ההתפתחויות הכלכליות בחודשים האחרונים
ינואר 2002 עד יוני 2002
הקובץ המלא – קובץ PDF או קובץ PDF דחוס
המדדים הכלכליים למחצית הראשונה של 2002 (להלן התקופה הנסקרת) מלמדים כי נמשך המיתון בפעילות הכלכלית במשק. הנתונים אינם מאפשרים עדיין להצביע על התייצבות ברמת הפעילות אולם נראה כי חלה האטה בקצה ההרעה במצב המשק. שיעור האבטלה עלה מעט לכדי 10.6 אחוזים, ביצוא התעשייתי לא חל שינוי של ממש, ואילו בהיקף היצור התעשייתי וביבוא התשומות ליצור חל גידול מסוים.
בתקופה הנסקרת חלו מספר התפתחויות בולטות במדיניות הכלכלית. בסוף דצמבר 2001 הוריד בנק ישראל את הריבית בשתי נקודות אחוז מתוך כוונה לשלב הרחבה מוניטרית עם הידוק המשמעת הפיסקלית.ירידה זו גרמה לפיחות חד בשער החליפין ועלייה באינפלציה וכן לשינויים בתיק הנכסים של הציבור שהתבטאו בהגדלת נזילות התיק ובמעבר מפיקדונות שקליים לפיקדונות צמודי מט"ח. כשהתברר לציבור כי בתקציב המדינה שאושר בפברואר לא נכללו השינויים שיבטיחו עמידה ביעד הגירעון של 3 אחוזי תוצר ועל רקע ההסלמה הביטחונית, התחדש הפיחות בתחילת הרביע השני, נרשמה עלייה בציפיות האינפלציוניות אל מעל ליעד האינפלציה, וגברה אי-היציבות בשווקים הפיננסיים. העלאת ריבית בנק ישראל במהלך יוני שלוש פעמים בשיעור מצטבר של 4.5 נקודות אחוז, בשילוב עם אישור השינויים בתקציב בתחילת יוני, אשר סימנו הידוק במשמעת הפיסקלית, אך כי יעד הגירעון ל – 2002 הועלה, הביאו מאז אמצע יוני לייסוף של ממש בשער החליפין ולירידת הצפיות האינפלציוניות בימים האחרונים אל תחום היעד בקרבת הגבול העליון.
מלבד השינויים במדיניות הכלכלית הושפע המשק גם מהמצב הביטחוני, שהוחמר במרץ עם התגברות הפיגועים והיציאה למבצע "חומת מגן". בעולם נמשכה ההתאוששות הכלכלית, אך התאוששות מתמקדת בעיקר בענפים המסורתיים. שמשקלם ביצוא הישראלי נמוך. ההתפתחויות האחרונות בשוקי ההון העולמיים עלולות להאט את קצב ההתאוששות בעולם.
ההאטה הניכרת בהידרדרות הפעילות ברביע הראשון נתמכה ע"י גידול בצריכה הציבורית והפרטית וביצוא, וירידה מתונה יחסית בהשקעות. התוצר העסקי ברביע הראשון ירד בשיעור מתון. העובדה שהגידול בצריכה הפרטית והציבורית הוא שהוביל את התרחבות התוצר מעלה חשש לגבי מידת התמדתה. מנתונים ראשוניים על הרביע השני עולה ספק לגבי התמשכות הגורמים שתמכו בפעילות: היצוא ירד וביבוא התשומות נרשם קיפאון. לעומת זאת, גדל יבוא נכסי השקעה והפיחות הריאלי צפוי לעודד את היצוא, בעיקר בענפים המסורתיים, ולשפר את כושר התחרות של היצור המקומי מול היבוא.
במגזר העסקי נמשכו הצמצום במספר המועסקים והירידה בשכר הריאלי, מיוחד בענפים שנפגעו ישירות מהחלשות השוק העולמי לטכנולוגיה מתקדמת ומהמצב הביטחוני. המגזר הציבורי המשיך להגדיל את מספר המועסקים אולם השכר הריאלי במגזר זה ירד מעט בינואר – אפריל, לעומת ארבעת החודשים האחרונים של 2001. מצד אחד ירידת השכר הריאלי במשק עלולה לגרום להקטנת הביקושים ולפיכך להחמרה נוספת בהיקף הפעילות ומצד שני עשויה הירידה החדה של השכר הריאלי במגזר העסקי, אשר התבטאה ברביע הראשון גם בירידת עלות העבודה ליחידת תוצר, ולהקטין את הפגיעה בתעסוקה.
ברביע הראשון גדל יצוא ענפי התעשייה המתקדמים אך הוא שב וירד ברביע השני. לעומת זאת, נרשמה ברביע השני עלייה בולטת ביצוא המסורתי, אולי בהשפעת הפיחות הריאלי. הגירעון המסחרי המשיך לגדול בתקופה הנסקרת למרות שמספר גורמים ובראשם המיתון בארץ, הפיחות הריאלי והשיפור בתנאי הסחר ברביע הראשון עשויים היו לסייע בהפחתתו. המצב הביטחוני ומצבו של מגזר הטכנולוגיה המתקדמת תרמו לירידה בהשקעה הזרה הישירה בארץ. השקעות תושבי ישראל בחו"ל גדלו במידה ניכרת.
במהלך המחצית הראשונה של השנה הסתמנה חריגה ניכרת מיעד הגירעון של הממשלה. לקראת סוף התקופה ננקטו מספר מהלכים להידוק המשמעת הפיסקלית, שכללו את חבילת השינויים בתקציב והחוק להגבלת החקיקה הפרטית, שנועדו לשקם את אמינות הממשלה ביחס לעמידתה ביעדי הגירעון, ולמנוע את ירידת דירוג האשראי של ישראל. יחד עם חבילת הצעדים הגדילה הממשלה את יעד הגירעון בשנת 2002 ל – 3.9 אחוזי תוצר.
הכנסת אישרה בסוף יולי את המלצות וועדת רבינוביץ' לרפורמה במס הכנסה. עיקרן העלאת המס על הכנסות של פרטים מהון, הורדה הדרגתית של המס על הכנסות מעבודה, והקטנת הפער בין מיסוי הכנסות מהון בארץ ובחו"ל. צעדים אלה יצמצמו את האפליה הקיימת בין מיסוי ההון למיסוי העבודה בישראל. יישום מלא של הצעדים צפוי ליצור גירעון במימון הרפורמה בשנים הקרובות.
ייצוב השווקים הפיננסיים, ייסוף שער החליפין, וירידת הציפיות לאינפלציה בסוף יוני הושגו כאמור תוך העלאה ניכרת של הריבית ונקיטת צעדים לחידוש המשמעת התקציבית. התאמה פיסקלית נוספת חשובה על מנת למנוע את התחדשות הפיחותים ועליית הציפיות לאינפלציה. כמו כן היא תסייע לירידת הריבית לטווח ארוך ותאפשר את הפחתת הריבית של בנק ישראל. תהליך כזה ימנע הישארות של המשק ברמה גבוהה של ריבית ריאלית לאורך זמן, העלולה להשפיע לרעה על הפעילות במשק.