החוב החיצוני של ישראל ביוני 2000
במחצית הראשונה של שנת 2000 פחת החוב החיצוני נטו של המשק ב- 1.1 מיליארדי דולר והסתכם ביוני 2000 ב- 9.7 מיליארדים – כמחצית מהחוב ששרר לפני חמש שנים.
נמשכה הירידה ביחס שבין החוב החיצוני נטו לתמ"ג (תוצר מקומי גולמי) והוא עמד על 9% בלבד בסוף יוני 2000, לעומת 25% בסוף 1994.
עודף הנכסים לזמן קצר במט"ח בחו"ל על החוב החיצוני לזמן קצר גדל ב- 1.2 מיליארדי דולר, ועמד בסוף יוני 2000 על כ- 20 מיליארדים.
נמשכה מגמת הירידה – שהחלה לפני חמש שנים – במשקלו של המגזר הציבורי בסך החוב החיצוני ברוטו, והוא הגיע ביוני 2000 ל- 47%, בהשוואה ל- 57% בסוף 1994.
מהפיקוח על מטבע חוץ בבנק ישראל נמסר, כי החוב החיצוני ברוטו של המשק הישראלי הסתכם בסוף יוני 2000 בכ- 60 מיליארדי דולר – גידול של 2.2 מיליארדים במחצית הראשונה של השנה.
גידול זה נבע ברובו מהנפקות אג"ח בחו"ל של חברות ישראליות ושל הממשלה, ובחלקו מגידול בפיקדונות של תושבי חוץ במערכת הבנקאות הישראלית. למרות גידול זה, פחת משקלו של החוב החיצוני בתמ"ג בנקודת אחוז אחת, והגיע ל- 57% ביוני 2000. מאז 1995 פחת בהדרגה משקל החוב של המגזר הציבורי בסך החוב החיצוני של המשק ובמקביל עלה משקל החוב החיצוני של המגזר הפרטי הלא-בנקאי. משקל החוב החיצוני של המגזר הציבורי – בעיקר הממשלה – עמד על 47% ביוני 2000, לעומת 57% בסוף 1994. שינויים אלה משקפים, בין השאר, את ירידת חלקה של הממשלה בפעילות הכלכלית, את המעבר לגיוס הון במט"ח ע"י הממשלה לצרכיה בלבד ואת הגברת יכולתו של המגזר הפרטי הלא-בנקאי לגייס בעצמו מקורות בחו"ל.
גידול זה נבע ברובו מהנפקות אג"ח בחו"ל של חברות ישראליות ושל הממשלה, ובחלקו מגידול בפיקדונות של תושבי חוץ במערכת הבנקאות הישראלית. למרות גידול זה, פחת משקלו של החוב החיצוני בתמ"ג בנקודת אחוז אחת, והגיע ל- 57% ביוני 2000. מאז 1995 פחת בהדרגה משקל החוב של המגזר הציבורי בסך החוב החיצוני של המשק ובמקביל עלה משקל החוב החיצוני של המגזר הפרטי הלא-בנקאי. משקל החוב החיצוני של המגזר הציבורי – בעיקר הממשלה – עמד על 47% ביוני 2000, לעומת 57% בסוף 1994. שינויים אלה משקפים, בין השאר, את ירידת חלקה של הממשלה בפעילות הכלכלית, את המעבר לגיוס הון במט"ח ע"י הממשלה לצרכיה בלבד ואת הגברת יכולתו של המגזר הפרטי הלא-בנקאי לגייס בעצמו מקורות בחו"ל.
השנה נמשך הגידול בחלקו של החוב הסחיר – הכולל אג"ח ממשלתיות ופרטיות שהונפקו בארץ ובחו"ל המוחזקות ע"י תושבי חוץ – מסך החוב החיצוני וזאת, בהמשך לגידול המתמשך שנרשם בשנים האחרונות. משקלו של החוב הסחיר בסך החוב החיצוני של המגזר הציבורי – רובו ככולו של הממשלה – הגיע ביוני 2000 ל- 55%, לעומת 41% בסוף 1994. במקביל, הגיע משקלו של החוב הסחיר בסך החוב החיצוני של המגזר הפרטי הלא-בנקאי ל- 41%, לעומת 2% בסוף 1994. בפיקוח על מטבע חוץ מציינים, כי הגידול בחלקו של המגזר הפרטי הלא-בנקאי ובחלקו של החוב הסחיר (הפרטי והממשלתי), בסך החוב החיצוני, משקף את השתלבותו של המשק הישראלי בשווקים הפיננסיים הבינלאומיים ומעמיד את המשק הישראלי במעקב מתמיד מצד תושבי חוץ אחר ניהול המדיניות הכלכלית.
בפיקוח על מט"ח מציינים, כי בנכסי המשק בחו"ל – הכוללים אג"ח זרות, פיקדונות בחו"ל, ויתרות מט"ח בבנק ישראל – חל גידול של 3.3 מיליארדי דולר, במחצית הראשונה של שנת 2000 וביוני 2000 הם הסתכמו ב- 50.3 מיליארדי דולר. גידול זה נבע בעיקר בגידול בפיקדונות בבנקים בחו"ל – של מערכת הבנקאות ושל המגזר הפרטי הלא-בנקאי – ובגידול בהלוואות שנתנו חברות ישראליות לחברות קשורות בחו"ל.
עוד נמסר מהפיקוח על מט"ח, כי עקב הגידול המהיר בנכסים במט"ח יחסית לזה של החוב החיצוני, פחת החוב החיצוני נטו במחצית הראשונה של שנת 2000 ב- 1.1 מיליארדי דולר, והסתכם ב- 9.7 מיליארדים. ירידה זו מהווה המשך של מגמה ארוכת טווח, המשתקפת גם בירידה במשקלו של החוב החיצוני נטו בתמ"ג (תומר מקומי גולמי), שהגיע ל- 9% בלבד בסוף יוני 2000, לעומת 25% בסוף 1994. ירידה זו נבעה בעיקר מירידת החוב החיצוני נטו במגזר הבנקאי, בעוד שבמגזר הציבורי חל בו גידול – לאחר חמש שנים של ירידה בו – וזאת, כתוצאה מצמצום ביתרו מט"ח בבנק ישראל – לראשונה השנה – והמשך גידול בחוב החיצוני ברוטו של המגזר הציבורי.
בפיקוח על מט"ח מבהירים, כי יציבות של המשק נבחנת ע"י חברות דירוג ומוסדות פיננסיים בינלאומיים, בין היתר, גם על פי החוב החיצוני והנכסים במט"ח לזמן קצר. בהקשר זה, ראוי לציין, כי משקלו של החוב לזמן קצר בסך החוב החיצוני ברוטו היה יציב בשנים האחרונות ועמד על כ- 36%. כמו כן, חלק גדול מהחוב החיצוני ברוטו לזמן קצר הוא של מערכת הבנקאות מורכב מפיקדונות של יחידים תושבי חוץ, שאמנם שהופקדו לזמן קצר, אך מתחדשים ומוחזקים בפועל לתקופות ארוכות. משקלם של הנכסים לזמן קצר בסך נכסי השק בחו"ל הוא גבוה יחסית ועמד בסוף יוני 2000 על 82%. הפער בין הנכסים לבין החוב במט"ח לזמן קצר גדל במחצית הראשונה של השנה ב- 1.2 מיליארדי דולר והגיע ל- 19.9 מיליארדים ביוני 2000 וזאת, בהמשך לעלייתו הרציפה מאז סוף 1994. עודף זה מבטא בעיקר עודף הנכסים במט"ח לזמן קצר במגזר הציבורי, מאחר ורוב החוב החיצוני של הממשלה הוא לזמן ארוך – 95% ממנו – בעוד שיתרות המט"ח בבנק ישראל מוחזקים באפיקים קצרים יחסית. ראוי לציין, כי גם למגזר הפרטי הלא-בנקאי עודף נכסים לזמן קצר, ואילו לבנקים עודף התחייבויות לזמן קצר.
מהפיקוח על מט"ח נמסר עוד, כי למרות הגידול שנרשם בחוב החיצוני ברוטו של המשק ולמרות משקלו הגבוה בתמ"ג, מרבית הנתונים מצביעים על מגמות שיפור במאפייני החוב החיצוני והם: ירידה מתונה ביחס שבין החוב החיצוני ברוטו לתמ"ג, ירידה משמעותית ביחס שבין החוב החיצוני נטו לתמ"ג, גידול בעודף הנכסים לזמן קצר, ירידה במשקל הממשלה בחוב החיצוני וגידול בחלקו הסחיר של החוב החיצוני של המגזר הציבורי והפרטי.