מאזן בנק ישראל הסתכם בסוף 2005 בכ-139 מיליארדי ש"ח לעומת כ- 129 מיליארדים בסוף 2004 - גידול של כ-10 מיליארדים (7%).
בצד הנכסים נזקף גידול זה לעלייה של כ-13.5 מיליארדי ש"ח בשווי השקלי של יתרות המט"ח, אשר קוזזה חלקית על ידי ירידה בסעיפים האחרים.
הגידול בצד ההתחייבויות נבע ממספר סעיפים: יתרת שטרי הכסף והמעות שבמחזור עלתה בכ-4 מיליארדי ש"ח, ויתרת פיקדונות העו"ש והפיקדונות האחרים של הבנקים עלתה בכ-3.2 מיליארדים. ביתרת הכלים העיקריים של המדיניות המוניטרית - המק"ם והפז"ק - כמעט לא חל שינוי, אך נמשכה מגמת התחלופה בין הפז"ק שירד בכ-12 מיליארדי ש"ח, למק"ם, שעלה בהיקף דומה.
בדו"ח הרווח וההפסד עבר הבנק מהפסד של 0.8 מיליארד ש"ח בשנת 2004 לרווח של 1.4 מיליארדים בשנת 2005. שיפור זה נזקף בעיקרו לעלייה של כמיליארד ש"ח בהכנסות מהפרשי שערים שמומשו, לעלייה של כ-0.8 מיליארד ש"ח בהכנסות מריבית על יתרות המט"ח ומירידה של 0.8 מיליארד בהוצאות על הפעלת הכלים המוניטריים. לעומת זאת, ירדו ההכנסות נטו על פיקדונות הממשלה ב-0.4 מיליארד ש"ח.
בשנת 2005 יושמו לראשונה בדוחות הכספיים של הבנק הוראות תקן חשבונאות מספר 12 של המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות.