15.8.07
 
הוותק הממוצע של המנכ"לים בחברות ובתאגידים הממשלתיים
הוא כ-5 שנים לעומת כ-9 שנים בחברות הציבוריות הנסחרות בבורסה
 
 
בין השנים 1994-2004 נשחק שכר המנכ"לים בחברות ובתאגידים ממשלתיים ביחס למנכ"לים במגזר העסקי ובמקביל ירד שיעור המעבר של בכירים מהסקטור העסקי לתפקידי ניהול במגזר הציבורי
בשנת 2004 היה שכרם של המנכ"לים בחברות ובתאגידים הממשלתיים בממוצע 32 אלף ₪ - פי 5 מהשכר במגזר הציבורי, אך כחמישית משכר מנכ"לים בחברות ציבוריות הנסחרות בבורסה
בשנים 1994 עד 2004 נשחק שכרם היחסי של המנכ"לים במגזר הממשלתי לעומת הבכירים במגזר העסקי, ובמקביל ירד שיעור המתמנים לתפקידי ניהול בחברות הממשלתיות הבאים מהמגזר העסקי. כך עולה ממחקר שערכה ד"ר עדית סולברג** ממחלקת המחקר של בנק ישראל, במסגרתו נבחנו הליכי המינוי וההעסקה של כ-800 מנכ"לים, משנים למנכ"ל וסמנכ"לים בחברות ובתאגידים הממשלתיים בשנים 1994 עד 2004.
על-פי המחקר, המנכ"לים בחברות ובתאגידים הממשלתיים הרוויחו בממוצע בשנת 2004 32 אלף ש"ח לחודש - פי חמישה מהשכר הממוצע במגזר הציבורי בשנה זו, אך כחמישית משכר המנכ"לים בחברות ציבוריות הנסחרות בבורסה בת"א.
שיעור המנכ"לים המתחלפים בחברות ובתאגידים הממשלתיים מדי שנה: 20%
בכל אחת מהשנים 1994 עד 2004 התחלפו כ-20% מהמנכ"לים. שיעור זה ירד בשנת בחירות ועלה בשנה העוקבת, אך ממוצע החילופים לא היה שונה בין השנים שבהן ממשלת מערך הייתה בשלטון לשנים שבהן שלטה ממשלת ליכוד (איור 1). הוותק הממוצע של המנכ"לים בחברות ובתאגידים הממשלתיים הוא כ-5 שנים, נמוך משמעותית מאשר בחברות הציבוריות הנסחרות בבורסה אשר עמד, על פי מחקרים שונים, על כ-9 שנים. זאת ועוד, הוותק הממוצע של המנהלים קטן ככל שדירוג החברה ומורכבותה גבוהים יותר (החברות הממשלתיות מחולקות ל-10 קבוצות דירוג בהתאם לחשיבותן).
עוד נמצא במחקר, כי מספר הסמנכ"לים בחברות הממשלתיות עלה עלייה חדה בסוף שנות התשעים, עלייה שרובה בחברות הממשלתיות המדורגות בדירוג גבוה.
הבכירים בחברות הממשלתיות רואים בתפקיד קרש קפיצה למגזר העסקי
כ-60 אחוזים מהעובדים הבכירים שהתמנו למנהלים בחברות ובתאגידים הממשלתיים התקבלו לתפקידם לאחר שכיהנו בתפקיד אחר במגזר הציבורי. השיעור הגבוה של המינויים מתוך המגזר הציבורי עצמו עלה במהלך התקופה, במקביל לשחיקת שכרם של המנכ"לים בחברות ובתאגידים הממשלתיים יחסית לשכרם של המנכ"לים בחברות הציבוריות הנסחרות בבורסה בת"א (איור 2).
הבכירים בחברות הממשלתיות שהתמנו לאחר תפקיד קודם בשירות הציבורי נשארו בתפקידם תקופה קצרה, יחסית למנהלים שהגיעו מהמגזר העסקי, והועסקו בחברות בדירוג גבוה יחסית. תופעה זו מרמזת בין היתר, כי מנהלים אלה רואים בתפקיד קרש זינוק למגזר העסקי. קבוצה זו מקיפה מינויים מכל משרדי הממשלה, אך הבולט שבהם הוא משרד האוצר. ראוי לציין, כי פחות מ-20 אחוזים מהמנכ"לים התמנו לאחר שכיהנו כסמנכ"לים באותה חברה; מכאן ש"תקרת זכוכית" חוסמת את התקדמותם של הסמנכ"לים לתפקיד המנכ"ל, כלומר, הסיכוי שסמנכ"ל מכהן יעבור לכורסת המנכ"ל נמוך.
התגמול בתפקידי הבכירים בחברות הממשלתיות אינו אטרקטיבי מספיק
תוצאות המחקר מרמזות שלמרות החשיבות הרבה, התגמול בתפקידי הבכירים בחברות הממשלתיות אינו אטרקטיבי מספיק כדי לשמור לאורך זמן על העובדים הטובים המגיעים מהמגזר הממשלתי, או כדי למשוך עובדים בכירים בעלי יכולות גבוהות מהמגזר העסקי. כמו כן, מרמזים הנתונים כי לכוחות הפוליטיים יש השפעה רבה על המינויים והתגמול בחברות ובתאגידים הממשלתיים - תופעה שיש בה כדי לפגוע ביעילות הניהול.
 
 
 
הדעות המובאות בידיעה הן על דעת כותבת המחקר בלבד ואינן מייצגות את עמדת בנק ישראל **
 
​