסה, יש להימנע
בטווח הקרוב מהורדות נוספות של שיעורי המס, העלולות להקשות על הקטנת היקף החוב.
|

|
מדד המחירים
לצרכן ירד בחודשים אוקטובר 2003 ועד מארס 2004 ב-0.4 אחוזים,
שיעור נמוך מיעד האינפלציה שנקבע לשנים 2003 ו-2004 – אחוז עד 3 אחוזים. ירידת
המחירים בתקופה הנסקרת שיקפה בעיקר את עודפי כושר הייצור, שאיפשרו היענות מלאה
לגידול הביקושים בלי לנצל את מלא פוטנציאל הצמיחה של המשק.
|

|
הירידה במדד
המחירים והתייצבות הציפיות האינפלציוניות בתוך תחום היעד איפשרו לבנק ישראל
להמשיך בהורדת הריבית בתקופה הנסקרת בשיעור מצטבר של 2.2 נקודות אחוז,
כדי להחזיר את האינפלציה לתוואי יציבות המחירים תוך שמירה על היציבות הפיננסית.
הורדת הריבית המתמשכת פעלה להאצת גידולם של אמצעי התשלום שעלו בתקופה
הנסקרת בשיעור גבוה של 10.7 אחוזים.
|

|
נראה כי
בתקופה הנסקרת הליך הצמיחה לא חלחל במידה שווה לחלקים שונים של האוכלוסייה,
וייתכן כי הרכב הצמיחה ירחיב, לפחות בשלב הראשון, את הפערים הכלכליים.
האצת הצמיחה הביאה להתרחבות הנכסים הפיננסיים של הציבור שממנה נהנים בעיקר
העשירונים העליונים, בעלי ההון. כמו כן, במחצית השנייה של 2003 גדלה התעסוקה
בעיקר בענפים המתקדמים העתירים בכוח עבודה מיומן, תוך עליות שכר בענפים אלה.
במקביל, שיעור האבטלה הגבוה, בעיקר של בעלי ההשכלה הנמוכה, והקיצוץ בקצבאות פגעו
בעשירונים התחתונים. זאת ועוד, חלק מהעשירונים התחתונים אינם נהנים מהקטנת
שיעורי מס ההכנסה, שכן הם אינם מגיעים לסף המס. לפיכך, על קובעי המדיניות לפעול
כדי שבעלי שכר נמוך ייהנו מפירות הצמיחה – בין היתר באמצעות צעדים – כגון הנהגת
מס הכנסה שלילי והגדלת החזרי ההוצאות - שיביאו להגדלת התמורה לעבודה של בעלי שכר
הנמוך מסף המס .
|

|
|