07.12.03

המסחר בשוק שקל/מט"ח, ינואר-ספטמבר 2003

נפח המסחר היומי הממוצע בשוק השקל/מט"ח הסתכם בתשעת החודשים הראשונים של 2003
ב-2,710 מיליוני דולרים, עלייה של 22% לעומת 2002.

×

הנפח היומי של עסקות ההמרה הסתכם בתשעת החודשים הראשונים של 2003 ב- 778 מיליוני דולרים – רובו, 63%, בין הבנקים לבין לקוחותיהם.

×

התנודתיות התוך יומית ירדה במעט בתקופה הנסקרת ל- 1.9 אגורות לעומת 2.1 אגורות בשנת 2002, אך היא עדיין גבוהה מזו ששררה בשנים 2000 ו- 2001 (בסביבות אגורה אחת).

×

בתקופה הנסקרת עלתה מעט תנודתיות שער השקל דולר ל- 8.1% לעומת 7.8% בשנת 2002 גידול משמעותי לעומת השנים 2000 ו- 2001 (4.9% ו- 3.9%, בהתאמה).

×

המרווח הממוצע בין שערי הקניה למכירה כפי שהוא מצוטט בשוק הבינבנקאי עלה בתקופה זו ל- 7 אג' לעומת 5 אג' בשנת 2002 ו- 3 אג' בשנים 2001-2000, אחת הסיבות לעלייה במרווח היא העלייה בתנודתיות שער החליפין.

×

נפח המסחר היומי הממוצע בשוק השקל/מט"ח הסתכם בתשעת החודשים הראשונים של 2003
ב-2,710 מיליוני דולרים, עלייה של 22% לעומת 2002. התפתחות זו מבטאת התרחבות של 38% בהיקף עסקות ההחלף וירידה של 6% בהיקף עסקות ההמרה, כך נמסר היום ממחלקת מטבע חוץ בבנק ישראל. בשנתיים האחרונות התמתן קצב הגידול של היקף המסחר בשוק שקל/מט"ח המקומי לעומת השנתיים שקדמו להן: בכל אחת מהשנים 2000 ו-2001 גדל היקף המסחר היומי בלמעלה מ-50%, בעוד שב-2002 ובתקופה הנסקרת הוא גדל ב-12% וב-22%. ההאטה בגידול חלה הן בעסקות ההחלף והן בעסקות ההמרה, שכאמור אף הצטמצמו השנה. ייתכן שהתפתחות זו נובעת מתהליך "התבגרותו" של השוק, משום שהתרחבות מהירה אינה יכולה להמשך ללא גבול; לאחר כמה שנות זינוק, בתגובה על הליברליזציה בשוק המט"ח, השוק אולי מתקרב למצב של שיווי משקל.

הנפח היומי של עסקות ההמרה הסתכם בתקופה הנסקרת ב-778 מיליוני דולרים. הצטמצמות נפח עסקות ההמרה, בשיעור 6% בתקופה הנסקרת, משקפת הצטמצמות בעסקות ההמרה של הבנקים עם כל המגזרים הפעילים בשוק – הלקוחות המקומיים, המוסדות הפיננסיים הזרים ובין הבנקים לבין עצמם (המגזר הבינבנקאי). עסקות ההמרה של הבנקים עם לקוחותיהם המקומיים מהוות את חלק הארי של הפעילות בשוק ההמרה - משקלן עמד בתקופה הנסקרת על 63%; הנפח היומי של עסקת ההמרה עם המוסדות הפיננסיים הזרים הצטמצם ב-0.8% לעומת 2002 ומשקלן עמד בתקופה הנסקרת על 17%, מעט גבוה יותר מאשר ב-2001 וב-2002; הנפח היומי של עסקות ההמרה הבינבנקאיות הצטמצם ב-22% (מ- 198 מיליוני דולר ל- 154 מיליונים) ומשקלו של המגזר הבינבנקאי בסך עסקות ההמרה ירד מ-24% ב-2002 ל-20% בתקופה הנסקרת.

במהלך התקופה הנסקרת פעלו המוסדות הפיננסיים הזרים בשוק השקל/מט"ח בכיוונים שונים – רכשו ומכרו, נטו, דולרים, ובסה"כ על פני התקופה מכרו, נטו, כ-400 מיליוני דולרים. במשך מרבית התקופה הנסקרת – למעט בחודשים מאי ויוני – הם פעלו עם מגמת שער החליפין: מכרו דולרים עם התחזקות של השקל וקנו דולרים עם החלשותו.

פעילות המוסדות הפיננסיים הזרים בשוק המקומי מאופיינת במידה רבה של ריכוזיות – כ-4 מוסדות מתוך כ-100 הפעילים בשוק מבצעים כ-50% מהפעילות בשוק.

הנפח היומי של עסקות ההחלף הסתכם בתקופה הנסקרת ב-1,932 מיליוני דולרים. (סכום זה כולל את שתי עסקות ההמרה הכלולות בכל עסקת החלף – עסקת ההמרה המיידית ועסקת ההמרה העתידית). משקל המוסדות הפיננסיים הזרים בתחום פעילות זה הוא דומיננטי – בתקופה הנסקרת הוא עמד על 65%. המוסדות הפיננסיים הזרים משתמשים בעסקות ההחלף בעיקר למימון פעילותם בשוק ההמרות שקל/דולר וכן למימון פעילות אחרת בשקלים. הלקוחות המקומיים משתמשים בעסקות ההחלף בעיקר לצורך הגנה על תזרים מזומנים עתידי. לעסקות ההחלף אין השפעה על כיוון שער החליפין.

התנודתיות של שער השקל לעומת הדולר עלתה במעט בתקופה הנסקרת לעומת התנודתיות בשנת 2002: לפי חישוב תנודתיות המבוססת על פי 10 ימי עסקים אחרונים, עמדה התנודתיות בתקופה הנסקרת על 8.1% בממוצע לעומת ממוצע של 7.8% בשנת 2002. התנודתיות בשנתיים האחרונות גבוהה מזו ששררה בשנים 2000 ו- 2001 (4.9% ו- 3.9% בהתאמה). העלייה בתנודתיות לעומת שנים קודמות קירבה אותנו לזו הרווחת במטבעות של מדינות מפותחות ומתפתחות אחרות, אך עדיין נותרה נמוכה במעט מהן. מספר גורמים המאפיינים את שוק השקל-מט"ח עשויים להסביר תופעה זו. ראשית, השקל נסחר בעיקר בשוק המקומי בעוד המטבעות האחרים נסחרים גם בשווקים הבין-לאומיים. שנית, המסחר הספקולטיבי מצומצם בשוק השקל-מט"ח יחסית לשווקים במדינות אחרות. כך, הפעילות של המוסדות הפיננסיים הזרים שכמה מהם עוסקים דרך קבע במסחר ספקולטיבי עבור עצמם ועבור לקוחותיהם, מהווה רק 17% מכלל עסקות ההמרה בשוק השקל-מט"ח. שלישית, המרחק של שער החליפין של השקל מול סל המטבעות מרצועת הניוד שלו משפיעה על התנודתיות האפשרית. בשנים 2000 ו- 2001 נסחר השקל קרוב מאוד לתחתית הרצועה, מה שעשוי להסביר תנודתיות נמוכה בשנים אלו. בשנים האחרונות המסחר התרחק מתחתית הרצועה וזו אחת הסיבות האפשריות לעלייה בתנודתיות.

התנודתיות התוך-יומית, המוגדרת על ידי הפער בין שער החליפין הגבוה ביותר לבין השער הנמוך ביותר שנרשם במסחר הבין בנקאי באותו יום, ירדה במעט בתקופה הנסקרת ועמדה בממוצע על 1.9 אגורות לעומת 2.1 אגורות בממוצע בשנת 2002 . יחד עם זאת התנודתיות התוך יומית עדיין גבוהה מזו ששררה בשנים 2000 ו- 2001 (1 אגורה ו- 0.9 אגורות בהתאמה).

המרווח הממוצע בין שערי הקניה והמכירה של השקל לעומת הדולר, כפי שמצוטט על ידי שני הברוקרים, במסחר הבין-בנקאי היה בתקופה הנסקרת 0.7 אגורות לעומת 0.5 אגורות בשנת 2002. בכל אחת מהשנים 2000 ו- 2001 עמד המרווח הממוצע על 0.3 אגורות. מרווחי הקניה-מכירה של שערי החליפין מספקים הכנסה לעושי השוק, שהם בדרך כלל בנקים מסחריים, המתווכים בין הרוכשים והמוכרים של המטבעות. אולם המרווח גם מספק הגנה לעושי השוק הפותחים פוזיציות עם לקוחותיהם בפני תזוזות לא רצויות בשערי החליפין, עד שהם סוגרים פוזיציות אלו. העלייה במרווח בשוק השקל-דולר בשנים האחרונות היא, אם כן, תוצאה של העלייה בתנודתיות השער.

נפח המסחר היומי בשוק השקל/מט"ח, לפי סוג העסקה והשותף לה, 2000 עד 2003

(ממוצעים, מיליוני דולרים)

עסקות החלף1

 

עסקות המרה מיידיות

 

סך הכול

בנקים מקומיים ומוסדות פיננסיים זרים

בנקים מקומיים ולקוחותיהם

המסחר

הבין-בנקאי

 

 

סך הכול

בנקים מקומיים ומוסדות פיננסיים זרים

בנקים מקומיים ולקוחותיהם

המסחר

הבין-בנקאי

 

678

430

185

63

 

608

79

407

122

2000 2

1,247

789

337

121

 

734

116

468

150

2001

1,398

951

319

128

 

827

133

495

198

2002

1,932

1,253

483

196

 

778

132

493

154

2003 (ינואר-ספטמבר)

 

 

 

 

 

 

 

 

 

שיעור השינוי השנתי(%)

84

83

82

92

 

21

47

15

23

2001

12

21

-5

6

 

13

15

6

32

2002

38

32

51

53

 

-6

-1

0

-22

2003 (ינואר-ספטמבר)

 

 

 

 

 

 

 

 

 

נתח השוק (%)

100

63

27

9

 

100

13

67

20

2000

100

63

27

10

 

100

16

64

20

2001

100

68

23

9

 

100

16

60

24

2002

100

65

25

10

 

100

17

63

20

2003 (ינואר-ספטמבר)

1) כולל את שני הפנים של עסקות ההחלף.

2)הנתונים ל- 2000 מתייחסים לתקופה יוני-דצמבר, בה נתקבלו לראשונה נתונים מפורטים על הצד השותף לעסקה.

 המקור: בנק ישראל.

התפתחות התנודתיות בשער החליפין של השקל לעומת הדולר
(ממוצע תקופתי)

אומדן

המרווח הבין-בנקאי

התנודתיות

התוך-יומית של השקל/דולר

תנודתיות

שער השקל/דולר

השנה

(אגורות)

(אגורות)

(אחוזים)

 

0.3

1.0

4.9

2000

0.3

0.9

3.9

2001

0.5

2.1

7.8

2002

0.7

1.9

8.1

2003 (ינואר-ספטמבר)

 

 

 

המקור: בנק ישראל.