החוב החיצוני של ישראל בשנת 1997
החוב החיצוני ברוטו של ישראל עלה ב- 1997 ב- 4.1 מיליארדי דולרים (הסתכם בסוף 1997 ב- 51.1 מיליארדים. החוב החיצוני נטו של ישראל ירד ב- 1.9 מיליארדי דולרים והסתכם בסוף 1997 ב- 17.9 מיליארדים.
בסוף 1997 היו היקף יתרות מט"ח של בנק ישראל והיקף פיקדונות הבנקים לזמן קצר בחו"ל גבוהים מהיקף החוב לזמן קצר של המשק בכ- 13 מיליארדי דולרים.
מהפיקוח על מטבע חוץ בבנק ישראל נמסר, כי יתרת החוב החיצוני ברוטו של המשק הישראלי
הסתכמה בסוף דצמבר 1997 ב- 51.1 מיליארדי דולרים, עליה של 4.1 מיליארדים לעומת יתרת
סוף 1996. ב- 1997 גדלו חובות הסקטור הציבורי לחו"ל ב- 0.9 מיליארדי דולרים, על רקע גיוס
הון לזמן ארוך במסגרת הערבויות - בהיקף של 1.25 מיליארדי דולר - והבונדס - בהיקף של
מיליארד דולר. באותה שנה גדל החוב החיצוני של הסקטור הפרטי הלא-בנקאי ב- 1.2 מיליארדי
דולרים, על רקע גידול באשראי לזמן ארוך מחו"ל ובהנפקות שבוצעו שם - בעיקר ע"י חברות
בתחום האנרגיה והתקשורת. החובות לחו"ל של מערכת הבנקאות גדלו ב- 1997 ב- 2 מיליארדי
דולרים כתוצאה מגיוס הון לזמן קצר וארוך שנועד לממן את האשראי הבנקאי במט"ח לסקטור
הפרטי בישראל. ראוי לציין, כי מערכת הבנקאות מימנה מתן אשראי זה גם באמצעות צמצום
פקדונותיה במט"ח בבנקים בחו"ל.
יתרת החוב החיצוני נטו של המשק (החוב החיצוני ברוטו בניכוי נכסי המשק בחו"ל: אג"ח
והלוואות אחרות ויתרות מט"ח של בנק ישראל) הסתכמה בסוף 1997 ב- 17.9 מיליארדי דולרים
ירידה של כ- 1.9 מיליארדים, לעומת היתרה בסוף 1996. הירידה ביתרת החוב החיצוני נטו נובעת
מגידול מהיר של הנכסים בחו"ל, ובעיקר של יתרות מט"ח של בנק ישראל. כזכור, רכישות מט"ח
ע"י בנק ישראל בוצעו במחצית הראשונה של 1997 , במסגרת מחויבות הבנק להגן על משטר שער
החליפין אשר קבעה הממשלה. מאחר וההתערבות של בנק ישראל בשוק מט"ח (עד יוני 1997)
הייתה, בין היתר, על רקע גידול בהשקעות של תושבי חוץ, יתרות המט"ח גדלו בהיקף גבוה
מהגידול בחוב החיצוני.
עוד נמסר מהפיקוח על מטבע חוץ, כי בסוף 1997 היה היקף הנכסים לזמן קצר בחו"ל - בעיקר
פיקדונות בחו"ל של הבנקים ויתרות מטבע חוץ של בנק ישראל - גבוה מהחוב החיצוני לזמן קצר
בכ- 13 מיליארדי דולר, גידול משמעותי לעומת עודף של 5.6 מיליארדי דולרים בסוף 1995.
בהקשר זה ניתן לציין, כי החזרי החוב לזמן בינוני וארוך בשנת 1998 צפויים להסתכם ב- 4.3
מיליארדי דולרים (מזה 2.6 מיליארדים על חשבון הקרן ו- 1.7 מיליארדים בגין תשלומי ריבית).
ראוי לציין, כי המשקל הגדול יחסית של החוב ארוך הטווח - כ- 66% מסך החוב ברוטו ב- 1997 -
מטיל על המשק נטל החזר שנתי שוטף של קרן וריבית בשיעור נמוך. מהנסיון של מדינות אחרות
עולה, כי משקים שהיו במשבר חוב חיצוני (כמו מכסיקו ומדינות מזרח אסיה) התאפיינו בחוב
חיצוני נטו לזמן קצר בהיקף גדול, יחסית לסך החוב החיצוני.
עוד נמסר מהפיקוח על מטבע חוץ, כי היחס בין החוב החיצוני נטו של המשק לתוצר המקומי
הגולמי - אחד האינדיקטורים למדידת נטל החוב - נמצא בירידה והגיע ב- 1997 ל- 20% , לעומת
22% ב- 1996, 23% ב- 1995, 26% ב- 1994