07.12.03 המסחר בשוק שקל/מט"ח, ינואר-ספטמבר 2003
נפח המסחר היומי הממוצע בשוק השקל/מט"ח הסתכם בתשעת
החודשים הראשונים של 2003 הנפח היומי של עסקות ההמרה הסתכם בתקופה הנסקרת ב-778 מיליוני דולרים. הצטמצמות נפח עסקות ההמרה, בשיעור 6% בתקופה הנסקרת, משקפת הצטמצמות בעסקות ההמרה של הבנקים עם כל המגזרים הפעילים בשוק – הלקוחות המקומיים, המוסדות הפיננסיים הזרים ובין הבנקים לבין עצמם (המגזר הבינבנקאי). עסקות ההמרה של הבנקים עם לקוחותיהם המקומיים מהוות את חלק הארי של הפעילות בשוק ההמרה - משקלן עמד בתקופה הנסקרת על 63%; הנפח היומי של עסקת ההמרה עם המוסדות הפיננסיים הזרים הצטמצם ב-0.8% לעומת 2002 ומשקלן עמד בתקופה הנסקרת על 17%, מעט גבוה יותר מאשר ב-2001 וב-2002; הנפח היומי של עסקות ההמרה הבינבנקאיות הצטמצם ב-22% (מ- 198 מיליוני דולר ל- 154 מיליונים) ומשקלו של המגזר הבינבנקאי בסך עסקות ההמרה ירד מ-24% ב-2002 ל-20% בתקופה הנסקרת. במהלך התקופה הנסקרת פעלו המוסדות הפיננסיים הזרים בשוק השקל/מט"ח בכיוונים שונים – רכשו ומכרו, נטו, דולרים, ובסה"כ על פני התקופה מכרו, נטו, כ-400 מיליוני דולרים. במשך מרבית התקופה הנסקרת – למעט בחודשים מאי ויוני – הם פעלו עם מגמת שער החליפין: מכרו דולרים עם התחזקות של השקל וקנו דולרים עם החלשותו. פעילות המוסדות הפיננסיים הזרים בשוק המקומי מאופיינת במידה רבה של ריכוזיות – כ-4 מוסדות מתוך כ-100 הפעילים בשוק מבצעים כ-50% מהפעילות בשוק. הנפח היומי של עסקות ההחלף הסתכם בתקופה הנסקרת ב-1,932 מיליוני דולרים. (סכום זה כולל את שתי עסקות ההמרה הכלולות בכל עסקת החלף – עסקת ההמרה המיידית ועסקת ההמרה העתידית). משקל המוסדות הפיננסיים הזרים בתחום פעילות זה הוא דומיננטי – בתקופה הנסקרת הוא עמד על 65%. המוסדות הפיננסיים הזרים משתמשים בעסקות ההחלף בעיקר למימון פעילותם בשוק ההמרות שקל/דולר וכן למימון פעילות אחרת בשקלים. הלקוחות המקומיים משתמשים בעסקות ההחלף בעיקר לצורך הגנה על תזרים מזומנים עתידי. לעסקות ההחלף אין השפעה על כיוון שער החליפין. התנודתיות של שער השקל לעומת הדולר עלתה במעט בתקופה הנסקרת לעומת התנודתיות בשנת 2002: לפי חישוב תנודתיות המבוססת על פי 10 ימי עסקים אחרונים, עמדה התנודתיות בתקופה הנסקרת על 8.1% בממוצע לעומת ממוצע של 7.8% בשנת 2002. התנודתיות בשנתיים האחרונות גבוהה מזו ששררה בשנים 2000 ו- 2001 (4.9% ו- 3.9% בהתאמה). העלייה בתנודתיות לעומת שנים קודמות קירבה אותנו לזו הרווחת במטבעות של מדינות מפותחות ומתפתחות אחרות, אך עדיין נותרה נמוכה במעט מהן. מספר גורמים המאפיינים את שוק השקל-מט"ח עשויים להסביר תופעה זו. ראשית, השקל נסחר בעיקר בשוק המקומי בעוד המטבעות האחרים נסחרים גם בשווקים הבין-לאומיים. שנית, המסחר הספקולטיבי מצומצם בשוק השקל-מט"ח יחסית לשווקים במדינות אחרות. כך, הפעילות של המוסדות הפיננסיים הזרים שכמה מהם עוסקים דרך קבע במסחר ספקולטיבי עבור עצמם ועבור לקוחותיהם, מהווה רק 17% מכלל עסקות ההמרה בשוק השקל-מט"ח. שלישית, המרחק של שער החליפין של השקל מול סל המטבעות מרצועת הניוד שלו משפיעה על התנודתיות האפשרית. בשנים 2000 ו- 2001 נסחר השקל קרוב מאוד לתחתית הרצועה, מה שעשוי להסביר תנודתיות נמוכה בשנים אלו. בשנים האחרונות המסחר התרחק מתחתית הרצועה וזו אחת הסיבות האפשריות לעלייה בתנודתיות. התנודתיות התוך-יומית, המוגדרת על ידי הפער בין שער החליפין הגבוה ביותר לבין השער הנמוך ביותר שנרשם במסחר הבין בנקאי באותו יום, ירדה במעט בתקופה הנסקרת ועמדה בממוצע על 1.9 אגורות לעומת 2.1 אגורות בממוצע בשנת 2002 . יחד עם זאת התנודתיות התוך יומית עדיין גבוהה מזו ששררה בשנים 2000 ו- 2001 (1 אגורה ו- 0.9 אגורות בהתאמה). המרווח הממוצע בין שערי הקניה והמכירה של השקל לעומת הדולר, כפי שמצוטט על ידי שני הברוקרים, במסחר הבין-בנקאי היה בתקופה הנסקרת 0.7 אגורות לעומת 0.5 אגורות בשנת 2002. בכל אחת מהשנים 2000 ו- 2001 עמד המרווח הממוצע על 0.3 אגורות. מרווחי הקניה-מכירה של שערי החליפין מספקים הכנסה לעושי השוק, שהם בדרך כלל בנקים מסחריים, המתווכים בין הרוכשים והמוכרים של המטבעות. אולם המרווח גם מספק הגנה לעושי השוק הפותחים פוזיציות עם לקוחותיהם בפני תזוזות לא רצויות בשערי החליפין, עד שהם סוגרים פוזיציות אלו. העלייה במרווח בשוק השקל-דולר בשנים האחרונות היא, אם כן, תוצאה של העלייה בתנודתיות השער. נפח המסחר היומי בשוק השקל/מט"ח, לפי סוג העסקה והשותף לה, 2000 עד 2003 (ממוצעים, מיליוני דולרים)
התפתחות התנודתיות בשער החליפין
של השקל לעומת הדולר
|
המסחר בשוק שקל/מטח, ינואר-ספטמבר 2003
המסחר בשוק שקל/מטח, ינואר-ספטמבר 2003
07/12/2003