מחלקת מטבע חוץ של בנק ישראל פרסמה היום את הדו"ח השנתי לשנת 2005 , המנתח את השקעת יתרות מטבע החוץ של הבנק.
להלן עיקרי הדו"ח:
הרמה הממוצעת של יתרות מטבע החוץ של בנק ישראל בשנת 2005 הייתה כ-27 מיליארדי דולרים, רמה השווה ל-5 חודשי יבוא ומהווה 82% מהחוב החיצוני לטווח קצר.
לא היה השנה שינוי במסגרת ניהולן של היתרות, המבוססת על השימושים האפשריים בהן ועל תועלתן למשק. מסגרת הניהול תיבחן שוב במהלך 2006.
תשואת ההחזקה של היתרות הסתכמה בשנת 2005 ב-2.6%, לעומת 1.7% אשתקד. תשואה זו משקפת את עליית התשואות-לפדיון בשוקי ההון שהיתרות מושקעות בהם במהלך השנה הנסקרת, אשר הניבה הכנסות עולות מריבית לצד הפסדי הון.
תשואת ההחזקה של היתרות הייתה השנה גבוהה ב-21 נקודות בסיס מתשואת הסמן, פער המבטא את תרומת הניהול של התיק. בדומה לשנים האחרונות, החלק העיקרי של התוספת נבע מהניהול הנכסי.
יחס המידע (information ratio) השנה, מעל 1.0, מצביע על יחס תשואה/סיכון רצוי.
החשיפה של היתרות למערכת הבנקאות השנה הייתה בממוצע, בהיקף של 31% מהיתרות. חשיפה זו מנוהלת על פי מערכת של מכסות וכללים, שהיא חלק מרכזי במערך הניהול של סיכון האשראי בתיק.
רמת הנזילות של היתרות גבוהה מאוד: כ-84% מתיק היתרות מושקעים בנכסים בעלי נזילות גבוהה, והשאר בנכסים שנזילותם נמוכה יותר.
בין השנים 2000-2004 פורסם דו"ח זה כפרק בדו"ח השנתי של הבנק ואולם השנה שונה פורמט הדו"ח השנתי ולפיכך דו"ח זה מתפרסם בנפרד. בניגוד לשנים קודמות, השנה הדו"ח אינו דן בהתפתחויות בשוק שקל-מט"ח. נושא זה כוסה בדו"ח בנק ישראל לשנת 2005, אשר פורסם ב-2 באפריל, 2006. כמו כן, על מנת לחסוך בעלויות, מפורסם הדו"ח השנה רק באמצעות אתר האינטרנט של הבנק.