| בתקופה הנסקרת, ספטמבר-דצמבר 2011, נמשכה ההתמתנות בקצב ההתרחבות של הפעילות העסקית בישראל. |
 |
| הפגיעה ביצוא הישראלי היא פועל יוצא מהמשבר בגוש האירו וההאטה בצמיחה הגלובלית, שהם ככל הנראה הגורם העיקרי המעיב על המשק הישראלי. |
|
| על פי הצטמצמות פער התוצר ומכלול הנתונים על שוק העבודה נראה שבמחצית הראשונה של השנה הגיע המשק לסביבת תעסוקה מלאה. |
|
| התמתנות קצב הצמיחה הביאה עמה תת-ביצוע בגביית המסים, בעיקר המסים העקיפים. הגירעון הכולל ללא מתן אשראי הסתכם בשנת 2011 ב-3.3 אחוזי תוצר, לעומת גירעון מתוכנן של 2.9 אחוזי תוצר. |
|
| למרות התמתנות הצמיחה ניכרו בחודשים האחרונים של 2011 מספר מגמות חיוביות: התרחבות הייצור והיצוא של תעשיות הטכנולוגיה העילית; חזרתה של גביית המסים העקיפים לרמה שהשתררה בחודשים ינואר-אפריל; ושיפור בנכונות הציבור לרכוש מוצרי צריכה בני קיימא ודירות. |
|
| בתקופה הנסקרת נמשכה מגמת ההתמתנות של קצב האינפלציה, שהחלה בחודש מארס. האינפלציה בשנת 2011 כולה הסתכמה ב-2.2 אחוזים. |
|
| בתקופה הנסקרת, ספטמבר-דצמבר 2011, נמשכה ההתמתנות בקצב ההתרחבות של הפעילות העסקית בישראל. נראה אפוא שהמשק עבר את השיא במחזור העסקים, לאחר שנה וחצי רצופות של צמיחה מהירה, אשר אפשרה את הורדתו של שיעור האבטלה. התוצר המקומי הגולמי צמח ברביע השלישי של 2011 בשיעור של 3.6 אחוזים, התואם את קצב הצמיחה ארוך הטווח. את הצמיחה ברביע השלישי הובילה ההשקעה בנכסים קבועים, בעוד שההוצאה לצריכה פרטית צמחה בקצב מתון, והיצוא ללא יהלומים וחברות הזנק גדל רק במקצת. הפגיעה ביצוא הישראלי היא פועל יוצא מהמשבר בגוש האירו וההאטה בצמיחה הגלובלית, שהם ככל הנראה הגורם העיקרי המעיב על המשק הישראלי. סימן נוסף להאטה בצמיחת המשק הישראלי הוא ירידה חדה ביבוא, בעיקר של מוצרי צריכה וחומרי גלם. |
| על פי הצטמצמות פער התוצר ומכלול הנתונים על שוק העבודה – ירידה של שיעורי האבטלה לרמה נמוכה היסטורית, האצת קצב הגידול של השכר למשרת שכיר והתמתנות בשיעור התעסוקה ובקצב ההתרחבות של מספר משרות השכיר – נראה שבמחצית הראשונה של השנה הגיע המשק לסביבת תעסוקה מלאה. עם זאת הביאה התמתנות קצב הצמיחה ברביע השלישי להתייצבות שיעור האבטלה והיא תפחית את הצורך בהשקעות חדשות. מכאן שללא גידול של השימושים האחרים האטת הצמיחה תימשך. |
| התמתנות קצב הצמיחה הביאה עמה תת-ביצוע בגביית המסים, בעיקר המסים העקיפים. בשנת 2011 כולה סך ההכנסות המקומיות (ללא אשראי) היה נמוך בכ-5.7 מיליארדי ש"ח מהחזוי בתקציב, בעוד שתקציב ההוצאה נוצל כמעט במלואו. כתוצאה מכך הסתכם הגירעון הכולל ללא מתן אשראי ב-3.3 אחוזי תוצר, לעומת גירעון מתוכנן של 2.9 אחוזי תוצר. |
| למרות התמתנות הצמיחה ניכרו בחודשים האחרונים של 2011 מספר מגמות חיוביות: התרחבות הייצור והיצוא של תעשיות הטכנולוגיה העילית; חזרתה של גביית המסים העקיפים לרמת החודשים ינואר-אפריל, לאחר ירידה חדה בתקופה הקודמת; ושיפור בנכונות הציבור לרכוש מוצרי צריכה בני קיימא ודירות. |
| בהמשך להחלטתה העקרונית לאמץ את המלצות ועדת טרכטנברג, אישרה הממשלה בתחילת ינואר את תוספות התקציב הנדרשות לביצוע ההמלצות, וכן תוספות לתקציב בגין החלטות נוספות שקיבלו הממשלה והכנסת מאז אישור התקציב הדו-שנתי, ביניהן בגין הסכמי השכר עם ארגון המורים העל-יסודיים והרופאים והעלאת שכר המינימום. כן החליטה הממשלה להגדיל את תקציב הביטחון לשנת 2012 ב-3.5 מיליארדי ש"ח. משמעות סך ההחלטות היא הגדלה נטו של הוצאות הממשלה ב-6.4 מיליארדי ש"ח ביחס לתקציב המקורי, והיא מתווספת להחלטות שונות שכבר התקבלו או מצויות בדיון, שגם הן צפויות להגדיל את הוצאות הממשלה. על אף הגידול של סך ההוצאות המתוכננות אין כיום כוונה לפרוץ את תקרת ההוצאות בתקציב 2012. |
| בתקופה הנסקרת נמשכה מגמת ההתמתנות של קצב האינפלציה, שהחלה בחודש מארס. האינפלציה בשנת 2011 כולה הסתכמה ב-2.2 אחוזים, קרוב לאמצע יעד האינפלציה ( 1–3 אחוזים), והציפיות לאינפלציה ל-12 החודשים הבאים הנגזרות משוק ההון ירדו אף מתחת לאמצע תחום היעד. לירידת המדד תרמו סעיפי המזון, החינוך, התרבות והבידור והתחבורה והתקשורת. בסעיף הדיור נרשמה בתקופה הנסקרת ירידה, בחלקה עונתית, והחלה ירידה של מחירי הדירות בבעלות (שאינם חלק ממדד המחירים לצרכן). התפתחויות אלה הקלו על בנק ישראל להוריד את הריבית בתקופה הנסקרת במחצית נקודת האחוז במצטבר[1], כדי לתמוך בפעילות הריאלית לנוכח ההשפעה השלילית של ההאטה הגלובלית על צמיחת המשק המקומי. |
|