היום התקיים בתל-אביב הכנס השנתי הראשון של החטיבה למידע ולסטטיסטיקה, שנושאו "סקירה של ההתפתחויות במערכת הפיננסית ב-2008 בראי המשבר הגלובאלי". מטרת הכנס היא ליצור תשתית לדיאלוג עם הציבור ולסקור בפניו - ובמיוחד, מקבלי החלטות, בנקאים, משקיעים מוסדיים, פעילים בשוק ההון, חזאים, אנליסטים, כלכלנים, וכל אלה המתעניינים בהתפתחויות הפיננסיות בכלל, את הנתונים והמידע שבידי בנק ישראל אודות ההתפתחויות במערכת הפיננסית. זאת, כחלק ממדיניות בנק ישראל להגביר את השקיפות ולקיים רב-שיח בנושאים הכלכלים שעל סדר היום. |
את הכנס פתח נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר (ראה הודעה לעיתונות נפרדת לגבי הרצאת הנגיד) וסיכם המשנה לנגיד, פרופ' צבי אקשטיין (ראה הודעה לעיתונות נפרדת לגבי הרצאת המשנה לנגיד). |
בכנס הוצגו הנושאים הבאים: |
מר צחי פרנקוביץ', מנהל החטיבה למידע ולסטטיסטיקה סקר את ההתפתחויות בתיק הנכסים של הציבור ופעילות תושבי חוץ במשק הישראלי, ב-2008 וזאת בהתייחס להתפתחויות של השנים האחרונות בנושאים אלה:
|
א. |
|
שוק המניות ושוק מט"ח חרגו ב-2008 מהמגמות ארוכות הטווח שאפיינו אותם עד 2008 והתאפיינו ברמות אי-וודאות גדולות מבעבר. על רקע זה, נשחק ב- 2008 ערך תיק הנכסים של הציבור בכ-250 מיליארד ₪ (12%) והוא נסוג לרמתו ב-2003-2004 ביחס לתוצר המקומי הגולמי ולרמתו ב-2005 במונחים של שווי למשק בית. שווי ההשקעות של המשקיעים הזרים במניות של חברות ישראליות הצטמצם ב-2008 בכ-18 מיליארד דולר מהשיא, ואולם הוא עדיין גבוה פי 2 בסוף 2008 משהיה בסוף 2003. ביחס לחוב החיצוני, במהלך השנים האחרונות המשק הפך למלווה נטו לחו"ל והחוב החיצוני ברוטו פחת מכ-58% מהתוצר המקומי הגולמי בסוף 2002 לכ-40% בסוף 2008. זרם ההשקעות הפיננסיות - הן של ישראלים בחו"ל והן של זרים במשק - פחת ב-2008 משמעותית ביחס לשנים הקודמות.
|
|
|
מר יאיר חיים, מנהל האגף לקשרי לקוחות בחטיבה למידע ולסטטיסטיקה הציג את ההתפתחויות בשוק האשראי בישראל, תוך התייחסות למגמות ארוכות טווח ולהשפעת המשבר הפיננסי העולמי:
|
ב. |
|
בשנים האחרונות התפתח בישראל שוק אג"ח של חברות ("קונצרניות") כערוץ חוץ-בנקאי למימון הפעילות של הסקטור העסקי, במקביל ליציבות בחוב הממשלתי ובאשראי הבנקאי לסקטור זה ועל רקע הרפורמות שנעשו במערכת הפיננסית. בסוף 2008 מסתמנת בלימה של המגמות האלה בשוק האשראי במשק, וזאת כתוצאה מהשפעת המשבר העולמי על ישראל. בשוק האג"ח הקונצרניות בישראל השתקף המשבר העולמי בעצירת ההנפקות, בירידת המחירים ובעליית המרווחים. במקביל לאי הוודאות שיצר המשבר ועצירת הנפקות האג"ח, המשיך האשראי הבנקאי לסקטור העסקי לגדול, תוך עליה במרווחים.
|
|
|
ד"ר בנצי שרייבר, ראש תחום מתודולוגיה וכלכלה בחטיבה למידע ולסטטיסטיקה, סקר את ההתפתחויות בחיסכון ארוך הטווח על רקע המשבר העולמי ב-2008, תוך התמקדות בהתנהגות המשקיעים המוסדיים מחד גיסא והתנהגות העמיתים מאידך גיסא. המשקיעים המוסדיים הגדילו את החשיפה לסיכון של נכסיהם על רקע רפורמות שנעשו בתחום החיסכון הפנסיוני ארוך הטווח. רפורמות אלו פעלו להגברת התחרותיות ולהגדלת תוחלת התשואה ופרופיל הסיכון של הנכסים שבידי הגופים המוסדיים. החשיפה המוגברת לסיכונים התבטאה בעיקר בעליית משקלן של המניות והאג"ח הקונצרניות בתיקי הנכסים שבניהולם. כתוצאה מהמשבר העולמי רשמו קופות הגמל וקרנות ההשתלמות ירידות חדות בשווי נכסיהם. תגובת המשקיעים המוסדיים למשבר הייתה שונה: אמנם כל הגופים המוסדיים הגדילו את רמות המזומנים, הפיקדונות והאג"ח הממשלתיות (נכסים נזילים ובעלי סיכון נמוך), אולם, קרנות הפנסיה המשיכו להשקיע במניות ואג"ח קונצרניות על אף המשבר. הציבור הגיב למשבר, עד כה, בצורה מתונה ומשך יחסית מעט כספים מסך נכסיו הנזילים בקופות הגמל וקרנות ההשתלמות. |
ג. |
|
מר גבי פישמן, מנהל האגף לסטטיסטיקה הציג את תכניות החטיבה למידע ולסטטיסטיקה להקמת מערכת מידע מקרו-פיננסי אשר תהווה בסיס לניתוח אינטגרטיבי, רב-מימדי ולאורך מאפיינים שונים של המערכת הפיננסית בכללותה: |
ד. |
|
אחת המשימות החשובות שהחטיבה למידע ולסטטיסטיקה בבנק ישראל הציבה לעצמה היא הקמת מערכת מידע מקרו-פיננסי שתאגד בתוכה מידע שלם ומפורט, ככל הניתן אודות המערכת הפיננסית בישראל - המוסדות והשווקים הפיננסיים. המשבר הפיננסי הנוכחי המחיש את החשיבות הגדולה שיש למערכת מידע שתאפשר הבנה טובה של המרכיבים השונים של המערכת הפיננסית ומערכות הגומלין בניהם. כמו כן, המחיש המשבר את החשיבות של ניתוח המערכת הפיננסית על בסיס של מערכת מידע אינטגרטיבית, עקבית ומקיפה . מערכת כזאת תהווה גם בסיס איכותי לקבלת החלטות ולצרכנות פיננסית נבונה. אחד האתגרים החשובים בהקמת מערכת מידע מקרו-פיננסי הוא יצירת בסיס לחילופי ידע ומידע עם השחקנים הפיננסיים השונים, מתן נגישות למידע עבור הציבור, ומתן כלים לחיפוש מידע מורכב עפ"י מאפייניו השונים. |
|
|
|