| להלן עיקרי סקירת ההתפתחויות הכלכליות במשק בין החודשים אוקטובר 2004 למארס 2005: |
| ההתפתחויות השוטפות |
| ברביע האחרון של 2004 צמח המשק באופן מואץ, ובייחוד גדלה הצריכה הפרטית. בתחילת 2005 חלה האטה בהתרחבות המשק והשתנה הרכבה – ירד תפקידו של היצוא וגדלה חשיבותן של הצריכה המקומית והתיירות. האבטלה המשיכה לרדת, אולם זאת בגלל ירידה בשיעור ההשתתפות, בעוד השיפור בתעסוקה נבלם בסוף 2004. |
| במחלקת המחקר מציינים, כי ההאטה בקצב הצמיחה כשלעצמה אינה מפתיעה לאחר הקצב המהיר מאוד שנרשם ברביע האחרון של 2004. עם זאת, לא ברור עדיין האם ההתפתחויות מצביעות על האטה משמעותית בקצב התרחבות המשק או על האטה מתבקשת לאחר הצמיחה המואצת. מצד אחד מספר גורמים תומכים בהמשך הצמיחה של המשק: המשך הרגיעה הביטחונית, התחזיות להמשך הצמיחה בעולם והתרחבות הסחר העולמי, הריבית הנמוכה, אישור התקציב והשמירה על משמעת תקציבית – מחויבות ליעדי ההוצאה והגירעון – יחד עם הפחתות מסים, המשך ההתאוששות בתיירות ברביע הראשון של 2005, ועדויות לאופטימיות אצל מספר גורמים במשק: הצרכנים (עפ"י מדדי אמון הצרכנים), הפירמות (עפ"י סקר החברות לרביע הראשון של 2005); המשקיעים (עפ"י מדד המניות), והמשקיעים הזרים (עפ"י היקף פעילותם בארץ). מצד שני מספר גורמים מעיבים על הסיכויים להמשך הצמיחה המואצת: חלק מהסימנים להאטת הצמיחה הופיעו כבר במהלך 2004; למרות שהביקושים העולמיים צפויים לגדול, התחזיות לקצב גידולם ב-2005 הופחתו לאחרונה, בין היתר, על רקע מחירי הנפט הגבוהים; מוקדם להסיק מסקנות על סמך רביע אחד, אך הירידה ביצוא בענפים המתקדמים באה יחד עם ירידה ביבוא של ארה"ב באותם ענפים, ונרשמה ירידה גם ביצוא הענפים המעורבים והמסורתיים; במרבית מגזרי המשק הנשענים על השוק המקומי, כגון המסחר, אין סימני האטה, אך יבוא מוצרי הצריכה ירד ברביע הראשון של השנה; ביבוא נכסי השקעה נרשם קפאון ברביע הראשון של 2005; הייסוף הנמשך בשער החליפין עשוי להקשות על המשך התרחבות היצוא; התשואות בשוק ההון מלמדות על ציפיות לעלייה מסוימת בריבית במהלך השנה. |
| באשר למדיניות המקרו-כלכלית, נשמרה המשמעת התקציבית, ועל רקע ירידת הציפיות לאינפלציה לשנה קדימה בסוף 2004 ורמתה הנמוכה של האינפלציה בפועל, הפחית בנק ישראל את הריבית. פער הריביות מול חו"ל ירד לשיעור נמוך במיוחד. |
| מדד המחירים נותר ללא שינוי ברביע האחרון של 2004 וירד ברביע הראשון של 2005. במקביל, ברביע הראשון של 2005 עלו הציפיות האינפלציוניות לשנה קדימה אך נשארו בקרבת אמצע יעד יציבות המחירים, נמשכה מגמת התרחבות אמצעי התשלום והנזלת תיק הנכסים של הציבור, תנועות ההון הנכנסות היו גבוהות והיוצאות היו נמוכות יחסית, למרות הירידה בפער הריביות והרפורמה במס על השקעות בחו"ל. |
| סוגיות מורחבות |
| סקירת ההתפתחויות הכלכליות במשק בין החודשים אוקטובר 2004 למארס 2005 כוללת גם התייחסות מורחבת לשלוש סוגיות: |
| הסוגיה הראשונה היא ההוצאה התקציבית על תכנית ההתנתקות ואופן המימון שלה. הממשלה החליטה להגדיל את הגירעון בתקציב 2005 ב-0.4 אחוזי תוצר מעל ליעד הרב–שנתי, כדי לממן את עלויות ההתנתקות בשנה זו, ולכך יש מספר משמעויות מבחינת המדיניות התקציבית. עפ"י הערכת משרד האוצר, כפי שהתפרסמה, נאמדת כיום העלות התקציבית הכוללת של תכנית ההתנתקות , בכ-7-6.5 מיליארדי ש"ח, וצפויה להתפרס על פני השנים 2007-2005. כמו–כן מוצגת בסקירה השוואה קצרה לעלות הפינוי של סיני. |
| הסוגיה השנייה היא הקשר בין מדד המחירים הסיטוניים לבין מדד המחירים לצרכן, על רקע העלייה במחירי הנפט בתקופה האחרונה. נראה, כי עליית המחירים הסיטוניים בחודשים האחרונים עדיין לא התבטאה במלואה במדד המחירים לצרכן ולפיכך הפער צפוי להסגר בחודשים הקרובים ע"י עלייה מסוימת במדד המחירים לצרכן. |
| לבסוף, מוצג ניתוח אזורי של השינויים בפעילות הכלכלית במהלך מחזור העסקים. הניתוח מתייחס לענפי התעשייה, השירותים העסקיים, והמלונאות. בנוסף מתוארת התפתחות שיעור האבטלה במחוזות השונים בארץ בשנים האחרונות. |
|