ההתפתחויות הכלכליות בחודשים האחרונים למחצית הראשונה של שנת 2001.
ההתפתחויות העיקריות: במחצית הראשונה של שנת 2001 נמשכה ההתמתנות בפעילות הכלכלית לאור התמשכותם של מרבית הזעזועים שספג המשק ברביע האחרון אשתקד: חוסר שקט במצב הביטחוני- מדיני, המשבר בשווקי ההון- בייחוד בענפי הטכנולוגיה, וההאטה העולמית. התמשכות הזעזועים, החרפתם, ותחושת אי הודאות לגבי התפתחותם בעתיד, תרמו להמשך הקטנת הביקושים במקביל לירידה בתפוקת ענפי התעשייה, עלייה במספר דורשי העבודה, האטה בתקבולי המס, והפניית משאבים רבים לצורכי ביטחון, תוך הגדלת משקל הוצאות הממשלה בתוצר והגירעון התקציבי. לצד כל אלו, נשמרה בשוק המט"ח היציבות עם מגמת פיחות מתונה, הציפיות לאינפלציה נותרו ברמתם הנמוכה, והריבית הריאלית ירדה.
ענפי המשק: התמתנות הפעילות בתקופה זו, לאחר קצב צמיחה חסר תקדים שנרשם בשלושת הרביעים הראשונים של שנת 2000, הקיפה את מרבית הסקטורים במשק: ענפי האירוח, האוכל והמסחר- בעקבות בירידה התלולה במספר התיירים הנכנסים, הפעילות בענפים עתירי עובדים לא מיומנים כדוגמת החקלאות והבנייה- בעקבות הטלת הסגר על עובדי השטחים, פעילות חברות הטכנולוגיה העילית שעד כה שימשו כ"קטר" הצמיחה- עקב המשבר בשוקי ההון בארץ ובעולם, ותפוקת הענפים מוטי יצוא- עקב האטת הסחר העולמי והמיתון בארה"ב.
ההאטה ועוצמתה משתקפים במדדי פעילות שונים: המדד המשולב למצב המשק ירד בשלושת הרביעים האחרונים ב- 3%; מדד הייצור התעשייתי ירד בחמשת החודשים האחרונים (עד מאי). תמונה דומה הצטיירה מסקר החברות של מחלקת המחקר לרביע השני: ענף המלונאות דיווח על ירידה תלולה בפעילותו, חברות הבנייה ציינו את הצמצום המתמשך בהיקף הביצוע של עבודות הבנייה; וחברות התעשייה והמסחר דיווחו על ירידה בתפוקה ובמכירות לשוק המקומי וליצוא.
מאזן התשלומים: האטת הסחר העולמי בעקבות התמתנות הפעילות במרבית המדינות המתקדמות, לוותה בהרעת תנאי הסחר של ישראל ותרמה, בתקופה הנסקרת, להקטנת יבוא ויצוא הסחורות. ברביע הראשון ירידת היבוא הייתה גדולה מזו של היצוא ולכן נרשם שיפור במאזן המסחרי, אולם ברביע השני המגמה התהפכה והגירעון המסחרי הורע. זאת, בעיקר כתוצאה מירידה תלולה בת 8.1% בייצוא התעשייתי, בייחוד בקר הענפים המתקדמים כדוגמת ענפי הרכיבים האלקטרונים והמחשבים שעליהם נשענה הצמיחה אשתקד.
המדיניות הפיסקלית: בתקופה הנסקרת הגירעון המקומי נטו של הממשלה הסתכם לכדי מחצית מיעד הגירעון השנתי, זאת לעומת עודף בתקופה המקבילה, בשלוש השנים האחרונות. הגירעון שעד כה הגיע לכדי 2 אחוזי תוצר משקף חריגה כלפי מעלה של הוצאות הממשל מהתוואי העונתי העקבי עם ההוצאה המתוכננת וההאטה בתקבולי המסים. בין הסיבות להאטה בצד ההכנסות ניתן למנות את התמתנות הפעילות הריאלית במשק שקוזזה על ידי אומדן חסר בתחזית ההכנסות ממיסוי, ועליית מחירים הנמוכה מהצפויה. בצד ההוצאות גוברת הדרישה להגדלת תקציבי הביטחון נוכח ההחמרה במצב הביטחוני, ובסך הכל נרשם גידול ריאלי משמעותי של 6 אחוזים, תוך עלייה משמעותית במשקל הוצאות הממשלה בתוצר. בסיכום השנתי הגירעון צפוי לחרוג מיעדו (1.75%) עד כדי נקודת אחוז.
שוק העבודה: למרות התמתנות הפעילות במשק כתוצאה מהזעזועים שהוזכרו לעיל, ירד שיעור האבטלה ברביע הראשון מתחת לשיעור האבטלה הממוצע בשנת 2000 (8.8%) והסתכם ב- 8.6%. מקור הירידה בשיעור האבטלה טמון בעלייה חדה במספר המועסקים בסקטור הציבורי (חלקית בהשפעת הבחירות) לעומת ההתמתנות במספר המועסקים בסקטור העסקי, בייחוד בענפי האירוח והאוכל הנשענים במידה רבה על התיירות, וענפי הטכנולוגיה העילית שנקלעו לקשיים בעקבות המשבר בשווקי ההון. ברביע הראשון השכר הריאלי למשרת שכיר עלה בשיעור מתון של 1.1% ביחס לרביע הקודם, זאת לאחר עלייה תלולה של 6% במהלך השנה הקודמת.
המחירים שוק הכספים והון: קצב עליית מדד המחירים לצרכן הסתכם בתקופה הנסקרת ב- 2.2% (במונחים שנתיים), הנמוך מעט מהגבול התחתון של יעד האינפלציה ל- 2001, והוא נמצא בתוך גבולות יעד האינפלציה ארוך הטווח. מבחינת התפתחות המחירים, התקופה הנסקרת נחלקת לשניים: ברביע הראשון ירד מדד המחירים לצרכן בהמשך למגמת הירידה שאפיינה את מחצית השנה הקודמת, ואילו ברביע השני נרשמו עליות מחירים שהן ברובן עונתיות לאינן מעידות בהכרח על שינוי בסביבת האינפלציה.
המחצית הראשונה של השנה אופיינה בהמשך תהליך השינוי בתיק הנכסים של הציבור, זאת לנוכח קצב האינפלציה הנוכחי והפנמתה של סביבת האינפלציה הנמוכה: נמשכה מגמת העלייה במשקל הנכסים השקליים הלא צמודים לעומת הנכסים הצמודים, וכן נרשמה ירידה חדשה במשקל המרכיב המנייתי בתיק הנכסים בעקבות נפילת שערי המניות.
ההתפתחויות בעולם והשלכותיהן על המשק הישראלי: לאחר קצבי צמיחה מרשימים שהתרחשו בשלהי 1999 ובתחילת שנת 2000 בכלכלות המפותחות כאחד, נרשמת האטה משמעותית בצמיחה העולמית. האטה זו מובלת בעיקר על ידי המיתון במשק האמריקאי, אך גם נובעת מעצירת תהליך ההתאוששות ביפן וצמיחה מתונה במדינות האיחוד האירופי ובמספר משקים מתעוררים. ההאצה האינפלציונית שלוותה בהאמרת מחירי הנפט והעלאת הריבית בעקבותיה, על רקע מציאות של שערי מניות הגבוהים מערכם הריאלי, תמכו בנפילת שערי המניות בבורסות רבות בעולם, ומשקים רבים נכנסו להאטה. יצוין כי הירידה בשיעורי הצמיחה בולטת במיוחד במשקים המתקדמים שבהם לענפי הטכנולוגיה העילית תרומה משמעותית לפעילות הכלכלית. האינפלציה ברוב המדינות המתקדמות צפויה לרדת במהלך השנתיים הקרובות ולהתייצב ברמות שאיינו אותה לפני העלייה בשנת 2000.
הורדת הריבית הנמרצת של הפדרל רזרב במחצית הראשונה של השנה הביאה להרחבת פער הריביות, ולהגדלת מרחב התמרון בניהול המדיניות המוניטרית. יחד עם זאת, התקופה הנסקרת אופיינה בפיחות השקל ביחס לסל המטבעות ולדולר בשיעורים של 0.6% ו-3.5% בהתאמה, על רקע זרם מתון יחסית של תנועות הון למשק, וכן בהתגברות הביקוש למט"ח, ככל הנראה, כתוצאה מאי ודאות פוליטית-מדינית.